קצת מוטיבצייה לחבריי הפורום
טוב,מי שלא יודע,עברתי בגיל 12 לקנדה,גרתי בפתח תקווה,אפילו שמה היה לי סטטוס גבוה,הייתה לי חברה,היו לי שמה חיים יפים עד המעבר.אחריי המעבר,התרסקתי.התחלתי הכל מהתחלה.הגעתי למונטריאול,לא ידעתי לדבר לא צרפתית ולא אנגלית.סטטוס אפסי,אין שום לוק,ובטח שלא כסף.גרתי במונטריאול 4 שנים,עברתי הרבה חוויות וביניהם גם יצאתי עם כמה בחורות חמודות.שנת 2011(תחילת 2012) מגיעה,אני עובר לעיר חדשה,30 דקות ממונטריאול,ועוד פעם צריך להתחיל הכל מההתחלה,רק שהפעם זאת הייתה אחת ההתחלות הכי נוראיות שהיו לי.
לפניי שאני ממשיך קצת בסיפור,אני רוצה לפרט על שני דברים חשובים שצריך להבין בסיפור.במונטריאול ובמיוחד בערים שליד.האנשים מתחלקים לשני קטגוריות,העולים החדשים והלבקנים שגרים פה כבר מלא זמן.השינוי מתבטא גם במבטא,ובמיוחד במנטאליות.ואני אישית,לא סובל את רוב הלבקנים שגרים פה מלא זמן,רובם גזענים ואנשים כאלה שאוהבים להוריד אנשים אחרים.(לא כולם,אבל הרוב המוחלט)
במונטריאול,רוב המוחלט הם העולים החדשים,כי זה לאן שרוב העולים באים.והמנטאליות דומה לשלי ולא היו לי באמת בעיות להתחבר לאנשים.רק חבל שזה לא ככה בעיר שאני גר כרגע...הגעתי לסביבה זרה,האנשים היו ממש שונים,זה הבדל של שמיים וארץ,לא לקח לי הרבה זמן להבין שזה לא הסוג האנשים שאני מסתובב איתם.הגעתי לביצפר חדש (זה בית ספר מיוחד לאנשים שלא מספיקים לסיים את הלימודים בזמן בגלל סיבות כאלו או אחרות אז מעבירים אותם בגיל 18 עד 21 לבית ספר הזה).
בקיצור,אכלתי אותה ובגדול.אפס חברים,אין כסף לנסוע למונטריאול בשביל לראות חברים,והלוק היה פחות או יותר בסדר אבל דרש שיפור.לא הצלחתי להתחבר לאנשים פה,היו גם כמה אנשים שירדו עליי ואמרו לי שאני בחיים לא יגיע רחוק,וזה היה במיוחד בביצפר איפה שהרוב הלבקנים שנחשבו "סיקאנטים" קיבלו את כל הבנות.למסיבות לא הזמינו אותי,אפילו לצאת סתם ככה גם לא.
העברתי קיץ שלם בבית,כשמצאתי פה ושם כסף נסעתי למונטריאול.מצאתי כמה חברים,אבל כל מה שעניין אותם,לא עניין אותי,הם לא היו עם סטטוס גבוה גם כן.הקיץ נגמר,אני עובר לבית ספר חדש,בצד השני של העיר.מהר מאוד מצאתי את האנשים ש-י-ד-ע-ת-י שאני צריך להתחבר איתם.תופסים את הרוב המוחלט של הבנות,הרבה עם סטטוס ענקי,לחלק היה לוק ואסטתיקה של 10,חלק היו עשירים,בקיצור כל מהמעגל החברתי היה משהו להתגאות בו.(אפשר אפילו לראות את חברים שלי בכמה מדריכים שפרסמתי ולמה הם נראים)
לקח לי זמן,אבל הצלחתי להכנס למעגל החברתי הזה,ההבדל היה כל כך גדול...בעבר כשרוב החברים שלי היו מדברים כמה KILLS הם עשו ב CALL OF DUTY ועכשיו כל מה שאני שומע זה "וואי אחי ממנה קיבלתי מציצה" , "אותה זיינתי" , "היא גרופית רצינית שלי"
פה אתה מבין,עד כמה המעגל החברתי שלך הוא איכותי.מאוד מאוד מהר הסטטוס שלי עלה,אני לא יכול לעבור 10 דקות בעיר שלי בלי להגיד שלום אפילו למישהו אחד שאני מכיר.הכרתי כל כך מלא בנות בזמן כל כך קצר וכשאני חושב על זה אני אומר לעצמי ואוו באמת ואוו.שיניתי תסרוקת,שיניתי את הלבוש שלי,אני עוד מעט מתחיל לעבוד באיזה מסעדה,הסטטוס בפייס עלה משמעותית,והתחלתי לצאת עם בחורה ממש חמודה.
הלבקנים שהורידו אותי בעבר,הם MIRRERS כבדים שלי עכשיו,ולפניי שהתחלתי לצאת עם הבחורה,גנבתי להם את רוב הבחורות עם המעגל החברתי שלי חחחח
כל זה להגיד שתפסיקו להתעסק בחרא.תתעסקו ב LMS שלכם,תעלו את עצמכם באמת.הבעיה פה עם הכובעים זה שאתם חושבים שניצחתם את המרוץ בלי עוד אפילו להתחיל אותו,אתם חיים באיזה אשלייה שאתם יכולים לקבל כל בחורה שאתם רוצים רק בגלל ה "אופי" הנורא מושך שלכם.אם אתם שואפים להגיע לאופי טוב אבל זה עוזר לכם רק מנטאלית ושום דבר חומרי לא משתנה אצלכם,פשוט תפסיקו עם זה.זה סימן שהאופי שלכם בסדר אבל ה LMS שלכם נמוך ואתם לא מתעסקים בדברים הנכונים.
השלב הראשון זה להודות בזה שאתם לא איפה שאתם רוצים להיות,ושהאמונות שאתם דוחפים לעצמכם בכוח לשכל לא עוזר לכם בשום צורה פרקטית.(מדבר במיוחד ל FANS של גו'ליאן וסניה)השלב השני,זה ללכת ולעשות את מה שאתה צריך בשביל לקבל את מה שאתה רוצה.
אם אתם לא מודים בחולשות שלכם ובמה שאין לכם(אפילו שאתם חושבים שיש לכם),אתם תשארו איפה שאתם כל החיים.
ושיר ל LMS CREW
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי GA20
