אמלא יש לילד שריטות.....חחחחח
עלק די ג'יי שאלתיאל....
יש לו בעיות רציניות...
אמלא יש לילד שריטות.....חחחחח
עלק די ג'יי שאלתיאל....
יש לו בעיות רציניות...
|
|
חחחחחחחחחחח בואנה הוא מפגררררר אלק מלך הקיפודים והברווז מה הוא טמבלל
.
.
.
.
הילד גמור
הוא הכין מדריך לפרוץ לכור הגרעיני בדימונה תראו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בעיות אישיות + המדריך לפורץ לכור הגרעיני בדימונה
מעכשיו קוראים לי קאשי. ברור?
רוצים לדבר איתי? רוצים לקרוא לי? רוצים לרצוח אותי?
אז מעכשיו קוראים לי קאשי.
עכשיו אני רק צריך למצוא שם משפחה... יש למישהו הצעות?
ועכשיו אני אגלה לכם סוד כמוס לפרה ולסוס ולהיפופותם הבורמזי החד מיני.
יש לי בעיה. (דההההההה)
יש לי אובססיה לשטיפת ידיים.
בכלל, אני סטרילי.
וזה ממש מצחיק. העור שלי מנסה להגיד לי: "תפסיק לשטוף אותי!!! אני רוצה להיות קצת מלוכלך!"
העור שלי כבר התחיל להתייבש.
כנראה מרוב סבון.
מוזר.
הוא אפילו קצת מתקלף.
טוב אז יש לי פתרון:
אני הולך לשטוף ידיים.
חזרתי.
עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב – ואני לא מושפע מהספר שאני קורא עכשיו (קסנוסייד) - אצלי הבעיה ותיקה.
אני פירומן. מאז שאני קטן אני אוהב לשרוף דברים ולפוצץ אותם. כשהייתי קטן הייתי מדליק מדורות בשביל הכיף וזורק פנימה מטהרי אוויר. (בוווום)
אני חושב שאני ונדליסט.
1. בשנה שעברה, אסרו עלי להכנס לכתה בהפסקות . רק בגלל שאני שובר לפעמים כסאות, שולחנות, ארונות, תולה קלמרים על המזגן, משפריץ מים מהחלון וכו'.
2. בכל פעם שאני מבקר בבית של סבי, אני לוקח ביצים מהמקרר שלו וזורק על ה"חומה" שמפרידה בינו לבין השכן.
אבל הכי חשוב – אני קרימנל.
פוספוסט-
ברוכים הבאים לחלק המעניין של הפוסט.
כאן תוכלו למצוא דברים מעניינים ביותר.
לא מומלץ לאנשים בעלי לב חלש.
לא מומלץ לאנשים בעלי לב.
סוף-פוספוסט
כשהייתי קטן (בערך בן 6), כששמעתי על ביל גייטס מיד פניתי לאח הגדול שלי:
אני: אני הולך לשדוד את ביל גייטס!
אחי: אתה לא יכול. יש לו בטח המון שומרים ואין לך סיכוי.
אני: כן, אבל אני הולך לשדוד את ביל גייטס!
אחי: זה בלתי אפשרי, הוא האיש הכי עשיר בעולם! יש לו המון מאבטחים!!!
אני: אוקיי. אני הולך לשדוד את ביל גייטס!
היום אני יותר גדול ואני מבין שאין לי סיכוי לשדוד את ביל גייטס. זה מגוחך!
במקום זה - אני אתחתן עם הבת שלו ואשים לו ציאניד במרק.
כן!
זה רעיון טוב.
אבל חוץ מלשדוד את ביל גייטס יש לי עוד חלום.
אני רוצה לפרוץ לכור הגרעיני בישראל.
כשנסענו פעם לכיוון אילת עברנו ליד הכור הגרעיני וניסינו להמציא דרכים איך לפרוץ לשם.
אני: בואי נפרוץ לכור הגרעיני.
בת דודה שלי: כן!!!
דוד שלי: אתם לא יכולים, יש גדר.
