פרשת יתרו -הרב כפיר ברוך מבורך דדון

אילו קרבנו לפני הר סיני


בהגדה של פסח נאמר "אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו", ולכאורה מה התועלת בקירבה לפני הר סיני בלי מתן תורה, הלא כל המעמד היה כדי לקבל את התורה? יש לבאר, אומנם הקב"ה יכול היה גם בלי כל מעמד לתת למשה רבינו את התורה, אך עצם מעמד הר סיני הכניס יראת שמים בלבות עם ישראל, ודי היה בזה, גם בלי לקבל את התורה. קודם מעמד הר סיני צריכים היו ישראל בעמדם נגד ההר לקדש ולטהר עצמם שלשת ימים, מזה למדו שאל התורה יש לגשת בקדושה וטהרה. הקב"ה מצווה את משה להגביל את ההר ולקדשו, ולהזהיר את העם לבל יגעו בהר או יעלו עליו, וגם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר, משום שעליו נגלה ה' לתת את התורה, ממעמד זה למדו עם ישראל קל וחומר, ומה הר סיני שלא ניתנה עליו התורה אלא לשעה אחת יש להיזהר בכבודו, על אחת כמה וכמה שצריך לכבד את התורה ולומדיה, בתי כנסיות ובתי מדרשות.

וכן במעמד הר סיני הייתה אחדות עם ישראל, וכמו שנאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" ופירש רש"י כאיש אחד בלב אחד, וכך למדו עם ישראל שכדי לקבל את התורה צריכים אהבת ואחדות ישראל שהרי התורה נקנית בדיבוק חברים.

עצם המעמד בו היו עם ישראל, היה די בו ללמדם קדושה וטהרה, כבוד לתורה ואהבת ישראל, ועצם המעמד הכניס בלבות ישראל יראת ה' בראותם את הקולות ואת ההר עשן.

נצטווינו שלא נשכח את מעמד הר סיני, "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב", אסור לשכוח את אותה התעוררות לקבלת התורה ואת אותו מעמד ודבר זה צריך להיות לנו לזיכרון.

יהי רצון ונזכה שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרע זרעינו עד עולם !

מעיינה של תורה
"ומשה עלה אל האלוקים“- הדא הוא דכתיב: ”עלית למרום שבית שבי, לקחת מתנות באדם“, בשעה שעמד משה במרום ונאבק במלאכים לקבל את התורה, ביקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, וחשש משהמאוד ואמר: שמא ישרפוני בהבל פיהם, שבמאבק קשה עמד עם כל אחד ואחד מהם. עד כי עשה הקב“ה למשה קלסתרון פניו דומה לאברהם, אמר להם הקב“ה: הכי אי אתם מתביישים ממנו, וכי לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו, ושם עמדתם ברתת ופחד מפניו, מרוב צדקתו וחסדו עמכם לארח אתכם בביתו, ומשנכנעו המלאכים בך, אמר הקב“ה למשה: לא נתנה לך תורה, אלא בזכות אברהם, וזהו שנאמר: לקחת מתנות באדם“, משה זכית וניצחת לקחת את התורה נגד רצון המלאכים, בזכות ”אדם“, ואין אדם הרמוז בפסוק זה אלא אל אברהם,שנאמר ”ושם חברון לפנים קריית ארבע, האדם הגדול בענקים הוא“, ופירשו זה אברהם אבינו, וזהו שנאמר ומשה עלה אל האלוקים“, עלה ונתעלה והתגושש וניצח ויצא ידו על העליונה, עם הקב“ה ועם מלאכי האלוקים..
שבת שלום לכולם