המושג "בין כסה לעשור" מתכוון לעשרת הימים שמתחילים ביום הראשון של ראש השנה (א' בתשרי) ומסתיימים ביום הכיפורים (י' בתשרי).
המילה כסה קשורה למילה "לכסות", והיא כינוי לראש חודש – ליום הראשון של החודש שבו הירח "מכוסה" ואינו נראה, או שנראה רק במעט – בצורה של חרמש דק מאוד.(1) בהקשר לחודש תשרי – המילה "כסה" מתכוונת לראש השנה, שחל בראש חודש תשרי, כמו שכתוב בספר תהלים (פרק פא פס' 4): "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ".(2)
המילה עשור מציינת את התאריך של יום הכיפורים: "...בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ...ֹ" (ספר ויקרא פרק טז פס' 29). החודש השביעי הנזכר בתורה – הוא חודש תשרי, והמספר "עשור" מציין את היום – י' (10) בחודש.(3)
על-פי המסורת היהודית, עשרת הימים שבין כסה לעשור – בין ראש השנה ליום הכיפורים - מוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על מעשינו ועל התנהגותנו בשנה שחלפה, במטרה לשוב ממעשינו הרעים ולחזור למוטב. ימים אלו - הכוללים את שני החגים (ראש השנה ויום הכיפורים) ואת הימים שביניהם - נקראים גם "עשרת ימי תשובה".
במסורת היהודית יש משמעות לא רק לחגים ולמועדים מסוימים – אלא גם לימים שבין מועד אחד למועד הבא אחריו, ימים שנועדו להכנות ולהתכוננות לקראת המועד הבא.(1) וכך גם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים: ראש השנה הוא המועד הראשון בתהליך של חשבון נפש וחרטה, שמתחיל למעשה בחודש אלול ומגיע לשיאו ביום הכיפורים:(2) על-פי המסורת, ראש השנה הוא יום הדין, שבו אלוהים יושב למשפט וכותב את דינו של כל אדם; ואילו יום הכיפורים הוא יום חתימת הדין: ביום זה אלוהים חותם את גזר דינו של כל אדם. ובימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים – אפשר עדיין לשנות את גזר הדין... ימים אלו, שבין כתיבת הדין לחתימת הדין, נקראים גם "ימים נוראים" – ימים המבטאים את תחושת היראה והפחד מפני גזר הדין וחתימתו. לכן בימים האלה נוהגים לאחל זה לזה "גמר חתימה טובה", וגם לבקש סליחה מאנשים שאולי פגענו בהם – בדיבור או במעשה - בשנה שחלפה.
השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים משתלבת גם היא באווירת "הימים הנוראים" ונקראת "שבת שובה", על-פי ההפטרה(3) שקוראים בשבת זו בבית הכנסת, אשר פותחת בפסוק: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעוונך" (ספר הושע פרק יד פס' 2).
הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם, כאמור, ימים מיוחדים של "פסק זמן" בין כתיבת הדין ובין חתימת הדין. את הימים האלה מציינים בבית הכנסת באמירת סליחות, בתוספות מיוחדות לתפילות - ובתקיעת שופר.
הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים,(1) העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה לאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו.(2) את הסליחות אומרים בבית הכנסת בימי החול בלבד (ולא בשבתות) בתפילת הבוקר (תפילת שחרית)





ציטוט ההודעה
