LOL
וואי מצטער על הדאבל אבל הייתי חייב לשים תסיפור הזה
זה הסיפור+ההמשך שלו תיקראו אתם תיקרעו זה באמת מצחיק
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
העכבר (לאנשים מעל גיל 18) (או מתחת גיל 18)
הכל התחיל יום אחד טעים כשהעכבר שלי התקלקל.
לפי המשפט הקודם אתם אמורים להבין שכשאני אומר עכבר אני מתכוון לעכבר של המחשב...
יופי? טופי! ביסלי, במבה ואפרופו!
החלטתי לצאת למסע הרפתקאות הזוי ומטורף בכדי להשיג לי עכבר חדש!
הלכתי לחנות מחשבים ומכיוון שאני לא רוצה לעשות פרסומת - אני לא אגיד ששמה של החנות הוא "***" אבל לא משנה.
ואז הגעתי לקטע המוזר והמעניין במסע - המוכר:
"ובכן, מה אתה מחפש?"
מן יצור מוזר שהיה הכלאה של נער צעיר וחולדת ביוב ניגש אליי.
אמממ... אני יכול להסתדר לבד.
בחרתי עכבר וניגשתי לקופה.
"העכבר הזה לא טוב.. הוא ממש לא מוצלח" אמר לי החולד.
מי שאל אותו?!
"כדאי לך לקחת את העכבר הזה" (הוא הצביע על עכבר מוזר) "יש לו כפתורים לחיצים מבפנים והוא ממש מצוין"
1. מי שאל את מר. חולדה לגבי העכבר הזה?!
2. כנראה שהעכבר הזה הוא אבא של מר. חולדה כי הוא ממש התעקש:
"אתה יכול לנסות אותו, בעמדת המחשב"
הלכתי לעמדת המחשב, שמתי את היד על העכבר, המממ... מוזר.
כשנוגעים בו הוא עושה אור כחול מפחיד ומלמטה יש לו את האור האדום הרגיל שיש לעכבר אופטי.
אמרתי בהחלטיות: "אני לא רוצה את העכבר המסריח הזה. מר. חולדה, תן לי את העכבר שאני בחרתי"
מר. חולדה התעלם מבקשתי: "כדאי לך לקחת את העכבר הכחול... יש לו כפתורים לחיצים מבפנים"
התרגזתי: "אמא שלך לחיצה מבפנים! תקשיב לי טוב י'חולדה מכוערת, תן לי את העכבר שאני ביקשתי!"
מר. עכבר הבין שאין לו הרבה ברירות חוץ מלהקשיב לי - או לחזור למחילה שלו.
מר עכבר: "אוקיי, קח את העכבר שבחרת, רק תדע שאתה עושה טעות איומה."
מי שאל אותו?
מי פאקינג שאל אותו?
הגבתי מיד: "ההורים שלך עשו טעות איומה!"
הוא נתן לי קופסה של עכבר.
שילמתי עבור העכבר וחזרתי הביתה.
בביתי, פתחתי את הקופסה של העכבר ומה גיליתי?
לא ראיתי שם את העכבר שאני בחרתי אלא את העכבר הכחול המסריח!
מניאק!!!
חולדה מכוערת!!!
בין כלאיים!!!
ניסוי שנפגם!!!
פג שנולד אחרי הזמן!!!
פאק יו!!!!!
ולאחר שסיימתי לקלל את האוויר שתיתי קצת כלורופיל ונרגעתי.
אחרית דבר -
היום העכבר המפחיד שלי ממשיך להבהב בצבע כחול. כל פעם שאני מניח עליו את היד האור מתחזק.
בכל פעם שאני מסתכל עליו אני נזכר במוכר המעצבן החולדתי הזה.
המשך
כעבור כמה ימים:
נכנסתי למיניבוס ושם ישבה ילדה, ילדה מוזרה ותמהונית - ילדת השטן.
היא הייתה ללא ספק הילדה הכי מעצבנת שאי פעם ראיתי. ידעתי את זה עוד לפני שהחלפנו מילה אחת.
