זהו הבחור גמור... סופית... איך הוא חושב על הדברים האלה? מה משעמם לו בחיים? אין לו חברים?? אמל'ה איך מפרסמים תבלוג שלו איך?
זהו הבחור גמור... סופית... איך הוא חושב על הדברים האלה? מה משעמם לו בחיים? אין לו חברים?? אמל'ה איך מפרסמים תבלוג שלו איך?
|
|
איזה שרוט יוו
וואלה תותח הבנאדם
לא מבין למה אתם אומרים "חסר חיים" ודברים כאלה.
בנאדם יצירתי, עם חוש דמיון מפותח ויכולת כתיבה טובה מאוד.
עובדה שכל אחד שקרא את הדברים שהוא כותב פשוט נקרע
לזה אתם קוראים חסר חיים? אז הוא מקדיש לזה חצי שעה ביום.
חצי שעה של כתיבה אבל לפחות יוצא משהו יפה שהמון אנשים נהנים ממנו.
חסר חיים זה מי שכל חצי שעה נכנס לפורום וכותב סתם תגובות מפגרות וחסרות תוכן
רק בשביל להעלות את מונה הודעות שלו או בשביל שיגידו שהוא "משקיע"
כן הוא מוכשר הבנאדם אין מה להגידנכתב במקור על ידי HaToReF
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחח$#^#$#$%^#$
חזק ביותר D:
יווווווו אני מת...................!
בעעעע כתוב פה יותר מדי ליום אחד
קראתי תראשון והשני
אחי הבנאדם שנון!!!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח סרוט בשכל הבנאדם
איזה בנאדם גאון.. D:
לא קראתי הכל.. עכשיו אני אמשיך
חחחחחחחחח הוא קורע =]
איזה ראש מצחיק יש לו
אהבתי ת'שריטות שלו D:
-עריכה-
גאד.. הבנאדם הזה לא שרוטטט יש לו דמיון והוא משתמש בו יפהההה =]
:s86:
אתם קוראים את זה.. צוחקים.. ואומרים שהוא דפוק\שרוט\אדיוט\מטומטם\חולה נפש\פסיכופט\מפגר
הכוונה שלו להצחיק.. ואתם צחקתם ואני בטוחה שנהנתם לקרואאז למה דפוק\שרוט\אדיוט\מטומטם\חולה נפש\פסיכופט\מפגר ?
אם הוא היה חבר שלכם הייתם רק נהנים להיות איתו...
אז, לא יפה..
נערך לאחרונה על ידי חנצ'וווק; 09-04-2006 בשעה 12:54.
you dont know how deep you can ride ,untilyou cant get outS U R F
ראסמי חן צודקת הוא גאון
מכל ה3 עמודים שיש פה אני רוצה לראות ילד אחד שיכתוב פוסט ויגיע לרמה של השנינות שלו
תקראו את זה
http://www.israblog.co.il/blogread.a...logcode=288531
חחחחחחחחחח הרג אותי עם הברווז חחחחחחחחחח חזקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
על זה אני מדבר!לילד יש מוח טוב אחושילינג
יעני שיבה(זקנים-seiva) הוא חשב שזהHIVA
והוא עוד עושה שהאישה הזאת דומה יותר לסוניה חחח
תקראו את זה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הנסיעה המצמררת במיניבוס.
בתור אחד ששואף להיות יום אחד פסיכולוג שמתעסק במחקר תופעות סוציואקנומיקות ואנטישמפוזיציות אני אוהב להסתכל על האנשים המוזרים במיניבוס (בדרך לתיכון).
היום, היה רק מקום אחד פנוי, הכי בצד והכי מאחורה - ליד אישה מבוגרת.
ואל תחשבו שיש לי בעיה עם אנשים מבוגרים, הם לפעמים נחמדים, במיוחד אם הם לוחמי קונג-פו בני 120.
אבל -
התחשק לי להגיד לה:
"תגידי, את שפכת על עצמך מיכל בושם?"
איזה ריח חזק של בית קברות נורווגי יצא ממנה! וואו! מה היא שמה על עצמה?
