אני מנסה לחייך כמה שיותר מנסה לשכוח ממנה אבל לא מצליח רק שאני עם חבר ואנחנו מדברים אז אנחנו יכולים לצחוק ואז זה עובד אבל אני רוב היום והלילה חושב עליה ואולי הדגה הזאת מיועדת לי?
איך אני יודע שאין לי סיכוי?
אף פעם לא הייתה לי חברה ואני בן 15 זאת אומרת שאין לי מושג מה עושים ואיך עושים ומה הופך אותנו לחברים (נראה לי שאני יודע אבל אני לא רוצה להגיד כי אם זה לא נכון אני יצא מטומטם....)
אבל אני יודע שאם אנחנו ניהיה ביחד אני יתן לה את הנשמה שלי אבל עכשיו אני לא יודע כלום, אין לי קשר/אינטראקציה איתה כל כך, עלולים לחשוב עלי שאסור לי להתקרב לבנות או לשבת לידן או שבכלל אסור לי חברה כי יש לי כיפה, כל מה שאני אומר נחשב מטומטם אבל שמישהו אומר את אותו דבר שאמרתי זה טוב (מניסיונות מרים!!
) איך
היא יכולה איכשהו להיות איתי?
ההוא שנתן את הדוגמא שהוא בכיתה י''א אני מקווה שזה נכון ולא סתם כדי לעודד ואני רוצה שמישהו כזה יספר לי איך הוא עשה את זה או שלפחות אתה תגיד לי אם אפשרי!
אני לא אוהב את אורח החיים שלי...דווקא אני נדפקתי.
נכתב במקור על ידי משתמש אנונימי
אני מנסה לחייך כמה שיותר מנסה לשכוח ממנה אבל לא מצליח רק שאני עם חבר ואנחנו מדברים אז אנחנו יכולים לצחוק ואז זה עובד אבל אני רוב היום והלילה חושב עליה ואולי הדגה הזאת מיועדת לי?
ציטוט ההודעה
