כשיתערבו בגויים- יתחיל השעבוד (מתוך "ומתוק האור" של הרב לוינשטיין שליט"א)
"כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (טו, יג)
כשמתבשר אברהם אבינו בברית בין הבתרים על גזרת הגלות שבה יהיו בניו, נאמר לו:" גי גר יהיה זרעך בארץ לא להם",
בפשטות הכונה למצרים- שם יהיו בני ישראל עדים ושם יענו אותם.
אולם המהריל דיסקין מבאר, שפרעה נתן לשרה את ארץ גשן במתנה, ולכן ארץ גשן היא הארץ שלהם. כל זמן שיהיו
בגשן- לא יהיה שעבוד, אלא בני ישראל יהיו רק גרים שם, וכל עוד הם ישהו בה, עולים
לבני ישראל ימי שבתם שם למנין הגלות, שפרושה שהות במדינה זרה. אך כאשר יצאו מגשן,
וילכו להתערב בגויים במצרים, בהיותם "בארץ לא להם"- או אז, "ועבדום ועינו אותם ארבע
מאות שנה", הם יחלו לסבול מקושי השיעבוד.כך, אכן, התרחש במצרים:ברגע שהגיעו
למצב של "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו ותמלא הארץ אתם" (שמות א, ז), כלומר
החלו להתערבב בין הגויים, להתלבש כמותם, ולהראות כמותם- וככל שניסו להראות כמותם-
כך גדלה שנאת הגויים ליהודים כמו שאומר זאת דוד המלך: "ויפר את עמו מאוד ויעצמהו
בצריו: הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו" (תהילים קה, כד-כה), ואומר המהריל דיסקין
שאז גם החל תהליך ההתנכרות של מלך מצרים, "ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף" (שמות
א, ח).
כך הם פני הדברים לכל אורך ההיסטוריה, אם הקדוש ברוך הוא רואה שאיננו
יודעים לעשות "קידוש", הוא מביא את הגויים שיעשו לנו "הבדלה"... מכאן צאו וראו מה
גדל העוון של יהודי הפורץ גדר בתחום ההתקרבות לגויים.
ובעניין זה היה רבי עקיבא איגר זצ"ל אומר: "מים (-הגויים) רבים לא יוכלו לכבות את האהבה (-אש)", הכוונה לאהבת
ה' לעם ישראל. למרות שמים מכבים את האש, ובודאי אם המים הם רבים?!
אבל אם המים נמצאים בסיר והסיר מונח על האש, במצב זה המים לא יכולים לכבות את האש, כלומר, כל
זמן שיש הבדלה והפרדה בין ישראל לגויים, הגויים לא יכולים לכבות את האש. אך אם
מורידים את ההפרדה ודאי שהמים יכולים לכבות את האש!
כשמנסים להדמות לגויים, יכול, חס ושלום, להגיע למצב שהמים יכבו את האש.
יהי רצון שניפרד לגמרי מהגויים ונזכה להיות באמת עם סגולה מובדל מכל הגויים וכך יחיש הקדוש ברוך הוא את הגאולה! שבת שלום לכולם!