כל הדתיים\חרידים\נוצרים לא יותר גרועים ממוסלמים ומחבלים מתאבדים - עמוד 3

[moshe7007]

א. הטענה המרכזית שלי היא שעצם העובדה שאני כפוף לחוקי התורה היא נכונה, אבל זה לא סותר את חופש הבחירה שלי, יש כאן בחירה מוקדמת, האם לבחור בחיים חסרי עול או בחיים מנווטים ע"י חוקי מוסר (במקרה הזה של היהדות), או במילים אחרות (כמו שהגדרתי את זה שם): מוסר של חוקים מול מוסר של מתירנות. זו שאלה מהותית וההחלטה שלנו עליה בדרך כלל נובעת מן החינוך אותו קיבלנו. גם דתי וגם חילוני (בוא נפסיק להשתמש בעצמינו כדוגמה).

ב. ממילא: זה שאני מבטל את דעתי מפני דעת התורה זה גם נובע מכוח בחירה (אולי בהשפעת חינוך אבל זו עדיין בחירה), במודע אני מכפיף את עצמי לחוקי התורה בגלל שאני חושב שכך נכון לי לעשות. גם אם לא כל יהודי חשב ובירר אם נכון לו כך או לא, ברור שזו ההנחה שעומדת בבסיס אמונתו של כל אדם דתי: נכון לי לשמור על חוקי התורה, בכך ראוי לי לבחור.

ג. גם האדם החילוני דבק במוסר החופשי והוא מוגבל וחסר יכולת לחשוב אחרת מעיקרון החופש המוסרי, זאת, בדרך-כלל, אודות להשפעת החינוך אותו קיבל.

נכון שבפועל הוא 'יכול לעשות מה שבא לו' אבל אם נבחן את הבסיס, את השורש, הוא אכן מוגבל לעיקרון המוסרי ולהשקפת העולם עליה חונך. נכון שטכנית יש יותר פעולות שהוא אינו נמנע לעשות ולהפך מאשר אדם דתי, אבל בסופו של דבר אנחנו לא מדברים על זה אלא על השקפת העולם הבסיסית.

ד. כמו שכבר כתבתי גם האדם החילוני חונך להכפיף את דעתו בפני הוראות המנגנונים השונים בהם הוא כן מאמין, חוקי מדינה, צבא ועוד.

ההבדל היחידי בסופו של דבר הוא טכני וחסר משמעות של יכולת בחירה וחופש דעה. את החופש והבחירה אף אחד לא יוכל לקחת מהאדם. וכאמרתו המפורסמת של סארטר: "האדם נידון לחירות".

הבעיה שהבחירה המוקדמת לא שווה כמעט כלום, כי הדתי מחונך לכך שלהיות חילוני זה דבר רע ולהיות דתי זה דבר טוב.
אני יודע שבפועל יש הרבה חילונים שמחנכים שלהיות דתי זה דבר רע, אבל האידיאל בחינוך חופשי הוא לא "לא להיות דתי" אלא לעשות מה שטוב לך, גם להיות דתי נכנס בזה, אם להיות דתי זה מה שיעשה לך טוב אז תחזור בתשובה.
אני לא נגד חזרה בתשובה כזו, אני נגד חזרה בתשובה שנובעת מידע שגוי, כמו אנשים שחוזרים בתשובה ע"י ארגונים כמו הידברות ושופר.
אם מישהו יחזור בתשובה רק כי הוא חושב שהחיים שלו בעולם הזה יהיו טובים יותר (ולא על סמך הבטחות של רבנים אלא על סמך האופי והאישיות של האדם שמתאים לו אורח חיים דתי) אין לי שום טענה אליו.
אני יודע שהרבה אתאיסטים לא יסכימו איתי בזה אבל זו דעתי.
ד"א זו אחת הסיבות שיש יותר חוזרים בתשובה מאשר חוזרים בשאלה, כי חילוני יותר פתוח ללמוד על אורח חיים דתי ולשקול לאמץ אותו מאשר ההפך.

[ישראל]

הבעיה שהבחירה המוקדמת לא שווה כמעט כלום, כי הדתי מחונך לכך שלהיות חילוני זה דבר רע ולהיות דתי זה דבר טוב.
אני יודע שבפועל יש הרבה חילונים שמחנכים שלהיות דתי זה דבר רע, אבל האידיאל בחינוך חופשי הוא לא "לא להיות דתי" אלא לעשות מה שטוב לך, גם להיות דתי נכנס בזה, אם להיות דתי זה מה שיעשה לך טוב אז תחזור בתשובה.
אני לא נגד חזרה בתשובה כזו, אני נגד חזרה בתשובה שנובעת מידע שגוי, כמו אנשים שחוזרים בתשובה ע"י ארגונים כמו הידברות ושופר.
אם מישהו יחזור בתשובה רק כי הוא חושב שהחיים שלו בעולם הזה יהיו טובים יותר (ולא על סמך הבטחות של רבנים אלא על סמך האופי והאישיות של האדם שמתאים לו אורח חיים דתי) אין לי שום טענה אליו.
אני יודע שהרבה אתאיסטים לא יסכימו איתי בזה אבל זו דעתי.
ד"א זו אחת הסיבות שיש יותר חוזרים בתשובה מאשר חוזרים בשאלה, כי חילוני יותר פתוח ללמוד על אורח חיים דתי ולשקול לאמץ אותו מאשר ההפך.

החינוך החילוני לא (בהכרח) מתייחס לדת כאל מה שהוא בא לשלול אלא מכריח אותך להיות חופשי ובלתי מנווט ושולל באופן מוחלט כפיפות לדעה אחרת משלך. ההכרח לדעתי הוא במידה שווה.

חזרה בתשובה לא חייבת לנבוע או מידע שגוי או מאופי מתאים לאורח חיים דתי, היא יכולה גם לנבוע מידע אמתי וממסקנה מושכלת ובהירה.

זה שיש יותר חוזרים בתשובה מחוזרים בשאלה, זה לא בגלל 'פתיחות' כביכול של החברה החילונית לקבל חזרה בתשובה (בפועל מי שקצת מכיר אנשים שחזרו בתשובה הרבה מאוד מהם סובלים מניכור מבני משפחותיהם רק בגלל ששינו את אורח חייהם מזה שאליו חונכו, מה שלא בדיוק מעיד על הפתיחות של האדם החילוני לקבל דעה שונה משלו). ובכלל, להיהפך לחילוני קל הרבה יותר מלהיעשות דתי, לא צריך הרבה, האדם מטבעו הוא כזה, פורק עול וחותר למילוי תאוותיו. כך שפתיחות לשוני לא רק שלא מאפיינת את הציבור החילוני ואת החינוך החילוני (בפועל) אלא גם לו הייתה לא היה לה השפעה גדולה יותר מאשר הרצון הבסיסי של האדם לפרוק עול.