כשערב החג בפתח והריקודים לכבוד ספר הספרים יתקיימו בעוד מספר שעות, התראיין לצהבת מאמן השנה ביורוליג, פיני גרשון שמו, מסוג האנשים שלא מחכים לחג כלשהו על-מנת לפזז ולצהול, הוא רוקד על הקווים מידי משחק כשגם ליריבות מכבי כבר ברור – אין עוד מלבדו.

בראיון, על אף כניסת החג הקרב, ישב מאמן האלופה וענה לצוות המראיין באריכות ולבביות, כגם חוש ההומור המפורסם משמש תפקיד דומיננטי.
המשחקים בצפון אמריקה, שאראס מול סולומון, יותם הלפרין, דיון תומאס והישגי הנבחרת היו חלק מהנושאים והשאלות, אבל שלא תעיזו להזכיר את האדומים ממלחה.

פיני, בעונה שעברה עמדו לצידך שני עוזרי מאמן, יעקב ג'ינו ודן שמיר, כשהעונה לעומת זאת, רק אחד מהם ידרוך על הקווים.
עד כמה זה משנה לך מבחינה מקצועית ומשפיע על הקבוצה?
האמת שלא מדובר בצעד מקצועי, כולי תקווה שכבר בקרוב נוסיף לצוות עוזר מאמן, נוסף על דן שמיר.

לא מזמן אמרת שחסר לך ניצחון על קבוצת NBA ברזומה, לאחר שגם זה קרה, אלו אתגרים נשארו לך ומהם היעדים אותם סימנת לך?
בראש ובראשונה – פיינל פור חמישי, יחד עם אליפות אירופה שלישית, כשאני מדבר על הרצף, בעוד זו תהיה האליפות הרביעית בסך-הכל.
וכמובן, כל מה שנעבור ''על הדרך'' להגשמת המטרה הזו.

אנחנו יודעים שתרומה והתנדבות מאוד חשובים לך, עכשיו כשמתחילה העונה, האם אתה מוצא זמן לזה, וכיצד אתה מערב את השחקנים בתרומה לקהילה?
תראה, לצערי, אני בדיוק עכשיו חזרתי מביקור חייל בבית החולים. אפשר למצוא זמן לכל דבר, אם באמת רוצים – זמן זו לא הבעיה.
לתרום ולעשות למען הקהילה, זה אחד מהדברים החשובים ביותר שיש, לכל אחד מאתנו, הגענו למעמד הזה ולכן זה חשוב מאוד לאנשים שנבוא ונבקר אותם, ובכך נעזור להם בנוסף לתרומות והתרמה לטובת הקהילה. זה לא פחות חשוב מכל מה שאנחנו עושים על המגרש.

בעניין אחר לגמרי, מה דעתך על הישגי הקבוצה במשחקי ההכנה והאם השגתם את המטרות אותן הצבתם בתחילתם?
בסך הכל – ניתן לומר שכן, אכן השגנו את המטרות אותן הצבנו.
אך אנחנו עדיין בשלב של הכנות, דבר שימשך עד למשחק הראשון ביורוליג, כך שכל משחק אנו לוקחים כהכנה רצינית לעונה, למרות שלדעתי עם כל משחקי ההכנה האלה – אנחנו עדיין לא נהיה מוכנים לעונה כראוי. תהליך כזה, לוקח מעל לחודש וחצי-חודשיים, ואני מקווה שבעוד כשלושה חודשים, נעמוד במקסימום היכולת להגשמת מלוא המטרות שלנו במשך העונה.