כל מה שהילדה המוזרה הזאת עם השיער האדום והאף העכברי (אולי היא קרובת משפחה של מר חולדה) עשתה היה להסתכל עליי.
היא הייתה בערך בת 10 או משהו כזה.
אני דיברתי עם חבר שלי והיא הסתכלה.
ובהמשך הנסיעה היא המשיכה להסתכל.
ולהסתכל ולהסתכל ולהסתכל.
אוף!!!
ילדה מעצבנת ומכוערת!
מה היא מסתכלת?!
ואז התחילה מלחמת המוחות הטלפטית הקומיניקציונית - הקרב על המיניבוס.
ידעתי בדיוק מה ילדת השטן רוצה לעשות, היא רוצה להסתכל עליי כל כך הרבה בשביל ש:
אני אמות מרוב עצבים,
או שאני אצא מהמיניבוס.
או שאני אתאבד.
נוו ווי!!!
אין סיכוי שאני אוותר לאחותו הקטנה של מר חולדה!!!
משפחה חולנית!!!
החלטתי להסתכל לה ישר לתוך העיניים בחזרה.
איכס... אני לא יכול יותר... הצילו... היא שולחת לי גלים רדיואקטיבים חולדתיים לתוך העיניים... אההההההה...
ואז זה נגמר.
פשוט נגמר.
לא יכולתי לחשוב יותר. הרגשתי לגמרי משוחרר. הכל היה טוב חוץ מבעיה אחת - לא יכולתי לשלוט בגופי ובמוחי.
ילדת השטן\חולדה\לוציפר\עכברוש\ורדה רזיאל ז'קונט\אשמדאי השתלטה עלי לחלוטין.
היא שטפה את מוחי.
"אני אשת העכברוש" (אפשר לחשוב, ילדה בת עשר חושבת שהיא אישה)
"אני אשתו של מר חולדה" (ידעתי! ידעתי ידעתי ידעתי! הפדופיל המסריח!)
"יש דבר אחד שאני צריכה לדעת, האם אתה אוהב את העכבר שלך?"
(העכבר? אהה כן העכבר המפחיד... לא!!! לא!!! לא!!!)
אמרתי: "אממ כן,.. הוא מאד יפה ולחיץ מבפנים, פליז אל תהרגי אותי."
"מה?? אתה אוהב את העכבר שבעלי מוכר?! טמבל אחד!!! בעלי הוא סתם אפס בוגדני!!! הוא בגד בי עם עכברושית!!!"
(wtf)
מה?! אז היא בצד שלי?
לפתע היא שחררה אותי...
אשת העכברוש: תקשיב לי ותקשיב לי טוב. הגיע הזמן להראות לטמבל הזה מאיפה משתין העכבר. אני חייבת לו בגלל הבגידה ואתה בגלל העכבר הגרוע שהוא מכר לך.
מיד עניתי: חחחח!!! המכוער הזה בגד בך?! איזו מושפלת!!!
אשת העכברוש לא נעלבה: "לא בוכים על גבינה שהתקלקלה."
(חלב שנשפך... טמבלית ארורה)
אשת העכברוש: אל תעשה לעכברך מה ששנוא עליך.
(חברך י'כסילה בת כסילה)
ואז הפסקנו עם משחקי הפתגמים המטופשים האלה וקולה השתנה לקול עמוק ומפחיד:
מחר, בבלילה, עם עלות השחר, כשהשמש שוקעת, כשהחמה תפציע, כשהירח ירד, כשהלבנה תעלה, ניפגש במחילה.
ואז היא הפכה לעכברונית קטנטנה וזחלה לביוב.
כמובן שלמחרת לא נפגשתי איתה - לא הבנתי בדיוק מתי היא רוצה להיפגש... ואיפה המחילה...
*-=הילד פשוט מחוק[בלוג]=-אתם חייבים להיכנס
ציטוט ההודעה
איזה בנאדם בלי חיים =\