אני מקווה שהיא חושבת שזה גורם לה להריח טוב...
אבל מה הטעם שהאנשים יהנו מהריח שלה אם הם ימותו תוך מספר רגעים מחנק?
מכיוון שאני ילד מנומס רק פתחתי את החלון עד כמה שאפשר ודחפתי את ראשי החוצה.
אבל נראה לכם שבזה נגמר הסיפור?
חה חה חה. הצחקתם את הסבתא הנורווגית שישבה לידי.
הפריע לה שהחלון פתוח ("נורא קר לי, אתה מוכן בבקשה לסגור את החלון")
נו בטח, היא רוצה שכולם יריחו אותה... האוויר הצח מושך ממנה את תשומת הלב...
אז סגרתי את החלון כמו ילד טוב...
פתאום היא התחילה לספר לאישה שישבה לידה על זה שהיא נוסעת לכפר בבולגריה.
כיף לך! מה תעשי שם? תקני לך בשמים?
ואז היא סיפרה לה על זה שהבן שלה הוא מנכ"ל של חברת תעופה.
אוי, מסכנים האנשים שישבו לידה בטיסה - עד לבולגריה.
אני עומד למות מחנק וזו נסיעה של חמש דקות!
החלטתי שזהו! נו מור מיסטר נייסגאי. (לא עוד מר אישנחמד) פתחתי את החלון עד הסוף, ונתתי לכל האוויר ה"קר" (ממש קר בקיץ) להכנס ולהפריע לה.
לקחתי מאוורר ידני קטן והפעלתי לכיוונה. לא יזיק לה קצת אוורור!
נפנפתי עליה עם ספר המתמתיקה שלי, שפכתי עליה בקבוק מים, מה לא עשיתי?
אבל עדיין יש ריח.
זהו היא ניצחה.
ואז לפתע - הופיע ישועה.
סתם... נראה לכם?
בערך ישועה.
נכנס לאוטבוס איש מזיע ומכוער, שכנראה "שכח" לשים דאורדורנט.
וואו, עכשיו יש איזון. מצד אחד יש לי את כל בית הקברות הנורווגי בניחוחות אי-ארומטיים ומצד שני את כל היום הקיצי מרוכז בבית שחי אחד.
די, נמאס לי.
אני הולך מכאן ברגל לבית ספר. לא איכפת לי שאני אאחר. אני יוצא מהמינבוס המסריח הזה.
יצאתי מהמיניבוס לרחוב המסריח והמזוהם ובדיוק עשו שם עבודות שיפוץ בביוב.
איזה סירחון!
וואי סליחה על הדאבל אבל אתם חייבים לקרוא תסיפור הזה אתם מתים!!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השליח מהסופר הגיע. הצילו !!!
היה זה יום אפל ומסתורי.
אני, אחי הקטן (שלא קיים במציאות) ואבי, שיחקנו שש בש. לפתע בקע זמזום מהאינטרקום.
אבי: "הוא מגיע הוא מגיע! השליח מהסופר מגיע!"
אני: "אם הוא שואל אז אני לא כאן!"
אחי הקטן: "רק רגע, זה תורך לפתוח לו את הדלת!"
אני: "לא לא לא... אני פתחתי לו את הדלת בפעם שעברה. הפסדתי בגללו אימון כדורסל!"
אחי הקטן: "אם אתה היית פעם שעברה ואני הייתי לפניך אז זה התור של אבא!"
אבא: "בבקשה לא... אל תשאירו אותי כאן לבד עם השליח. לא... רק לא זה..."
ברחנו לחדרינו ונעלנו את הדלתות בזריזות.
נשמע צלצול מהדלת ואבי פתח אותה.
שליח: "שלום, מה שלומך?"
אבא: "הכל בסדר. אתה יכול לשים את הדברים שם."
שליח: "בסדר. אתה יודע, לפני שעליתי לארץ ישראל הייתי מנהל חברת מחשבים, ויום אחד ניגש אלי אחד מהעובדים ואומר לי -"
אבא: "כן. תודה. הנה הטיפ, תודה רבה שלום."