מה ניתן להסיק ממשחקי הקבוצה מול טורונטו ואורלנדו?
תראה, קודם כל, שיחקנו מול קבוצות שאין להן אח ורע באירופה, הן מבחינת האגרסיביות, מבחינת המסה, הפיסיות וכמובן – האתלטיות.
וכשאנחנו מגיעים לאחר משחקים כאלה, לשחק בארץ ובאירופה, טבעי שההתנגדות מצד היריב נראית קלה יותר, למרות שלפעמים גם המוטיבציה יורדת, כמו שקרה לנו במשחק האחרון, מול גבעת שמואל.
מבחינה עקרונית, לשחקנים ולקבוצה יש אתגר גדול מול קבוצה מה- N.B.A, ועשינו שם תוצאות לא רעות בכלל, עם ניצחון בטורונטו ומשחק שוויוני ומותח מול האורלנדו מג'יק, שנחשבת לקבוצה טובה, כל זה יחד נותן לנו לא מעט ביטחון לעונה הקרובה.

באלו דרכים תשונה צורת המשחק של מכבי, כשעמדת הרכז שונתה משחקן בעל מסירה אדירה וניהול משחק מהיר, לטובת שחקן אתלטי והגנתי יותר?
אנחנו מנסים לשפר כמה דברים בהגנה, זה לא סוד. היתרון שלנו עם וויל סולומון, זה שהוא שחקן מאוד ''פתוח'', הוא נכנס טוב למסגרת הקבוצתית, יחד איתו ישנם 4 שחקנים ששיחקו בשיטה הזו ומכירים אותה, ככה שקל מאוד להכניס אותו לצורת המשחק שלנו.
למרות זאת, לא הייתי רוצה להוריד ממנו את היתרונות שיש לו, לכן אני מאוד מנסה להכניס את היכולות שלו בתוך שיטת המשחק שלנו, על-מנת שיוכל להראות מה הוא יודע ובכך לא ייפגע מהשיטה, כך שהוא מקבל לא מעט חופש פעולה בדברים שהוא יכול ויודע לעשות יותר טוב משאראס, למשל, שהיה בעל לא מעט יתרונות. גם לוויל לא חסרים יתרונות, ואנחנו ננסה לנצל לטובת הקבוצה את מה שיש לו.

במשחקים שראינו בשנתיים האחרונות, מכבי הירבתה להשתמש בתרגיל הפיק אנד רול, ואילו במשחקים מול טורונטו ואורלנדו, נראה היה שהוא כמעט ולא בא לידי ביטוי. האם תדירות השימוש בתרגיל הזה תרד בעונה הקרובה בעקבות העזיבה של שאראס?
בפירוש לא.
שום דבר לא ישונה, להיפך, אנו רק ננסה לעבוד על שיפור צורת המשחק שלנו בעונה הקרובה.

האם אורלנדו שלחה למעשה מסר לאירופה, שניתן לשבש למכבי את ההתקפה באמצעות שמירה אגרסיבית וזריזה, או שהסיבה למיעוט הנקודות של מכבי [79] הייתה התקפה לא משופשפת בשלב זה של העונה?
למרות שעל פניו נראה כי מספר הנקודות היה מועט, ברבע הראשון קלענו קרוב ל-30 נקודות.
היה לנו לא מעט כוח במשחק, רצנו בלא מעט משלביו, אך כמובן שישנה בעיה. צריך לזכור שאנחנו בהבדל של 6-7 שעות, יחד עם זאת משחקים שני משחקים בזמן קצר ועוד מול קבוצות ברמה הזו, בשלב כזה של העונה, כשאנחנו לא יותר משלושה-ארבעה שבועות יחד, זה לא קל.
למרות זאת, כמה דקות לסיום היינו בפיגור של 4 נקודות, כשעדיין היינו במשחק, ככה שקשה לומר שהם הצליחו לשבש לנו את צורת המשחק, גם אנחנו התאמצנו ושיבשנו לא מעט מהדברים שהם ניסו לעשות, למרות שרמת הסקאוט שאנחנו משקיעים במשחקים כאלה, נמוכה בהרבה מזו שאנו משקיעים מול קבוצות ביורוליג.
יחד עם זאת, היה מדובר במשחק עם לא מעט יומרות, הם לא רצו להפסיד בשום אופן והמאמן שלהם אמר זאת בפירוש, בארה''ב לא היו מוכנים לשמוע על כך, שאלופת אירופה תנצח פעמיים קבוצות מה- N.B.A .
היה להם חשוב מאוד לנצח, לכן הם גם שיתפו את השחקנים הבכירים שלהם בלא מעט דקות של המשחק.

