יותר מדי ויותר מדי צעיר
20/11/2005 כתב-ג`וני לארו,תירגם-פז(מפורום תפוז)
עבר זמן מאז כתבתי את הטור הזה, ויהיה קל לכתוב אחד על אדי גררו, למרות שאני מרגיש שני לא מוסמך לדבר על האיש הזה, כי לעולם לא טיילתי או ביליתי איתו, אך אני אהיה כן, אני פגשתי את אדי גררו פעם אחת לפני PPV של WCW. היה יכול קל בשביל אדי להתעלם ממני או לומר שהוא ממהר, אך בכל זאת הוא לקח את הזמן לומר לי שלום ולהתייחס אליי כמו אל בנאדם ולהתייחס אלי בכבוד. בשביל זה, תמיד היה לי הרבה מאוד כבוד בשבילו.

האדם הזה היה הדאגה העיקרית שלי מכל המתאבקים שהלכו לעולמם בעשור האחרון ובינהם הבריטיש בולדוג, קורט הנינג, ריק רוד, בריאן פילמן, יוקוזונה, מיס אליזבת וקראש הולי רק כדי להזכיר כמה. מה שהכי מפחיד זה שכל המתאבקים שמוזכרים למעלה היו מתחת לגיל 43! אם זה היה קורה בכל ספורט אחר אז הייתה שערורייה ועניין גדול. קחו לדוגמא את המוות של הזורק של הקבוצה באלטימור אוריאולס, סטיב בלצ`ר. המוות שלו היה שערוריה גדולה מאוד שהובילה להשעיה של אפדריין. למה המוות של כל המתאבקים המוזכרים למעלה הם לא חדשות גדולות?

למרבה הצער נראה שהמוות של אדי יטוטא מתחת לשטיח ע"י התקשורת וככל ששמעתי מטרה לגיחוך ע"י ESPN. כשכל אתלט אחר מת ESPN עושים מזה סיפור ענק ומתנהגים במלוא הכבוד. מה שהכי מרגיז אותי זה שדרי ספורט שאף פעם לא השתתפו באף ספורט ברמה תחרותית(שהדבר היחיד האתלטי בהם הוא מכנסי הספורט שלהם) יש את החוצפה לא להזכיר מות של מתאבק. לא להזכיר שזה מביך לפתוח את ערוץ 24 שעות של חדשות ולראות אותם מבזבזים זמן על לדבר על כל דבר אחר חוץ מזה, החל מרציחתו של דייויד לודוויג לנטאלי הולוויי. אם הם יכולים לבזבז חודשים על פני חודשים בדיבורים על תיק הולוויי זו בקשה מוגזמת לבקש שידברו לזמן קצר על מותו של מתאבק?

עוד דאגה שיש לי היא אם מתאבקים רבים מתים בכזה גיל צעיר לא צריך לעשות משהו בנוגע לזה? לא צריכים לעשות משהו הכרחי באופן פיזי? לא צריכות להיות בדיקות לב שיגרתיות של אתלטים? אני יודע שלוח זמנים של מתאבקים הוא קשה. אני שיחקתי בליגת הוקי משנית ואני מרגיש שלוח זמנים של מתאבק הרבה יותר קשה. אנחנו יודעים שאתלטים מועדים לבעיות לב, אז אין משהו שאנחנו צריכים לעשות כדי למנוע את זה מראש? אין לי שמץ של מושג לגבי הפנים של עולם ההיאבקות אז אני לא אעמיד פני מומחה שיודע מה צריך להיעשות ומה לא. כל מה שאני יודע זה שמשהו צריך להיעשות כדי למנוע אבידות עתידיות של מתאבקים. כל מה שאני יודע זה שאני שונא לצפות בתוכנית זיכרון כי זה אומר פחות מתאבק מוכשר אחד.

הדבר היחידי הטוב במותו של אדי בשבילי היה שכשמעתי על מותו של אדי הייתי באותו זמן בחדר כושר והיה לי כואב בלב שוב. בנוסף, לא הרגשתי טוב במשך כמה זמן(בגלל זה לא כתבתי הרבה זמן את הטור). אחרי ששמעתי על סיבת מותו של אדי ועל איך הוא הרגיש חולה לפני שנפטר החלטתי ללכת לרופא. גיליתי שבאמת היו לי בעיות לב והייתי צריך טיפולים. אז בשבילי מותו של אדי היה לא סתם ויכול להיות שהציל את חיי.


יהי זיכרו ברוך