יואב למדתי את זה בט' חחחח....
דווקא הבנתי תסיפור הזה טוב לפי מה שאני זוכר...למרות שלא זוכר תעלילה עכשיו...
ד"א. עשו על זה סרט בארץ מלפני איזה מיליון שנה- מאוד משעמם. המורה הביאה לראות.
יואב למדתי את זה בט' חחחח....
דווקא הבנתי תסיפור הזה טוב לפי מה שאני זוכר...למרות שלא זוכר תעלילה עכשיו...
ד"א. עשו על זה סרט בארץ מלפני איזה מיליון שנה- מאוד משעמם. המורה הביאה לראות.
|
|
על רוכל יהודי[לא ידוע לנו איך הוא נראה,ומכאן מסביר על בלבולו ותהייותיו] שמסתובב בעולם[ניתוק הקשר מהשורשים היהודים] ומנסה למכור דברים
ומגיע ליער אל אדונית[סמל הנצרות,גויים]ונשאר שם
אאממ אל תתיחס לסוגריים הם בשבילי למבחן מחר לראות אם אני יודע חחחח
אני אחפש לך תקציר טוב יותר
מסופר על רוכל יהודי המחזר בין הבתים ומוכר את סחורתו.
יום אחד הוא מגיע לביתה של אדונית נוצריה, בית הנמצא ביער, ומנסה למכור לה את סחורתו. האדונית מסרבת לקנות, אבל לבסוף מתרצה וקונה סכין של ציידים. הרוכל עוזב את ביתה וממשיך בדרכו, אל הלילה יורד והוא מאבד את הדרך הוא הולך לכיוון נקודת אור רחוקה וכשהוא מגיע הוא מגלה שחזר לאותו בית. האדונית נותנת לו ללון ברפת הישנה בחצר.
למחרת בבוקר הוא עושה תיקונים בביתה, כדי להישאר אצלה ולא לצאת החוצה לגשם ולסערה. היא מכינה לו אוכל והוא נשאר ללון שם, הפעם במחסן בתוך ביתה. כך גם למחרת. הוא רואה שהיא גרה לבדה ומתחיל לחזר אחריה. הם מתקרבים זה לזה וגרים יחד כבני זוג. הרוכל חי חיים טובים מבחינה חומרית בביתה של האדונית – היא מטפלת בו, מבשלת לו ומשרתת אותו. הוא מרגיש כי פשט את בגדי רוכל ולבש בגדי חירות. נדמה לו שמעמדו דומה כעת לזה שלה. ככל שהוא מתקרב אליה, הוא מתרחק מהדת ואפילו אוכל בשר בחלב. אבל שאלה אחת מטרידה אותו ולא נותנת לו מנוח- אף פעם אינו ראה אותה אוכלת. הוא שואל אותה מספר פעמים על כך, אבל היא מתחמקת מתשובה וקוראת לו עורבי, נשרי, פגר מתוק שלי. היא נושכת את שפתיו ואומרת בחיוך שמעולם לא ידעה שדמו של יהודי מתוק כל כך. הרוכל חושב שכך דרכן של גברות במעמדה לומר דברי אהבה לבעליהן ומחליט לא לשאול יותר מדי שאלות. ככל שעובר הזמן, החיים במחיצתה קשים לו יותר, שכן היא מציקה לו ומשלימה אותו ונאמר שאינו יודע מדוע רבו ועל שום מה השלימו. מכיוון שכך, שואל אותה הרוכל שוב על בעלה הקודם, שעליו סיפרה לו בראשית היכרותם. האדונית שואלת לאיזה מהם התכוון ומונה את בעליה הקודמים בעשר אצבעותיה. היא לועגת לו על פחדו, ולשאלתו היכן הם, עונה שאכלה אותם. הרוכל איננו יודע כיצד להגיב, אבל ברור לו שהיא מהווה סכנה בשבילו. הוא מחליט לעזוב את ביתה, אבל לא עושה זאת. לאחר ימים מספר הוא חולם שהכלבה שלה נשכה אותו ולקקה את דמו. הוא חולם שהאדונית תוקעת סכין בלבו ומתעורר בפחד ובזעקות. למחרת בבוקר הוא מעביר את כלי מיטתו למחסן, לטענתו כדי לא להפריע לה. בלילה הוא מרגיש צורך להתפלל לה' ומכיוון שעל קיר חדרו תלוי צלב, הוא יוצא להתפלל בשלג. הוא מאבד את דרכו וצועק "אלוהים שבשמיים, כמה נתרחקתי!". כשהוא חוזר הוא מוצא את כלי מיטתו מחוררים ואותה מוטלת על הרצפה, פצועה וסכין בידה. היא ניסתה להרוג אותו, אבל צועקת בגועל שדמו קר כקרח. הרוכל מנסה לטפל ולהאכיל אותה, אבל היא לא יכולה לאכול אוכל של בני אדם והיא מתה. לאחר מותה הוא קורא לכומר, מכין לה ארון מתים וטומן את הארון בגג ביתה כי האדמה קפואה ואינו יכול לחפור בה. בסוף הסיפור, העופות הטורפים מנקרים את הארון ואוכלים את גופתה. הרוכל עוזב את ביתה וחוזר למכור את סחורתו מבית לבית.
