פרפקציוניזם, רוצה לטפל בבעיה ולשפר את מצבי

[kongi]

פרפקציוניזם מוגדר כלעשות משהו בצורה הטובה ביותר האפשרית או המושלמת..(כאן יש הרבה הגדרות).
אז איך זה קשור לשיפור עצמי?
כדי לראות תוצאות צריך להתאמץ , צריך להשקיע, אך צריך להשקיע נכון ובזה מתעסק הפרפקציוניזם הנכון בניגוד לפרפקציוניזם הלא נכון.

אז הנה כמה שאלות ואם יש לכם זמן ומה לכתוב אני אשמח אם תענו.
פרפקציוניזם טוב או רע?
מה הם הגבולות?
איך אתם מקבלים חוסר הצלחה או כשלון?
האם ביקורת עצמית היא דבר טוב או רע?
האם אתה מאמין במושגי שחור לבן?
האם אתה נותן משקל שווה לכל דבר גם לדברים הפחות חשובים כדי שיצא מושלם?
מהי שלמות בכלל?
עד לאן השלמות יכולה להגיע?
האם אתם נותנים לעצמכם מטרות ריאליסטיות שאתם משיגים או מטרות שלא ניתן להשיג?
האם אפשר להיות טוב בכל דבר?
האם צריך להתפשר או לחלק נכון את הזמן ואיך עושים את זה במסגרת ההגבלות של הזמן והמטרות האחרות?
האם אתם עומדים בזמן שאתם מציבים לעצמכם?
למה בכלל אנחנו רוצים להשיג דברים?
יאללה זרקו עצות איך בתור פרפקציוניסט ניתן לקבל את הדברים הטובים בתכונה הזאת בלי הדברים הרעים?
האם למישהו יש מיינדסט?
בינתיים אני קורא קצת מהספר the perfectionist's handbook ואני אשתף קצת ממה שיש שם ואם אתם רוצים אני יכול להעלות את הספר(היה ממש קשה למצוא אותו באינטרנט).
לפי מה שאני רואה בינתיים יש בי לא מעט דברים מזיקים מבחינת ראיית העולם אך גם הרבה דברים טובים.
האם למישהו יש מיינדסט בנושא? אני אשמח אם הוא אשתף.

[XsonicX]

יום יפה שם בחוץ

[kongi]

אש זה טוב או רע?



תלוי מהם הרצונות שלך.

אני רואה את עצמי כפרפקציוניסט במידה מסויימת ואם להיות כן התכונה הזאת דפקה אותי לא מעט בחיים.
מנגד, כשאני מביט על אחרים ועל איך שהם פועלים, מפעם לפעם אני נוהג לנשוף לרווחה ולומר לעצמי "פרפקציוניזם זה מעולה".


לדעתי המעלות הטובות בתכונה הזאת הן בפאן הכללי, אם תשתמש בנטייה שלך לשלמות בטווח הארוך, באופן כללי ולא נקודתי (הכוונה לאורח חיים, פחות למבחנים או הישגים בעבודה למשל), תוכל להפיק ממנה הרבה טוב.

נשאל שאלה אחרת:
אני יודע שיישום של פרפקציוניזם בתחום ספציפי לא משנה איזה מוביל לתוצאות אפילו בטווח הקצר, השאלה איך מיישמים אותו באופן כללי?
איך ניתן להשקיע בכמה תחומים ובכל זאת להצליח בכולם? או איך ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?
במילים אחרות .. איך ניתן לשפר יכולות מולטי-טאסקינג.
דבר שאני שמח ממנו שגיליתי אותו היום(או יותר נכון נזכרתי בו) שעשייה גורמת לי לאושר וחוסר עשייה לדיכאון.



והנה המיינדסט שדוגלים בו פחות או יותר בספר: (זה באנגלית תחיו ויש גוגל טרנסלייט הכי גרוע).

I typically achieve the goals I set for myself or come close enough for my own satisfaction.


I follow rules and guidelines when they work, but I am flexible, adaptable, and creative when I need to be.


I am good about devoting time and energy to those areas in my life where my strengths are.


I match time and energy appropriately to a given task’s relevance and importance and can prioritize accordingly.


I typically meet timelines that I or others set for me.


My attempts at order and organization lead to increased efficiency.


My diligence about being careful to catch my mistakes usually pays off.


I recognize my own strengths and weaknesses and realize that I don’t have to excel at everything all of the time in order to feel good about myself.


I like a good challenge. I typically feel determination, focus, and excitement about the prospect of solving a problem.


I focus on the positive: I strive for success, build on what’s going right, and enjoy a challenge.


I am pretty balanced in my evaluations. I notice and count both positives and negatives.


I find it relatively easy to feel comfortable with a decision once I’ve made one.


I recognize mistakes that I make, and although I’m disappointed with them, I cultivate a problem-solving approach toward improving the next time.


Others tend to see me as collaborative and a good team player.


I am pretty good at taking constructive criticism, using what is valuable and disregarding what isn’t.


I am comfortable with others weighing in with their comments and ideas along the way when working on a task.


I am driven by a need to satisfy myself and achieve my own personally set goals.


