אני אכן מאמין שאלוקים קיים כמו שאני אוהב מאוד לשחק בסוניק הקיפוד במחשב או לראות המומינים..
אם יתחשק לי והיו בידיי המשאבים, אשמח לבנות פארק מתקנים שלם לכבוד סוניק ולהחליף את עמק הסיליקון בעמק המומינים.. זה שיהיו אנשים שיתנגדו לזה זה עניין שלהם, אני פועל מתוך בחירות אישיות ותשוקותי הפרטיות, כל ניסיון מצידך לנסות להכחיש/ללעוג/להכפיש את תשוקותיי, זה לא חכם, מטומטם ולעיתים יומרני מכיוון שאתה משתמש באמצעים לא כשרים או קשורים ומשחק אותה "מבין" ומכך נובעת היומרנות (כגון "מדע", בשביל להילחם בדבר שאתה יכול לפתור באמצעות חיבה או רגש או כבוד לזולת).
אם אתה מאמין רק כי אתה רוצה, בדיוק כמו שאתה אוהב לראות המומינים, ולא כי לדעתך זה מקרב אותך לאמת, אז אין לי שום דבר להגיד לך מלבד: תהנה.
ואתה בכלל לא ענית לי מדוע זו לא יומרנות לקבוע שאלוהים קיים.
גם בכלל, כמו שאם יש לך בעיה במצבר של האוטו אתה תלך למוסך ולא לרופא השיניים, כשיש לך בעיה באמונה באלוקים אתה לא תלך למדע או להיגיון המערבי, אתה תלך למקורות.
כשאתה משווה בעיה במצבר, שברור לכולם שיש צורך לגרום לו לעבוד כראוי כדי לנהוג, לבעיה באמונה, שבה זה לא כך, אתה מדבר לא לעניין. להאמין שוב זה לא כמו לתקן מצבר.
כן, ישנם דברים שאיני מאמין בקיומם, למה? כי אני לא רוצה להאמין בהם.
אז הכל עובד לפי מה שאתה רוצה, לא על חקירה שכלית ולא על שאיפה לדעת את האמת?
אומנם ישנה הגדרה מילונית למילה "אמונה" וכמובן שאזרום עם ההגדרה הזאת במידה ואצטרך להגיש עבודה סמינריונית לגביה.. אך ביני לבין עצמי אני יודע
כי אין לאף אדם היכולת להגדיר ולפרש את המונח "אמונה" או את "אלוקים" (מתקשר לפיסקה הקודמת), כל אחד מתרגם את המילים הללו בצורה שונה לגמרי, ברמה אחרת לגמרי ובהתאם למערכת ההפעלה שהוא מחזיק בראש ובבטן.. כל ניסיון להוכיח או להכחיש ישות תבונית באמצעות לוגיקה בת המאה 21 מלווה בטיפשות ויומרנות לדעתי העכשווית (שיכולה להשתנות בכל עת).
מה זה לוגיקה בת המאה 21? במה היא שונה מהמהלכים הלוגים של הפילוסופים היהודיים מלפני 1000 שנה, ומהלוגיקה של מתנגדיהם? אתה בעצם חושב שכל הפילוסופים היהודיים, שבין היתר אחראיים להלכות כפי שאנו מכירים אותם היום, היו טיפשים ויומרניים בנסיונותיהם להגיע להבנה שאלוהים קיים ע"פ השכל?
בכלל, לקבוע כי עצם היותך חושב משמע אתה קיים, גם זוהי טיפשות נכון לדעתי העכשווית, גם אם רב או פילוסוף גדול אמרו זאת.. כי אם כך משמע הרים, בתים וכוכבים שלמים אינם קיימים.
טעות. זה שאתה אומר שמה שחושב בהכרח קיים, לא אומר שמה שלא חושב לא קיים. מה שכן, אתה לא תוכל להיות בטוח בזה ב100%. (רואים שאתה ולוגיקה לא הולכים ביחד)
אם אנסה להשתמש בלוגיקה שלך לרגע, אני לא בטוח עד כמה אני, אתה והעולם עצמו בכלל קיימים.
אתה יכול להיות בטוח שאתה קיים. אם אתה רוצה להגדיר את השאר כאמונה, זה גם סבבה.
ומהי הסיבה לחשוב שאני או אתה זה אמת?
מיהו הגורם החיצוני והאובייקטיבי שיכול לקבוע כי אתה קיים ואינך מהווה חייל במשחק שח-מט ממש גדול בעולם נפרד ו"מציאותי יותר" (ומכאן שאינך באמת קיים, כמו ששחקן שדמות במחשב אינה באמת קיימת בשר ודם) או פריט מזערי בחלום של יצור ממד אחר? או סתם אשליה קוונטית מזערית שחולף תוך אלפית שנייה?
"אני חושב משמע אני קיים", מוכיח שאני קיים. וכשאתה נותן לי פה אופציות של לכאורה אי קיום, הם לא אי קיום של ה"אני" אלא קיום בצורה אחרת. אין גורם חיצוני שקובע שזה לא כך. אבל אני לא אאמין באפשרות זו.
אם אתה מחפש סיבה מהסוג הזה, אינך תמצא, אך זה נכון לגבי כל דבר אחר מלבד ישות תבונית.
לא נכון, אני מקווה שהבנת למה.
מדוע?
כי הטלת ספק זה כמו להגיד "אני לא יודע שזה כך." כל מי שאומר אחרת, מתיימר לדעת טוב יותר ובנושא של אלוהים, זו טיפשות.
בדיוק כמו שרוב האנשים רוצים להיות עשירים, אך חלקם אשר נהיה עשיר, מתאבד, מסתבך או מצטער על כך..
גם אני תחילה חיפשתי "הוכחות הגיוניות" לקיום הישות התבונית, אך כשאתה מעמיק חקר ומהרהר מספיק לגבי העניין, אתה מבין כי כל הוכחה שתאמת או תכחיש את קיום הבורא, היא בעצמה אשליה ודורשת הוכחה לקיומה.
אתה לא יודע שהיא אשליה. ואין לך סיבה לחשוב כך.
אתה חושב שאתה יודע ומבין טוב יותר מהפילוסופים היהודיים?
וכי מן ההכרח שישות תבונית קיימת, מעצם העובדה שחשבו עליה פעם.
גש לאיזו מערה, תתבודד בה כמה מספר שנים טובות ואז אולי תגיע להבנה ההגיונית הזאת

לא צריך להתבודד. אני מכיר את הטענה הזו. היא נקראת "ההוכחה האנתרופולוגית"
גם אתה לא צריך להתבודד, אלא רק ללמוד קצת, כדי להבין שהטענה הזו מופרכת לחלוטין.