אילו סטיב פרנסיס היה משחק מול מכבי במסגרת קבוצת יורוליג, האם אתה חושב שהיית כמאמן מסוגל לבוא עם רעיונות כיצד לעצור כישרון כזה בהגנה, כמו שמכבי עצרה את מאצ'יאאוסקס בגמר מול טאו, או שבאמת מדובר בשחקן בלתי עציר?
אין חיה כזו – שחקן בלתי ניתן לעצירה.
כל שחקן ניתן לעצור על המגרש, השאלה היא באיזו דרך ועד כמה אתה מוכן להשקיע על-מנת לנטרל אותו.

מה דעתך על נושא הרכז המחליף, עמדה שנפגעה מעזיבת יותם, כשידוע שפני ודרק אינם מנהלי משחק כשגם אילן קדוש, אשר הגיע ברגע האחרון במפתיע, לא נחשב כשחקן עליו ניתן לבנות ביורוליג?
גם כאן, מדובר בשיקול של ההנהלה לשחק עם מספר מוגבל של שחקנים. הבעיה היא לא עכשיו, אלא בהמשך הדרך, כשאני חושב שעוד שחקן היה עוזר לחלק טוב יותר את כמות הדקות כשמשחקים שני משחקים בשבוע.
אך במשך הקיץ, ההנהלה קיבלה את ההחלטה הזו. אם הייתי יודע שכך יהיה, אולי לא הייתי משחרר את יותם.

למרות שהמשחקים בארה''ב הם לא אינדיקציה, ראינו שמקומם של פני וארנולד ברוטציה עוד לא ברור, מה אתה מייעד להם ולשרון ששון במהלך העונה?
תראה, אין ספק שזו בעיה.
שלושת השחקנים האלה, הגיעו מבחוץ הן לקבוצה חדשה והן לשיטה אליה הם לא היו רגילים עד כה, כך שכמובן שזה לוקח זמן.
אי אפשר להכניס את כל ארבעת החדשים יחד, במהירות, לקצב המשחק של מכבי. קודם כל, אני שמח שוויל נכנס טוב לשיטה, אני מאמין שלאט לאט נכניס גם כל אחד מהם.

לא מעט קולות נשמעו כשמכבי חתכה את דיון, חלקם טענו שמדובר בצעד לא ספורטיבי כשחותכים שחקן פצוע, חלקם הצדיקו את המהלך באינטרסים של קבוצת הישגים. איך אתה מסביר את המהלך?
קןדם כל, מכבי כן רצתה את דיון והייתה מוכנה להחזיק אותו היום במסגרת הקבוצה.
אני אישית חושב, שדיון עשה לא מעט שגיאות ששחקן במכבי לא צריך לעשות, לצערי, כי כולנו אוהבים את דיון, הוא תרם לנו לא מעט. זה נכון שלא נוכל לדעת איך הוא מסוגל ועד כמה, לתרום לנו לאחר הפציעה, אך במידה ודברים היו מתנהלים אחרת – יכול מאוד להיות שדיון היה היום בקבוצה.
כאחד שרואה את בניית הפועל י-ם מהצד, אתה מאמין שבמלחה מסוגלים לקחת את כל הקופה במשחק אחד, או שכמו בכל משחק גדול שמכבי הייתה צריכה לנצח בשנתיים האחרונות – ידה של מכבי תהיה על העליונה?
אני לא רוצה להתייחס להפועל י-ם.

