"רודני, איך קיבינימט אני אמור גם לקום בבוקר ללכת לאוניברסיטה וללמד, וגם לחזור בערב וללכת לעבוד, וגם למצוא זמן מתישהו בין לבין ללמוד עם עצמי קצת? איך אפשר?! זה קשה!"
זה מה שחבר שלי אמר לי.
חייכתי ואמרתי "מה אתה חושב? שכשאני חוזר מהעבודה ב8-9 בערב, אני רוצה ללכת לחדר כושר? לא! כל מה שבאלי זה להעיף תעצמי ישר למקלחת, לתת למים להוריד ממני את כל הגי'יפה שהצטברה ממשך היום וללכת לישון. אבל אז זה מה שזה מה שאני רוצה? למי אכפת מה אני רוצה? יש לי יעדים שהצבתי לעצמי, יש לי מטרה שהצבתי לעצמי, ולא מעניין אותי מה יעמוד מולי בדרך, אני מתכוון להשיג אותה, וכן אחי, זה קשה. מאד קשה."
Its a fight between you, and the devil who sits on your shoulder telling you "Maybe tommorow" , "His better than me"
הגוף שלכם מסוגל להכל, הכל!
הבעיה זה להתמיד, הבעיה זה לא להקשיב למוח שלכם שמזיין לכם תשכל ש"מתחיל לכאוב לכם הראש" או שאתם קצת עייפים, או שאתם חושבים שעוד חזרה אחת אתם קרוב לודאי תתפרקו, או שאתם חושבים שאתם מאבדים נוזלים אז כדאי לעצור לשתות מים...
הדרך קשה, אם לא הכי קשה...אבל אם היא לא הייתה כל כך קשה, כולם היו מצליחים.
אז כדי להיות מובדלים מכל השאר, אתם צריכים להיות אלה שמצליחים, אלה שלא אכפת להם מהטרול שיושב להם על הכתף ומבלבל להם תמוח.
אתם צריכים להיות אלה שאומרים "נו, רק עוד צעד אחד...אתה יכול!" ולא המתחרה שעומד צעד אחד לפניכם.
אתם צריכים להיות אלה ששמחים לבוא לחדר כושר מתוך רצון להגיע ליעדים שלכם, ולא אחרים.
אל תתנו לאף אחד להגיד לכם שאתם לא נותנים לעצמכם מנוחה מספיק, אתם אלה שצריכים לדעת מתי לעצור לכמה רגעים, ולא אחרים.
אל תתנו לאף אחד להגיד לכם "יש לך יותר מידי שרירים" או "למה אתה לובש מכנסיים כאלה לחדר כושר? על מי אתה מנסה להתלהב" כי רק אתם יודעים כמה שווים ההישגים האלה וכמה כיף להתאמן עם הלבוש הזה.
The more you give the more you get.



ציטוט ההודעה