27.07.08
"הקוצים של ארץ ישראל"
למענו=\
[/CENTER]
=/
לא מכיר תסיפור אבל הזוי זה מילה דפוקה =|
~ Life Is A Shitt y Game, But The Graphic Is Awesome ! ~
חח זה נמצא בתוכנית הלימודים של כיתה ט' חח
קראנו את הסיפור הזה
מההתחלה צעקתי בכיתה שהיא קניבלית ואז הוציאו אותי להוצאה =\
בסוף היא גם קניבלית וגם ערפדית
סיפור דפוק לאללה
מכיר את זה משנה שעברה
אני לא מאמין יום שני יש לי מבחן על הסיפור הזה!!!!!!!!!
קרא חוקי חתימות
אני קראתי..וזה אחלה סיפור לדעתי...בוא נגיד שמאוד אהבתי ללמוד אותו...
ראינו גם את הסרט[ישראלי חח]
אני זוכר משפטים מהספר בעל פה...
קיצר אני אהבתי חח
קצת הזוי..אבל אהבתי
באמת שאהבת? אור אתה רוצה לספר לנו משהו על הסאדיסטיות שלך?
27.07.08
"הקוצים של ארץ ישראל"
למענו=\
[/CENTER]
סעמק יש לי מבחן על זה עוד מעט
אפילו מנהל האתר סתם ספאמר.נכתב במקור על ידי Oman
סתם כותב הודעות בלי לדעת על מה הוא מדבר.
סיפור אידיוטי..אבל הוא משמש כדימוי ליהודים באירופה..
עד כמה שהם יודעים שהם בסכנה..בכל זאת הם לא יעזבו
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחח
אני האחרון שאת יכולה להגיד עליו ספאמר או לא מבין על מה הוא כותב..
אוליי אני בין האנשים פה היחחדידים שמשקיעים בכל הודעה שלהם..=\
אם את כלכך רוצה שאני אוכיח לך שאני יודע מזה האדונית והרוכל..אז הינה:
קודם כל, אנחנו למדנו את זה במסגרת ספרות, יש לזה סרט ישראלי.
מסופר על רוכל יהודי שמאבד את דרכו מוצא בית...אישה מסתורית היא קונה ממנו סכין ציידים ותמיד בוחנת אותו בעינייה[מוטיב העיניים]
לאחר שמעבד את דרכו ביער הוא חוזר לביתה של האדונית וישן אצלה,
משם מתחילה מערכת יחסים כלשהי...שהאדונית בעצם מפמטת את היהודי
והיא אפעם לא אוכלת לנגד עיניו.
לאט לאט הוא עוזב את היהדות ("פשט בגדי רוכל ולבש בגדי חירות") אך לאחר זמן מה
שהבין את הטעות, יצא לקרוא קריאת "שמע ישראל" וכניראה זה מה שהציל אותו מפני האדונית שמתה לבסוף.
זהו..=]
עכשיו תתנצלי. כי אני שונא שקוראים לי ספאמר.
ידעתי שתתעצבן
גל חח הוא באמת לא כזה
סחטיין על "מוטיב העיניים"
הוא גם אוכל בשר עם חמאה ובורח מהיהדות
27.07.08
"הקוצים של ארץ ישראל"
למענו=\
[/CENTER]
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