האם לנוכח השיטה החדשה, בה אפשר להגיע לפיינל פור גם מהמקום הרביעי, מכבי תשקיע את כוחה ביורוליג עם פחות דגש על משחקי הליגה הקלים והפחות מכריעים?
כמו שאתה מכיר את המועדון הזה - לא מוכנים להפסיד לאף קבוצה, לא רוצים להפסיד ולא יכולים להפסיד.
יש מספר אנשים במועדון, שמבחינתם הפסד נחשב לאסון, למרות שאני לא חושב כך.
אני מאמין שעל-מנת לקדם את עומרי כספי, למשל, עדיף לנצח משחק ב-10 הפרש במקום ב-20.
נכון, ניתן להגיע אל הפיינל פור של הליגה גם מהמקום הרביעי, אבל ברור לכולם שמכבי ת''א, זו מכבי ת''א וכל אחד רוצה לנצח אותה, בדיוק כמו שהיא רוצה לנצח כל אחד, וכמובן שנרצה לסיים את הליגה במקום הראשון, ואין שום סיבה שלא נעשה זאת.

איך אתה מעריך את קבוצות היורוליג העונה, לעומת התחזקות ברצלונה ואולימפיאקוס, נראה כי קבוצות גדולות כמו סיינה ואפס פילזן נחלשו. האם המפעל התחזק או נחלש בפגרה?
תראה, קבוצות בעלות כסף ומימון גדול, ויש כ-7 קבוצות עשירות ממכבי במפעל הזה, הן אלו שהתחזקו בפגרה כשהן משלמות משכורות ושבירת חוזים, צעד לא זול בכלל.
לא מעט קבוצות, לקחו מספר שחקנים איכותיים ושמו אותם יחד בקבוצה אחת. לדעת איך הקבוצה הזו תראה, האם התחזקה או נחלשה ולאן היא תגיע – ברור שאי אפשר לדעת כרגע.
כמובן שקבוצות שיש להן כסף, דוגמת ברצלונה וצסק''א, לקחו שחקנים איכותיים. אך אני לא יכול לומר לך איך זה יתבשל, אבל אני אומר לך מה שאמרתי לא פעם, יכול להיות שיש קבוצות באירופה עם סגל שחקנים טוב משל מכבי, אך אנו צריכים להמשיך לשחק באותה דרך ולהיות קבוצה חזקה, שזה בסופו של דבר מה שחשוב באמת.

האם עזיבת האירופאים לטובת הליגה הטובה בעולם פוגעת מידי שנה ביורוליג, או שאיכות האמריקאים הנפלטים מארה''ב ומגיעים לאירופה, מחפים על איכות המפעל?
תראה, אין ספק שה- N.B.A הוא חלום, בדיוק כמו שלי היה חלום לנצח קבוצה מהליגה הטובה בעולם, זה נורמלי ובסדר גמור. יש כאלה שאחרי שהבינו את החלום, חוזרים למציאות ובאים, בסופו של דבר, למקום בו הם באמת יכולים לשחק, להיות דומיננטים, להיות שותפים ולנצח, במקום להיות שחקני משנה במקום אחר.
אין יותר מידי שחקנים טובים מאירופה, שפנו ל- N.B.A והצליחו בגדול. לעומת זאת, יש לא מעט שחקנים אמריקאיים, ניתן לומר שהם שחקנים גבוליים בליגה הטובה בעולם, שהם שחקנים נהדרים באירופה, ב- NBDL וב- C.B.A וכשהם מגיעים ל- N.B.A הם שחקנים בינוניים מאוד ואז כשהם מגיעים לאירופה, הם שחקנים מהשורה הראשונה ביבשת.
אני יכול להבין את זה, שכל אחד היה רוצה לראות אצלו שחקנים מארץ המוצא. בדיוק כמו שאנחנו שואפים לראות יותר ישראלים, ביוון רוצים יוונים, בטורקיה רוצים טורקים ובספרד – ספרדים. זה ברור, אבל אני לא בטוח שיש יותר מידי שחקנים זרים באירופה, שהם לא שווים או נחותים משחקנים מקומיים.

