
נכתב במקור על ידי
alonshea
XsonicX , אני מבין ומסכים עם מה שאתה אומר,
עד לא מזמן הייתי נרדם עם שיחה של אקהרט ברקע ביוטיוב,
את הספרים שלו (וגם קצת אושו) הייתי קורא בהתחלה.
ואז עברתי לסרטונים. הם ממש ממש טובים.
כל לילה הייתי צופה, גם היום, אבל לא באותה אינטנסיביות
כרגע אני כבר לא מרגיש צורך לראות אותם.
כשאני הולך לישון אני פה נשכב במיטה ומקשיב
ובגלל זה אני מרגיש שכשאני מחפש פורום אני מעוניין לשמוע ולשתף חוויות
ופחות איך מגיעים למצב הזה, כי אני חושש שאני כבר בוא...
כאילו "התעוררתי" מהליך ההתעוררות, ואני רוצה יותר לשתף.
אני עוקב אחרי האגו שלי הרבה, ואני יודע שפה, עכשיו זה באמת רצון שיש לי
ולא האגו, אז אני זוראם איתו...
awake1, כשאתה אומר לא יודע כמה רוחניות נשארה בי
למה אתה מתכוון?
עם אתה עושה מדיטציות וכן נוגע בדבר הזה זה לא רק מושך אותך יותר?
אני אדם חילוני, שלא מאמין באלוהים הקונבנציונלי,
אבל כשהבנתי שיש עוד דרכים להגדיר את אלוהים (או יותר נכון להצביע לכיוון החוויה הזאת שנקראת אלוהים)
קשה לי להתכחש.
"אלוהים נמצא בכל מקום" - נכון, השקט והריק מקיפים אותנו ואנחנו בעצם ריק
"אלוהים בחר בנו כעם הנבחר" - דברים כאלה אני כבר לא דיוע, זה לא בחוויה המיידית שלי...
לגבי המדיטציות שהצעת - תודה!
במהלך הסמסטר הקודם (ולשאלה - אני סטודנט שנה א להנדסת מכונות), עשיתי כקורס בחירה קורס מדיטציה, היה נחמד.
מה שכן יותר יעיל או חשוב אולי יהיה נכון לומר, זה להיות במצב מדיטציה במהלך היום יום
ולא רק כשיושבים על הכרית, למרות שאני חווה את הכל באינטנסיביות גדולה בזמן מדיטציה או כשאני הולך לטייל בטבע.
במהלך היום יום זה זמן יותר של לשים לב לתוכן
להתנהגויות שונות שיש לי,
לתבנית של מחשבות שחוזרת על עצמה לדוגמה
גיליתי שיש לי את התבנית הזו שאני מתווכח עם מישהו במקרה דמיוני שבו אני דורש משהו והוא לא נותן לי אותו,
וזו ממש תבנית, כל פעם איש אחר בסיטואציה אחרת, אבל עדין אני בראש עכשיו רב איתו 5 דקות, וכשאני פוגש אותו באמת אני כבר טעון כלפיו בגלל כלום.
ואוו חחחח, אני יורה בלי לשים לב לאן אני הולך אפילו....
שבת שלום חברים