בהמשך לכאן:
http://www.iatraf.co.il/showthread.php?t=1000115
שמעו,אין לי הרבה קשרים עם בחורות ואני כבר כיתה י"ב אבל זה לא משנה כרגע.
אני די ביישן,אבל רק עם בחורות,עם בנים אני יכול לדבר חופשי-לא צוחק,אבל אני נראה טוב-והביישנות פשוט מונעת ממני לנצל את זה כנראה.
עד לפני שבועיים לא היה לי שום קשר עם בחורות בכלל.....אני בבית הספר שלי רק עם חברים שלי שגם הם באותו מצב כמוני.
לפני שבוע היה לי את המסע לפולין למי שמכיר ,לפני שטסנו הייתי בדשא תעופה עם חברים שלי שאחר כך נטשו אותי,הייתי לבד שם ורציתי לחזור לבית אך המשכתי את המסע,בחדרים שהיה צריך זוגות הייתי עם ילד שאני לא מכיר בכלל,דיברתי איתו אבל לא יודע לא התחברתי אליו ורוב הזמן הייתי לבד,וחברים שלי כמובן שמו עליי פס...עד שלקראת סוף המסע פנו אליי 2 בנות,בהתחלה ילדה אחת שפשוט שאלה אותי איך קוראים לי,ככה הכי פשוט ומשם דיברתי איתה קצת,אחר כך ילדה אחת שלמדה איתי בכיתה ט' הזמינה אותי לשבת לידה כי הייתי לבד וגם דיברתי איתה קצת,אבל באמת שלא דיברתי איתן הרבה כי לא היה הרבה זמן כי היינו כל הזמן צריכים ללכת לכל מיני מקומות,אבל בבין לבין הייתי מדבר איתן שיחות של דקה,והיום בבית הספר בחדר אוכל דיברתי עם אחת מהן,אבל בכל המקרים האלו הן התחילו איתי את השיחה לא אני....ומידי פעם במסע הן היו באות אליי ודופקות לי בדלת של החדר אבל אין לי הרבה ניסיון אז.......אתם יודעים.
אני לא יודע מה לעשות,רוב הזמן בבית הספר שלי אני בכיתה שלי עם חברים שלי(יש לי 2)-לא אלו שנטשו אותי כי הם סתם מניאקים שלא שווים התייחסות.
בכיתה שלי יש עליי סוג של חרם ויורדים עליי הרבה אז הבנות שם מתנהגות בהתאם ולא מדברות איתי בכלל,רק עם הילדים ה"מקובלים" ועכשיו גם עם הילדים שהיו פעם חברים שלי שתכלס יוצאים בלעדיי ושמים עליי פס.מחוץ לכיתה לעומת זאת יש לפעמים בנות שאני מרגיש שבעניין שלי ובקטע שלי ויש בנות שאני רוצה גם להכיר ולדבר איתן,וגם שיהיו לי ידידות אבל אני לא יודע מה לעשות,קשה לי לדבר עם בחורות,באמת קשה לי וזה די תירוץ מטומטם אבל לא יודע זה משהו כזה אצלי שמונע ממני...
גם עם הבנות שהכרתי אני מפחד לדבר למרות שהן מדברות איתי,כאילו עם הן מתחילות איתי שיחה אני מדבר איתן והכל סבבה אבל אני מפחד להתחיל שיחה,ובכללי מפחד להתחיל עם בחורות ,אני לא יודע מה אפשר לעשות![]()




ציטוט ההודעה



