בכל הקשור לקיום ישות תבונית, האם אתה חושב בצורה הגיונית, מפעיל בעיקר את האונה הקדם-מצחית וקובע את החלטותיך ואמונותיך רק על-פי יכולת זו? במידה וכן, דרכינו מקבילות.
אתה יודע, רוב המאמינים הם גם לא רבנים (ולא ברמתם חלק יומרו), אם היית רוצה לבצע דיון על קיום ישות תבונית עם האוכלוסייה הדתית, האם היית דן עם מיליוני אנשים מאמינים או עם הרבנים המייצגים את קבוצה זו?
בלי קשר לזה, כל עוד אתה מפעיל לוגיקה, אין באפשרותך להתאים את צורת הדיון לצורה אשר בה אני דן איתך.
למי שכן יש אפשרות, להבדיל ממך, הם כל המאמינים בדתות אחרות. זאת מכיוון שהם מחזיקים
באקסיומה שיש ישות תבונית, לא צריך לדון על קיומה, השאלה איזו דת יותר "נכונה" או "צודקת".
האם הפעלת היגיון כשכתבת זאת?
אעשה לך הנחה, נניח ואתה צודק, אם היית עובר את משחק המחשב וגם אנשים אחרים היו מכירים בך כ-"מנצח", זה אומר שניצחת?
ואולי סיפקתי לאדם לוגי כמוך שאלה פחות ברורה, הנה שאלה שאני בטוח שתבין את הרעיון שלה בהקשר למה שכתבת קודם לכן:
אם אתה יודע בוודאות גבוהה שאתה תמות לאחר מספר שנים, לשם מה למצוא עבודה, להתחתן, להביא ילדים, לגדל אותם, ליהנות, ללמוד, להשקיע בבריאות שלך ובאופן כללי - לחיות? זה לא נראה לך מטומטם שאתה משקיע מאמצים אדירים כלכך בחייך כשסופך ידוע מראש ושכמו כולנו גם אתה תמות? איפשהו, זהו כשל לוגי אדיר!
כעת חזור לקרוא שוב פעם את השאלה שלך וצפה בסרט החובבני ההוא שסיפקו.
אני לא מקבל זאת, אם היית מסכים עם ההנחה הזאת בכנות וגם בצורה הגיונית, לכל הפחות לא היית אתאיסט ועם קצת מאמץ כנראה שהיית תלמיד ישיבה כיום.
כנ"ל, אם כך מבחינה הגיונית אין באפשרותך לשאת בתואר אתאיסט.
וגם אם אינך אתאיסט אלא רק רוצה לדעת את ה"אמת", אין ביכולתך לשאול את השאלות ששאלת בפתיחת הפוסט, כי אתה בוודאי אמור לדעת (אם אינך מוגבל בחוקים כלשהם) שהמדע כולו ככלו לא רלוונטי בכלל ואין לו כל השפעה על רוחניות אמיתית, טהורה ומופשטת (לעומת זאת על ישו, המדע כן יכול לדון.. ישו לא היה מופשט וייתכן מאוד שחוקי הפיזיקה בהחלט היו תקפים לגביו) וגם לא ללוגיקה שאנו מכירים כרגע וזאת שאתה הזכרת בפתיחה. ממתי אתה, עם כל ה-IQ שלך, מנסה להבין חוכמה אין-סופית או את "נסתרות דרכי האל"?
לא נכון.. ואל תדרוש ממני להסביר.
יפה אמרת. מבחינתי זאת נקראת "אקסיומה" אבל אם נתחשב בהשקפות כלליות, כאן למעשה הגעת למבוי סתום וזה בדיוק מה שמשמיט את הקרקע שנמצאת מתחת לכל טענה אתאיסטית כנגד ישות תבונית (שים לב, אני לא מדבר על טענות כנגד מנהגי דת, על זה עוד אפשר לדון.. אבל לא על קיום ישות תבונית).
בשל כך אין צורך בכלל לשאול אותה!!!
בעיקרון, אם היו לי המקורות המוכחים, הייתי מתווכח איתך על זה.
רק שתדע כי יש הטוענים שברגע שאתה רק מדמיין משהו, אתה מייד מעלה את אחוזי ההסתברות שהוא יתקיים.. תדמיין עץ באמצע הסלון שלך, יש מצב שבעוד שנה, עשר שנים או מיליון שנים, יצמח בדיוק באותו המקום עץ. אותם ממציאים שהזכרתי (ולא רק הם, גם: מהנדסים, אומנים, יזמים וכו') מגדילים מאוד את ההסתברות שהדמיון שלהם יצא לפועל, בצורה כלשהי, עבודתם מסתכמת בזה!
לא יותר, מכיוון שאין צורך ביותר!
כשאתה מתחיל לימודי תואר ראשון לדוגמה, מה באמת מוליך אותך, הדמיון או ההיגיון?
ייתכן מאוד שאתה משתמש בהיגיון שלך במהלך הלימודים ככלי עזר אך כלי עזר המסייע לך להגיע למטרה, שהיא התואר הראשון אשר אתה מחזיק
בדמיונך, מכיוון שברגע זה אין בידיך תואר ראשון. במילים אחרות, ההיגיון הוא אומנם כלי רב עוצמה, אך לא הוא שמוביל אותך אלא הדמיון!
כעת תיזכר בהמצאת הנורה החשמלית, היא לא היית קיימת לפני כן (להבדיל מתואר ראשון, נניח), במקרה כזה בהחלט מי שהוליך את אדיסון הוא הדמיון, לא ההיגיון.
ואם אתה רוצה מקור יותר סמכותי ממני שדיבר על הנושא:
ותחשוב שהוא בעצמו אמר שאמונה באל היא נאיבית...
חשוב לי להבהיר, אני ממש לא אומר שהדמיון זוהי צורת המחשבה הנכונה ביותר שחייבים ללכת על-פיה (אולי כן, מי יודע), מנגד גם לא ההיגיון, בטח שלא לגבי קיום ישות תבונית.
מבחינתי ישות תבונית לא חייבת להיות קיימת במציאות החומרית בשביל להשפיע עלינו, וכנראה שגם מבחינתם של עוד כמה מליוני מאמינים. מעבר לזה, אם היא הייתה קיימת במציאות, לא נראה לי שהיו מכנים אותה "ישות" או "אל" או "אלוקים".
ואני לא בטוח עד כמה אתה שואל בתמימות האם יש אל, אני מאמין שהרצון שלך להוכיח כי ישות תבונית לא קיימת נובע מדברים אחרים.. אבל שיהיה.. זה לגיטימי כמו שאמונה באל במצבי יאוש היא לגיטימית.
אם שאלותיך נובעות מתוך אינטואיציה כפי שאיינשטיין אמר, אפשר לדבר
