משהו שאני חושב שיעזור להרבה פה
כתבתי משהו שאני רוצה לשתף איתכם, לא בשביל לפרוק, אלא בשביל שאנשים יבינו לאן הם נכנסים, שאנשים יקבלו נקודת מבט אחרת על הנושא. אני מפרסם את זה יותר בתור מסר שאני מנסה להעביר. וכן הכול פה אמיתי לגמרי
מכירים את התחושה הזאת? התחושה הזאת שהחיים שלך פשוט חוזרים על עצמם בצורה משעממת? שכל יום אתה מתעורר ב7 בבוקר אחרי לילה של יציאה והראש שלך כואב, יש לך 80% שליטה על הגוף שלך, העיניים שלך רדומות, אתה משתעל בלי סוף, אתה קם, כבר אין לך כוח לצחצח שיניים כי כבר אין טעם, אתה זורק קצת מים על היד ומשפשף על הפנים שלך, אתה מסתכל במראה ונגעל.. נגעל ממה שהפכת להיות, מפלצת, ככה אתה מגדיר את עצמך, מפלצת שהורסת כל דבר טוב שמתנגש לה בחיים. אתה הולך לסלון כמו זומבי, אימא מדברת אליך ואתה עונה תשובות רדודות וחסרות משמעות, הולך למקרר, שותה קולה מהבקבוק וחוזר חזרה לחדר. נשכב במיטה ומחכה, מחכה שהיום הזה יעבור,מחכה שהיום הזה יגמר כבר. מגיע 10 בבוקר, אתה מקבל הודעה מאחד מה"חברים" שלך, "באלך לבוא אלי?" הוא שואל, ואתה כמובן בלי היסוס שואל אם יש משהו לעשן, כי אם אין, מזה שווה ללכת, הוא אומר לך שכן, אתה ישר שם את הנעליים הקרועות שאין לך כוח להחליף, ויוצא, לפעמים ברגל, לפעמים באוטובוס, מה שיותר נוח לך באותו רגע. אתה ממהר אליו, נמאס לך להיות סאחי(פיקח), אתה מגיע אליו, דופק בדלת, הוא שואל מי זה ואתה אומר לו שזה אתה, הוא פותח, אתה נכנס לתוך חדר ערפילי מעשן, בלי לחשוב פעמיים אתה ישר שואל איפה הקסס? הוא אומר לך, אתה לוקח את הקסס, ואז אתה רואה את הדבר שנהיה החבר הכי טוב שלך בחודש האחרון, חבר שתמיד יהיה לצידך, בטוב או ברע, הוא לימד אותך לצחוק, לבכות, להבין, לחשוב, לדעת... קוראים לו "בני", בני הבאנג... במהירות אתה מכין ראש ומדליק... אההה... איזה כיף... אתה מרגיש איך פתאום הראש שלך מפסיק לכאוב, איך פתאום כל מה שמסביבך הוא בסדר, אין שום דבר רע, אין שום דבר שהוא לא טוב, הכול ורוד. ככה נמשך היום, אתה אצלו עד שעות הלילה המוקדמות, עד שנמאס לו ממך והוא אומר לך ללכת, אתה דופק עוד ראש אחד אחרון ויוצא לכיוון הבית, כל הדרך אתה מרגיש את הראש בעננים, אתה מרגיש איך כל החיים שלך נדפקו, איך כל מה שהפכת להיות נהרס, הציפיות שלך מעצמך כבר ירדו ממזמן, ועדיין לא, היא עדיין לא יצאה לך מהראש... היא עדיין רודפת אותך במחשבות, רודפת אותך בחלומות... רודפת אותך בכל מקום שאתה מנסה לברוח אליו... וזה אירוני, כי במציאות היא בכלל לא רוצה שאתה תהיה קיים. והכול בגללך, הכול בגללך חבר יקר, נכון, שהוא מלמד אותך לצחוק ולבכות אבל יש לו גם מחיר... וזה המחיר הכי כואב שנאלצת לשלם... זה לאבד מישהי שבאמת ראית אותכם מזדקנים ביחד.. מאושרים ביחד עד הסוף... מישהי שכל מילה שהיא אמרה לך ננעלה בכספת בתוך הלב שלך... מישהי שהייתה כל החיים שלך... מישהי שעזבה אותך בגלל שמישהו אחר נלחם על המקום שלה בלב שלך.. הסמים...
וזה לא שאתה לא מנסה, זה לא שאתה לא מנסה להפסיק עם זה, אתה פשוט לא מצליח.. ולאט לאט אתה רואה איך הכול מתפורר מסביבך.. הכול נעלם ואין שום דרך לשנות את זה חזרה.. אין שום דרך להחזיר את הגלגל לאחור... אז בינתיים אתה פשוט ממשיך עם זה.. ממשיך עם הרוטינה הזאת כל יום ויום שעובר.. וכל יום ויום אתה רק שונא את עצמך יותר.. רק נגעל מעצמך יותר...
אני יודע שאתה רוצה להפסיק עם זה ולחזור למה שהייתה ולמה שהיה לך, תאמין לי שאני יודע... אנשים צריכים להבין לאן הם נכנסים לפני שזה קורה כדי לקבל פרספקטיבה אחרת על מה שהם עושים, חבל שזה לא קורה.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי CRAISER