מה דעתך על השגי הנבחרת בקיץ?
האם זה מראה על עתיד ורוד לכדורסל הישראלי בכלל ולכדורסלן הישראלי בפרט, או אולי שילוב מנצח של מלחמה, רצון וקצת מזל.
הכדורסל הישראלי, במשך הרבה מאוד שנים, הצליח רק בזכות רמת התחכום שלו ולא בזכות רמת הכדורסל שלנו.
יש לנו מעט כדורסלנים טובים ואיכותיים, אני חושב שאנחנו לא מגדלים ולא משקיעים מספיק בכדי לגדל מספיק שחקנים טובים, כשגם החלק הטוב גדל פרא ואני מאמין שיכל להיות טוב יותר אלמלא טיפוח הצעירים לא היה נראה כך.
כמובן שזה תלוי בטיב המתקנים, איכות המאמנים, בהשקעה בעומק ולא ברוחב וכמובן שיש הרבה מאוד דברים, אך זהו נושא רחב מאוד, שאני מדבר עליו כבר הרבה מאוד שנים וזה לא יעזור, כיוון שעד שלא ישפרו את רמת המתקנים ואת טיב העומק – שום דבר לא ישתנה פה.
אין לנו מספיק שחקנים, והעובדה שבשנה הבאה השחקנים הישראליים צריכים להיות דומיננטיים בקבוצות, היא רעה מאוד. וכשיש לנו עוד 10 שחקנים שמשחקים מחוץ לישראל, זה אומר שצריכים להיות 58 ישראלים טובים, על-מנת להעלות את רמת הכדורסל הישראלי – אני לא רואה את זה קורה.
אם לא דן שמיר, את מי היית רוצה כעוזר?
דן שמיר [צוחק]. דן שמיר הוא מאמן נפלא, הוא נכנס טוב מאוד לנעליים ואני חושב שהוא דגם משודרג של עוזרי המאמנים הקודמים.

כשהקבוצה הנוכחית תתחבר, איזו מכבי חזקה יותר: זו עם סולומון או זו של שאראס?
לא יכולה להיות קבוצה טובה יותר, מזו שהייתה לנו. אני לא יודע אם זה לשמחתי או לצערי, אך בעונה שעברה היו לנו 92.5% הצלחה.
אני לא יודע איך אפשר להתעלות מעל זה. אתם רוצים 100%? זה לא יכול לקרות, כדי לנצח ברמה שניצחנו, צריך גם להפסיד על-מנת ללמוד.
כך שקשה לנצח יותר ממה שעשינו, גם לשחק אטרקטיבי יותר זו לא משימה קלה. הרף שלנו גבוה מאוד.

איזה שחקן שלא שיחק אצלך, היית רוצה לאמן?
לא אחד, יש כמה, אך אם אזכיר אחד לבטח אשכח מאחד אחר.

אלו מאמנים אתה מעריך יותר מהשאר, בין בישראל ובין באירופה?
קודם כל, אני מעריך כל מאמן שעולה עם קבוצתו למשחק נגדי, אני לומד מכל אחד מהם ולמדתי גם מצעירים ממני. מאמן צריך ללמוד בכל יום, ואני לומד גם מעוזר המאמן שלי וממאמנים בליגה ג'.
באירופה, ישנם לא מעט מאמנים טובים, בארץ פחות, אך גם כאן יש כמה בכירים. גם במקרה הזה, כל אחד שאזכיר ואציין, אני מאמין שאשכח את האחר שיפגע.
בעיקרון, אני מקווה שיהיו יותר מאמנים שיקדמו שחקנים או יעשו שחקנים, לפני שהם רצים לאמן ברמה המקצוענית, שם אתה צריך לנהל משחק וישנם פרמטרים אחרים לגמרי, אני מדבר על רמת האימון שצריכה להיות בנוער, שזהו דבר שלכדורסל בארץ, הרבה יותר חשוב.
ישנם מאמנים, שמגיעים לאמן קבוצות בליגת העל, עוד לפני שבנו שחקן או שניים וחבל.

