אבל הם לא היו חברים שלי
חבר זה מישו שאתה חוטף בשבילו כדור בראש, להם הייתי מוריד 2 כדורים לראש
עברתי עיר אחרי היסודי ורק הכרתי אותם בחטיבהו הסתובבתי איתם רק כי היינו באותו מעמד חברתי וגם זה היה רק בבצפר ולא הרגשתי שייך אליהם בכלל כי הם היו SADCUNTS כאלה, מהחנונים שמנסים להיות מגניבים אבל יוצאים כאפות יותר ממה שהם וחושבים שלרדת עלי יעשה אותם מקובלים אבל הם נשארו כאפות
זה למה אני אומר שאי אפשר לשנות את מי שאתה..גם כשאתה מסתובב עם SADCUNTS ואתה הכי מעפן שיש אתה מרגיש בפנים שאתה שווה יותר מזה ולא מרגיש שייך. הקטע המפחיד הוא שאתה כן מרגיש שייך - אתה כנראה תשאר כזה לעד.
אין תחושה יותר טובה מלראות אותם מזילים ריר עלי בסלקציה וצועקים תשם שלי



ציטוט ההודעה