אני: בואי נטפס מעל הגדר ונפרוץ לכור הגרעיני.
בת דודה שלי: כן!!!
דוד שלי: אתם לא יכולים. יש להם מצלמות וירו בכם.
במהלך הנסיעה המשכנו לחשוב על דרכים שבעזרתן אפשר לפרוץ לכור הגרעיני. (למרות שבכלל לא חשבנו מה יש לנו לחפש שם)
לאחר הרבה מחשבה הגענו לזה - המדריך השלם לפורץ לכור הגרעיני בדימונה:
כלים וחומרים:
מסוק, פרות, בלוני מים, משככי כאבים, חולצות צבעוניות, פאקצה טרייה, אקדח ומילקי.
המדריך:
הכנסו למסוק. תסעו לכור הגרעיני בדימונה. בנתיים תזרקו ביצים מהמסוק על כל הולכי הרגל והמכוניות.
פגעתם באיש - נקודה.
פגעתם באישה - שתי נקודות.
פגעתם במכונית משפחתית - 20 נקודות.
פגעתם במכונית משפחתית וגרמתם לתאונת דרכים קטלנית - 50 נקודות.
פגעתם בחמוס בלתי נראה ובלתי קיים - 100 נקודות.
תזרקו מהמסוק את החולצות הצבעוניות, את הפקצה הטרייה ואת המילקי.
עכשיו תנחיתו את המטוס בזהירות מעבר לגדר. מסביבכם יהיו הרבה מוקשים.
קחו את הפרות ותנו להן להסתובב בחופשיות. תוך כמה שניות יהיו כמה פיצוצים.
אל תבהלו אם הפרות יעופו עליכם - הן כבר לא ירגישו כלום.
עכשיו, כשהשטח נקי (חוץ מהרבה המבורגרים מתים) תלכו לתוך הכור.
בכניסה יעמוד שומר שמן עם שפם ורובה. תנו לו את משככי הכאבים (בערך 2 קילו) והוא יהיה יותר נחמד.
בקשו ממנו להכנס והוא יסכים.
זהו - אתם בפנים.
הצלחתם!
קחו את האקדח והשתמשו בו בחכמה אם אינכם רוצים להרקב בכלא עד שתמותו מזקנה.
אתם ודאי רוצים לדעת - "מה זה יעזור לי להכנס לתוך הכור הגרעיני בדימונה? "
והתשובה שלי: אין לי מושג. מחפשים ריגושים? תפרצו לשם, או שתראו טלויזיה.
ועכשיו, מי זוכר איך קוראים לי?
קיפוד... מה אתה מצפה מקיפוד?
It's getting kind of hard to believe
things are going to get better
I've been drowning too long to believe
that the tide's going to turn
And I've been living too hard to believe
that things are going to get easier now
I'm still trying to shake off the pain
from the lessons I've learned
And if I see van Helsing, I swear
to the Lord I will slay him!
A-ha-ha-haa! Take it from me
I swear I will let it be so! A-ha-ha-haa!!
Blood will run down his face
when he is decapitated...aah!
his head on my mantle is how
I will let this world know:
.
את זה חחחנכתב במקור על ידי yarin4444
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד
אה ושהוא ילד בלי חיים
:Boxing::Boxing:
:Boxing:
:Boxing:
:Boxing:
![]()
אין אין הבנאדם הזה פשוט גאון
לא יעזור לכם חסר חיים וכל השיט הילד הזה גאווןןן
ואז הפסקנו עם משחקי הפתגמים המטופשים האלה וקולה השתנה לקול עמוק ומפחיד:
מחר, בבלילה, עם עלות השחר, כשהשמש שוקעת, כשהחמה תפציע, כשהירח ירד, כשהלבנה תעלה, ניפגש במחילה.
ואז היא הפכה לעכברונית קטנטנה וזחלה לביוב.
כמובן שלמחרת לא נפגשתי איתה - לא הבנתי בדיוק מתי היא רוצה להיפגש... ואיפה המחילה...