כאחד שעבר בכולם, מהו לדעתך האולם הקשה ביותר באירופה?
קשה לומר, שיחקתי כבר בכל האולמות ובכל הרמות.
ישנם אולמות שלא נעים להכנס בכלל לחדר ההלבשה, שלא נדבר על האולם עצמו. אך עשינו לא מעט ניצחונות באולמות קשים, ולעומת זאת באנו לאולמות נוחים, על הנייר, והיה לנו קשה יותר.
התנאים לכאורה שווים, הבעיה היא שלדעתי בכדי שההצגה תצליח, צריך גם תפאורה יפה. אין צורך לציין, שהרבה יותר נעים לשחק באורלנדו או ב-''אייר קנדה'' בטורונטו.

אולי יד אליהו הוא בעצם האולם הקשה באירופה?
לא, אני לא בטוח בזה.
זה לא אחד האולמות הקשים, במיוחד שהקהל הוא קהל מפונק, כזה שמעודד רק כשהכל הולך לקבוצה ורץ. כשהכל הולך לנו – אנחנו לא צריכים אף אחד, אנחנו טובים מספיק.
את הקבוצה צריך לדחוף ואת הלחץ על השופטים צריך לעשות, כשהקבוצה נמצאת למטה. ואת זה לא ראיתי הרבה פעמים, גם לא ביד אליהו.
ביוון, אגב, זה אחרת.

מהו רגע השיא שלך בקריירה?
לא יודע, אני מאוד מקווה שהוא עוד לפני.

תן לנו 5 הצעות שלך, לשיפור התחרותיות בליגה.
אחת – תסתכלו על מכבי. שתיים, תביטו על ה- N.B.A קצת, יש לא מעט דברים שאפשר לאמץ משם בזול.
אני חושב שהתנאים הבסיסיים, הם גם התנאים החשובים.
בראש ובראשונה, צריך להרים את רמת האימון. מי שחושב שבבית-ספר למאמנים עושים מאמנים – טועה, כמו גם מי שחושב שתעודה מספיקה לצורך אימון. בכדי להיות מאמן כדורסל טוב, צריך להיות גם מורה ומדריך, ורק אח''כ לאמן.
לאמן ולנהל משחק, זה הדבר הקל ביותר. לפתח ולגדל שחקנים – זה הקושי הגדול. ובזה, כך לדעתי, צריכים מאמנים בתחילת דרכם להתייחס, אבל יש אנשים שמעתיקים תרגילים וחושבים שאם יש להם שלושה-ארבעה תרגילים, הם יכולים ליצור מזה קבוצת כדורסל, וזה לא נכון.
אני חושב שאי אפשר לשווק מוצר לא טוב, אף אחד לא ירצה לקנות מוצר קלוקל, והעטיפה תוכל לעזור עד שיפתחו אותה, ברגע שיראו שהמוצר בפנים לא טוב – איש לא ירצה בו. בכדי לבנות מוצר טוב, צריך לבנות אותו מהבסיס, אבל אנחנו ''חלטוריסטים'', אנחנו מנסים לדבר ולהשלות, אבל מי שחושב שאם ידברו זה מה שיגרום לכדורסל טוב יותר או תחרותי יותר,טועה טעות מרה.
שמעתי אתמול מישהו שאמר, שכסף זה לא הכל בספורט. [מתייחס לדבריו של אדלשטיין לאחר ההפסד במלחה לאשקלון], מכבי ת''א כבר הוכיחה את זה ואני באופן אישי הוכחתי זאת, כשהצלחתי לקחת אליפות ממכבי עם רבע כסף, בעוד שמכבי עצמה לוקחת את אליפות היבשת עם חצי כסף מזה של צסק''א.
צריך לעבוד נכון וקשה, זו עבודה שחובת ההוכחה היא עלינו, השחקנים והמאמנים, בכל יום כשהאתמול הוא כבר היסטוריה, וההתמודדות עם הצלחה היא קשה, כיוון שברגע שאתה מצליח יותר – הרף שלך הופך גבוה יותר, אנחנו רואים שזה אחד הדברים הקשים יותר.
אני לא יכול על רגל אחת, לנסות ולשנות את הכל, אבל אם מישהו שחושב שאם ידברו הרבה, אזי משהו ישתנה ויגרמו לתחרותיות – בשום פנים ואופן. מכבי ת''א לא נבנתה ביום אחד, וגם אם מישהו יצליח להרעיד אותה, זה עדיין לא מבשר את בוא האביב, זה רק סימן שהחלטורה יכולה פה ושם לנצח. זה מקצוע וצריך להתייחס אליו בצורה מקצועית.
לא מדובר רק במה שאנחנו עושים, מדובר על כל הגישה מסביב, כשהתקשורת מכסה זאת ב'חפיפניקיות' וזה גם השיפוט הלקוי שחייב להיות יותר מקצועני ומקצועי.
אנחנו משווים את עצמנו ל- N.B.A ורוצים להיות יותר טובים, אבל מישהו צריך לנסות ולפחות להעתיק אותנו, או להדמות לנו. אני שוב אומר: לא צריך את כל הכסף של מכבי כדי להיות ברמה הזו.

