
נכתב במקור על ידי
Paradise
[אני זה האנונימי]
אני לא שלם עם ההחלטה שלי, אבל אין גם אפשרות לחזור. זה שאני לא שלם עם ההחלטה זה לא אומר שהאפשרות לחזור אליה קיימת - אני פשוט לא רוצה.
אני לא רוצה לחזור. זה היה יותר מדי רע וגרוע כדי שאני ימשיך עם הסבל הזה.
אני נלחמתי ונתתי 120 אחוז בשביל הקשר הזה. ואללה הורדתי אגו, זלזלתי בחברים אחרים לטובתה, והכל כדי שהקשר הזה יצליח. אבל לא הוא לא הצליח. אני והיא שני בני אדם שונים. ההפכים אחד של השני, חלקכם יגידו משלימים אחד את השני אבל לא אנחנו בדיוק ההפכים המושלמים, מהתחלה זה התחיל בריבים ובכעס זה לא הלך, אבל העברנו את הכל ואז זה הצטבר והצטבר. טוב אני יגיד להם מקרה אחד שקרה, היא הלכה לישון אצל ידיד שלה, וסבבה היא לא אמרה לי על זה עד הלילה שהיא ישנה אצלו, אני מתקשר שואל אותה איפה היא היא אומרת שהיא ישנה אצל ידיד שלה, סבבה והכל לא אכפת לי ואמרתי לה לפחות אל תישני איתו באותה מיטה, היא הבטיחה לי שהיא לא תשן איתו באותה מיטה. יום אחר כך אני שואל אותה איך היה וכל זה, היא עונה לי בסדר, שאלתי אם היא ישנה איתו באותה מיטה והיא אמרה לי שכן. אישית אני התאכזבתי ממנה מאוד, כמעט חודשיים היינו ביחד אז, וככה היא מבטיחה לי והכל ויודעת שזה חשוב לי. סבבה, לא רציתי להתעקב על זה כי ידעתי שאולי זה יוביל לאיזה ריב ואולי גם לפרידה שלנו, כי זה ממש פגיעה באמון שלי בה. העברתי את זה. ואז הצטבר עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו, ואז יצא שאנחנו רבים אנחנו מזכירים את כל הדברים החראות שהיו קודם. ואחרי חשיבה וחשבתי הרבה משהו כמו שבוע על זה, החלטתי שהצעד הנכון זה להפרד ממנה, כי גם אני וגם היא סבלנו יותר ממה שנהננו, והייתה אהבה, ואני לא יגיד שהיא לא הייתה חזקה, כי היא כן הייתה. אבל לפעמים צריך להרים ידיים, כי אחרי שאתה מנסה ומנסה ומנסה ומנסה וזה לא מצליח אתה מפסיק, אתה מתייאש, שלא נדבר שזה פוגע לך בביצועים של כל הדברים האחרים [ואני מדבר עם הכדורסל שאני משחק, על הלימודים וכו'.].
אני אומר שאם היינו מושכים את הקשר הזה עוד, ושאני אומר מושכים אז זה ממש משיכה, זה לא היה נגמר בטוב, ועדיף לגמור את זה עכשיו בטוב מאשר יותר מאוחר וברע.
מחר[חמישי] אנחנו נפגשים לדבר על כל הדברים, לגמור את הקשר הזה בטוב, אני באמת רוצה להשאר איתה בקשר, היא ילדה מותק אני מטורף עליה ובחיים שלי אני לא אשכח אותה. באמת שלפניה החיים שלי היו שונים.