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
27.07.08
"הקוצים של ארץ ישראל"
למענו=\
[/CENTER]
חחחחחחחח איזה עצוב..
אבל זה מצחיק כי הוא עושה שטויות![]()
חחח ידעתי שעוד מישו אוהב תקטעים האלהנכתב במקור על ידי linkin
![]()
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח איזה סטלן חחחחחחחחחחחחחחחח
^^ תודה לי .. =]
חחחחחחחח פאדיחות
חחחחחחחחחחחחחחחחח ירין זה גדול אמרתי לך את זה שראיתי. ותספר להם מי אני ודלול חושבים שזה חחחחחחחחחחחחח.
והנה שתי קטעים שאיך שראיתי פעם את הבלוג הם הכי הצחיקו אותי:
השיבה
נכנסתי לאוטובוס, התיישבתי מקדימה וראיתי את השלט שאני תמיד רואה.
"מפני שיבה תקום"
"מי זאת השיבה הזאת?!" שאלתי את עצמי.
כעבור כמה דקות נכנסה אישה זקנה לאוטובוס ונעמדה ליד הכסא שלי.
איש מכוער הצביע לי על השלט שרשום עליו "מפני שיבה תקום".
תוך כמה שניות הבנתי את הקטע.
האישה הזקנה הזאת היא ה"שיבה"!
לדעתי היא נראתה יותר כמו סוניה אבל לא משנה.
בקיצור, קמתי ועמדתי לידה כי כתוב שבפניה צריך לקום.
לאחר כמה דקות התחילו לכאוב לי הרגליים אז התיישבתי לידה.
וואו! איזה כבוד. לשבת ליד אישה כל כך מכובדת, שבכל האוטובוסים מוזכר שמה.
פתאום נכנסה עוד אישה זקנה, ונעמדה לידי.
לא הבנתי מה היא רצתה.
שוב פעם המכוער הראה לי את השלט ואני לגמרי התבלבלתי.
הרי ה"שיבה" יושבת לידי! איך זה יכול להיות שיש עוד שיבה?
או שיש ארגון של שיבות או שאחת מהן מתחזה.
החלטתי לשמור על קור רוח.
השיבה המתחזה ביקשה ממני שאקום אז אמרתי לה שאני מכיר את הטריק הזה.
ברגע שאני אקום היא תתיישב במקום שלי כמו השיבה הקודמת.
החלטתי לתת לה לשבת ואז צץ רעיון במוחי! (והפעם זה כמעט לא כאב)
אם זה כל כך טוב להיות שיבה וכולם מכבדים אותך, למה אני לא יכול להיות שיבה?!
החלטתי לגשת לזקנות ולשאול אותן אם אני יכול להיות שיבה.
פניהן הביעו חוסר הבנה.
הבנתי את הקטע. אני צריך להוכיח את עצמי לפני שיגלו לי על הקונספירציה הסודית.
החלטתי להראות להן עד כמה אני מתאים.
ניגשתי לאיש המכוער והקמתי אותו בכוח. הוא נעלב ועבר למקום אחר.
התיישבתי לי במקומו בנינוחות ונעצתי מבט חד בשיבות אך הן לא אמרו דבר.
הבנתי שמבחני הקבלה יהיו יותר קשים מזה.
כנראה שצריך לגרום לבן אדם לקום ללא מגע פיזי בכדי להצטרף לארגון.
ניגשתי לאדם המכוער ונעצתי בו מבט חד אך הוא לא קם. ניסיתי לשדר לו בצורה טלפתית שיקום.
תקום תקום תקום!!! אך המכוער לא קם.
כעבור כמה דקות נמאס לו שאני מסתכל עליו אז הוא חזר למקומו הקודם.
מיד התישבתי במקומו ושוב נעצתי מבט חד בעיניי השיבות. שוב הן לא אמרו דבר.
החלטתי לשאול אותן אם עברתי את טקס הקבלה והן העמידו פנים שהן לא מבינות על מה אני מדבר.
