תשמעי, ככל שתתבגרי, וככל שתדחי את הניתוח ככה הסיכונים יגדלו.
עדיף לעשות את הניתוח כשאת צעירה ולגמור עם זה, לדעת שזה שייך לעבר וזהו, וגם ירדו לך "כמה אבנים מהלב".
את צריכה לזכור, שכשתיכנסי לניתוח, את לא תרגישי כלום, תספרי עד 10, וכשתתעוררי זה כבר יהיה מאחורייך.
היה יכול לעזור לנו לייעץ לך אם היית אומרת באיזה ניתוח מדובר, אולי מישהו מכיר או יכול לחדש לך עליו.
עוד היה יכול לעזור לך, כדי לפרוק לחצים ודאגות, פשוט לספר לאיזו חברה קרובה על מה שעובר עליך.
אם את יודעת שהיא באמת חברה קרובה, היא תתמוך בך נפשית ותעזור לך לפרוק עול.
תדווחי לנו בהמשך על מה שקורה....
בהצלחה
עריכה: אני יכול להגיד לך בתור גבר, שממש לא אכפת לי מכמה חתכים מסכנים בבטן.
זה ממש לא יגרום לי להרגיש דחיה ממישהי או להפסיק להמשך אליה.
חוץ מזה, היום כבר כמעט לא משתמשים בתפרים אלא מדביקים והצלקת כמעט לא נראית לעין.
אחותי לפני 3-4 פתחה את המצח. הדביקו לה את זה, והיום מי שלא יודע על זה לא שם לב בכלל,
וכדי לראות הוא צריך להסתכל ממש מקרוב.
וכמו שאמרת יש ניתוח להסרת צלקות, אז דווקא מהצלקות את מפחדת?? (למרות שניתוח להסרת צלקות הוא סתמי ולא נחוץ)