כמובן שיש דברים שהם הפוכים אצלי לפחות איך שהציגו את הצד השני..





והנה טבלה שיכולה לעזור לכם להשתפר, פשוט צריך לרשום מספר בין 1 ל10 כאשר 10 זה מצויין ו1 על הפנים).
My Perfectionism Profile
Unhealthy Healthy
1. My goals and outcomes match. _________ _________
2. I am fl exible and adaptable. _________ _________
3. I devote time and energy to strengths. _________ _________
4. I am good at prioritizing. _________ _________
5. I am good at meeting deadlines. _________ _________
6. I am organized and effi cient. _________ _________
7. My concerns about makingmistakes pays off . _________ _________
8. I recognize my strengths andweaknesses. _________ _________
9. I have a positive attitude towardupcoming projects. _________ _________
10. My focus is on success, notworrying about failure. _________ _________
11. I am balanced in self-evaluations. _________ _________
12. I am comfortable with makingdecisions. _________ _________
13. I engage in problem solving versusself-criticism. _________ _________
14. I am a collaborative team player. _________ _________
15. I am good at taking constructivecriticism. _________ _________
16. I ask others for help when needed. _________ _________
17. I am driven by own goals, not theneed to please others. _________ _________

[XsonicX]

יום יפה שם בחוץ

[kongi]

הניסיון לימד אותי שזה לא נכון, פרפקציוניזם דופק אותך בנושאים ספציפיים, כי הסיכוי שתהיה מוכשר בכל נקודה ספציפית (פסיכומטרי, תפקיד בצבא, להשיג בחורה ספציפית וכדומה), שואף לאפס! וככל שעובר הזמן אתה אפילו לא משתתף במשחק, כי אתה יודע שהכל לא ילך חלק.



זה תלוי האם יש לך זמן ומה אתה מוכן להקריב.
למשל, בזמן שכולם נהנים או לומדים או חיים את חייהם החברתיים, אם אתה תקדיש במקום זה את הזמן בלמידה ושיפור התזונה ע"י ניסוי וטעייה, למידה ושיפור הכושר הגופני שלך ע"י ניסוי וטעייה, למידה ושיפור ה-IQ ע"י ניסוי וטעייה וכולי.. בטווח הארוך אתה למעשה מבטיח לעצמך לא מעט יתרונות הישרדותיים ומה שיותר חשוב, אתה "מגלה את עצמך" בזמן הזה.

אומנם בהתחלה זה מאוד מתסכל, בזמן שחבריך "חיים את החיים" ואתה לכאורה מבזבז אותם, אך בהמשך כשהם נכנסים לבלבלות, ללחצים וכולי כחלק בלתי נפרד מהחיים, פתאום אתה נמצא שם נטול דאגות ומתעסק במה שמעניין אותך, יודע דברים על בורים אשר אחרים בכלל לא מכירים בהם וכולי.. כי לך היה את הזמן, השקט והפרפקציוניסטיות להתעמק בהם בזמן שאף אחד לא הפריע לך.

קשה להגדיר את העשייה הזאת במילים, זה יותר אינדיבידואלי עבור כל אדם.


אבא שלי פעם דיבר איתי על זה וסיפק לי מטפורה טובה:

תמשיל את האנשים לקשתים, רובם מותחים את חוט הקשת עד לרמה מסויימת ויורים את החץ, חלקם יורים רחוק, חלק קרוב.. הכל סבבה, לא עושים מזה עניין, פשוט יורים וזהו.

לעומתך, אשר אתה מותח הרבה מאוד את החוט, מותח ברמה מפחידה.. אוגר ואוגר ואוגר כמו שאומרים.. (מידע, רעיונות, אידיאלים וכו') אבל ברגע שתירה את החץ, הוא לא יעוף כמו חץ, הוא יעוף כמו פגז! ואז אתה תהיה קדימה בהרבה מהאחרים ותערער את כולם.

נ.ב. - רק חשוב לזכור שהחוט יכול להיקרע בסוף..

מי קבע שניסוי וטעייה זאת הדרך הנכונה?
אני מצאתי הרבה יותר שימושי להשתמש בניסיון של אחרים ואותו לנסות קודם כל.(בכל זאת זה ניסוי וטעייה אך טיפה שונה מסתם להעלות רעיונות ולנסות אותם)
ואם בכל זאת אתה טוען שאי אפשר להצליח בכל התחומים האם ניתן להצליח בכמה תחומים?
לדוגמא 10 תחומים? 5 תחומים?
הרבה פעמים האסטרטגיה שנוקטים בה לא נכונה , אך המטרה הייתה מאוד נכונה.
למעשה היה ניתן להצליח בכמה תחומים אך למשל הירידה לפרטים קטנים הייתה מוגזמת ולא שימושית בעליל ורק בזבזה זמן ממטרה אחרת.
לפי מה שהבנתי מסטיב גובס הוא טען על החברה שלו שניתן להוציא 3 מוצרים ושכולם יהיו מדהימים.. יותר מזה פשוט לא ילך.

[XsonicX]

י
ו
ם

י
פ
ה

ש
ם

בחוץ