שליח: "זה סיפור ממש מצחיק... ניגש אלי העובד הזה ואומר לי ש...."
(לאט לאט גוון השמיים התחלף מכחול בהיר לשחור עז)
שליח: "....ואני אמרתי לו שלא יכול להיות שכל המחשבים התקלקלו, זה מזכיר לי את הפעם ההיא, ששתינו יותר מדי, זה היה בחורף. ישבנו כמה חברים ליד האגם ו-"
אבא: "כן.. סיפור נחמד... תודה לך, נתראה בפעם הבאה."
שליח: "...ובבוקר מצאתי את עצמי ערום בתוך האגם ו..."
אבא: "טוב תשמע, אני פשוט חייב ללכת, אני צריך לתקן משהו במחשב שלי ו-"
שליח: "המחשב התקלקל? אני יכול לעזור לך, בחינם. אני אוהב לתקן מחשבים אני זוכר את הפעם הראשונה שתיקנתי מחשב...
למחרת
אחי הקטן: "נו אבא, מתי הוא הלך בסוף?"
אבא: "עד 4 בבוקר הקשבתי לסיפורים שלו!"
אני ואחי הקטן (שלא קיים במציאות) התפקענו מצחוק.
אבא: "כן זה ממש מצחיק. אתה יודע מה באמת מצחיק? היום הזמנתי משלוח מהסופר, ותורך לפתוח לו את הדלת."
אבא צחק צחוק מרושע.
אחי הקטן: "לא... בבקשה לא... אני אעשה הכל... אני אשטוף את הכלים במשך שבוע, אני אנקה את הבית... בבקשה."
אבא: "לא לא לא... תורך, היום אתה פותח לו את הדלת, רק רגע, אני חושב שאני שומע זמזום. מעניין מי זה יכול להיות."
אני ואבא ברחנו לחדרינו ונעלנו את הדלתות בזריזות.
אחי הקטן פתח את הדלת.
שליח: "שלום. אני רואה שקניתם טונה, אני זוכר שפעם כשהייתי קטן, אני ועוד כמה חברים שלי אכלנו טונה בחצר של השכן ו..."
למחרת למחרת
אחי הקטן: "זה היה נורא! הוא נשאר כאן עד מוקדם בבוקר ובמשך שעות סיפר לי על טונה! מזל שסבתא בדיוק התקשרה והוא נאלץ ללכת. נמאס לי מזה. אי אפשר פשוט להחליף שליח או משהו כזה?"
אבא: "לא, אנחנו לא יכולים לבחור שליח. אבל אני חושב שיש לי רעיון. מחר אני מזמין שוב משלוח. וזה תורך."
(אבא ההסתכל עליי)
אבא: "אבל יש לי רעיון, כל מה שנצטרך זה להכין מספר דברים מראש....."
למחרת למחרת למחרת
אבא, אני ואחי הקטן לבשנו בגדים של סוכנים מהמטריקס. היינו מוכנים. היינו מאד מוכנים. אפשר לומר שהיינו מאד מאד מאד מוכנים.
ואז הגיע הרגע שלו ציפינו, השליח הגיע!
שליח: "שלום לכם. מה נשמע? אני רואה שקניתם שטיח חדש. כשהייתי בן 15, אני זוכר שהלכתי ל...."
הפלאפון של אבא מיד צלצל.
אבא: "שלום לך רותי, כן אני בדיוק רציתי לדבר איתך על זה ש...."
אחי הקטן קשר את המשלוח בחבל ורץ לחדרו. המשלוח נגרר אחרי החבל שאותו משכנו במהירות וגרם לכסא שהיה שם ליפול. על הכסא היה הטיפ - שהתגלגל לכיוון השליח.
השליח התכופף בשביל להרים את הטיפ ובדיוק באותו הזמן אבי טרק את הדלת.
וואי איזה גמור גם הקטעים האלה טובים יאללה הילד פשוט גמור אבל אומן
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