כשאתה משתמש במושג ''חלטוריסטים'' בעניין האימון, מה זה אומר לגבי עודד קטש ועניין תעודת המאמן שלו?
אין קיצורי דרך בשום דבר בחיים, אמרו זאת חכמים גדולים ממני לפני.
אין ליגה בארץ או מפעל בארץ שלא אימנתי בו, מקט סל דרך ילדים ונוער, ולאחר מכן ליגה ג', ליגה ב' וכן הלאה, עד שהגעתי לגביע קוראץ' וספורטה לפני אליפות אירופה והיורוליג.
אין מה לעשות, אין קיצורי דרך. מי שמחפש לקצר – נופל.
היו מאמנים בדרך, שהיו שחקנים ענקיים, אימנו במכבי וישר קפצו למעלה, והיום הם לא מאמנים. הם שיחקו ברמות הכי גבוהות וחשבו שאימון זה דבר דומה, והסתבר להם שזה דבר אחר לגמרי.

ולסיום, מה היית רוצה להעביר לכל אותם האוהדים המסורים המלווים את הקבוצה לכל מדינה, לכל פיינל-פור ובכל עונה?
תראה, עם הכל, למכבי ת''א יש אוהדים מהטובים באירופה.
אך גם מהם אני מבקש קצת הבנה, כשהם צריכים להבין מתי לעודד ומתי לא, עם כל עניין התיפוף בזמן קליעות העונשין. תוציאו את האנרגיות האלה, כשאנחנו באמת צריכים אתכם.
אנחנו נהנים לשחק ביד אליהו, אנחנו אוהבים את הקהל ואת הפידבק שאנחנו מקבלים ממנו, אבל אנחנו רוצים שידחפו אותנו דווקא כשאנחנו למטה, כי גם זה קורה ואנחנו לא מכונות, למרות שגם הן מתקלקלות, קל וחומר לגבינו.
צריך להבין שאי אפשר לשחק באותה רמה משך 80-70 משחקים בעונה, למרות שאנחנו רוצים. אז כשאנחנו לא יכולים, אנחנו צריכים שהקהל ידחוף אותנו ליכולת יותר גבוהה, שזה הדבר החשוב ביותר.
קהל, זה עידוד. זה לא קונצרט שאתה בא לשמוע, אתה בא לראות ואתה בא לעודד. ולעודד, זה מתי ובזמן שאנחנו צריכים, כך שכדאי שתשמרו את האנרגיות כשצריך. זה חשוב לנו מאוד.