האוטובוס עצר בתחנה שלי ויצאתי ממנו.
מאז אני תמיד קם כשנכנסת מישהי שנראת כמו אחת שיכולה להיות שיבה. אני מקווה שיום אחד יצרפו גם אותי....
חחחחחחחחחחחחח והנה עוד אחד
חדר אוכל.
היום יש לי פוסט קצת חריג כי הוא מספר על משהו שבאמת קרה לי!
זה קשור לחדר אוכל.. (מוזיקת אימה)
בבית הספר שלי יש חדר אוכל.
יש לנו שתי בעיות עקריות עם חדר האוכל:
1. האוכל מגעיל.
2. אנחנו תוהים לגביי מרכיביו הסודיים. (אתם תתפלאו עד כמה סודיים)
הנה כמה סיסמאות שהמצאנו לחדר האוכל החביב שלנו:
1. חדר אוכל - אני לא מאמין שאני אוכל כאן.
2. חדר אוכל - תאכל את זה לפני שזה יאכל אותך.
4. חדר אוכל - it is alive
3. חדר אוכל- אההההה!!!!
נחזור לסוגיית המרכיבים.
עלינו על כך שהמיץ מורכב משילוב של נוזל-ביוב, אקונומיקה ותרכיז פטל.
אך אנו עדיין תוהים לגבי השניצל...
הממ... ממה הם מכינים את השניצל?
עליתי על זה!
עכשיו אני מבין איך טיפלו בבעיית החתולים שהסתבובו לטבחיות בין הרגליים.
בנוסף לזה, כשניסינו לראיין את הטבחיות בשביל סרט לסוף שנה, הן לא הסכימו שנכנס למטבח.
כמובן שהן לא ענו על אף שאלה. (חשוד ביותר!!!)
אני רוצה לספר לכם על מקרה מפחיד ביותר שקרה לי כשאכלתי בחדר האוכל.
הכל התנהל כרגיל - בסיום הארוחה הלכנו להקיא קצת בשרותים כשלפתע שמעתי רעשים מוזרים.
הסתובבתי ומאחורי עמד גוש פירה בגובה 3 מטרים.
גוש הפירה החריב את כל האסלות והקירות. הבנתי שעליי להלחם בו.
שלפתי סכין ונעצתי לו בבטן.
זה לא עזר!
גוש-הפירה אכל את הסכין.
גם אקדח, רובה, פטיש, רוגטקה, שד אוזבקי, חולד דלוח, תפוח רקוב ומסמר חלוד לא עזרו.
החלטתי לנסות לזרוק עליו את החנון של הכתה אך לפתע נכנסה טבחית לשרותים.
"הנה אתה פירי. חיפשתי אותך, נו בוא, יש עוד הרבה תלמידים רעבים, פירילה, בוא חמוד... אין לנו זמן לשחק במחבואים עכשיו..." אמרה הטבחית.
גוש-הפירה הענק הלך אחרי הטבחית ויצא מהשרותים.
ידעתי!!! הם מגדלים מוטציות של פירה ושניצל רק בשביל חדר האוכל שלנו.
מיד פרצתי למטבח וראיתי אוסף מוטציות של אוכל:
עיסת שניצל שטיילה בחדר,מגדל סלט עם פה ענק שאכל לעצמו את הרגל,
גוש ספגטי עם ששה ראשים שהוציא קולות של זכוכית מהאף.
"אלון, תתעורר!"
(היה זה אחד הילדים מהכתה)
הרמתי את הראש - הסתבר לי שנרדמתי לתוך צלחת הפירה שלי.
ראשי היה מלוכלך מפירה.
"היה לי חלום נורא! חלמתי ש..."
(סיפרתי להם את כל הסיפור)
כשסיימתי, לקחתי שניצל אחד.
כשבאתי לשים אותו בפה הוא קפץ הצידה וצעק משהו בשפה של מוטציית שניצל.
טוב, אתם בטח תגידו שהוא נפל.
הוא לא נפל.
הוא קפץ.
הוא היה חי.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחח