[קונה] להוציא חומר מאינציקלופדיה של ynet | נק 40

[Haim]

תחפשו את הערך "קומוניזם"
לעתיקו לword לעלות.

תודה.

[Jacoby]

זה עובד הינה

קומוניזם
Communism


P{margin:0;} UL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 16; padding-right:0;} OL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 32; padding-right:0;} var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) ); function txt_link(type,url,urlAtts) { switch (type){ case 'external' : if( urlAtts != '' ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);} break; case 'article' : urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'yaan' : urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'archive_article' : urlStr = '/articles/1,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'category' : urlStr = '/home/1,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; } } function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));} קומוניזם (לטינית: "שיתוף"), שיטה חברתית הדוגלת בשוויון מוחלט. המושג מקיף כמה תופעות שונות במידה ניכרת זו מזו:

1. התארגנות חברתית המבוססת על שיתוף ברכוש, על עבודה לטובת החברה כולה ועל שוויוניות. בעת העתיקה, האיסיים ביססו את קהילותיהם על עקרונות שיתופיים, וכתות נוצריות שונות עשו ניסיונות רבים להקים קומונות, כפי שקרויות קהילות שאלה עקרונותיהן. החל מן המאה ה-19 הוקמו קהילות רבות מסוג זה, על יסודות חילוניים או דתיים. כמעט כולן התפרקו כעבור זמן קצר, ורק הקיבוץ בא"י התגלה כבעל יכולת קיום חזקה מעט יותר. רבים ממייסדי הקומונות החילוניות הושפעו מן התורה הקומוניסטית, בעוד שחברי הקומונות הדתיות הושפעו מפרשנויות שונות לכתבי הקודש הנוצריים, שם מצויים רעיונות דומים לאלה של האיסיים וכתות יהודיות אחרות מאותה עת.

2. תורה חברתית-מדינית מבית מדרשו של קרל מרקס . עקרונותיה מנוסחים ב"מניפסט הקומוניסטי" (1848) - מצע שחיברו מרקס ואנגלס לליגה הקומוניסטית שנוסדה בלונדון ב-1847 - וכן ב"קפיטל" ובחיבורים אחרים של מרקס ואנגלס.

הקומוניזם לפי משנת מרקס, הוא שלב ההתפתחות שיבוא לאחר נצחון הפרולטריון על הקפיטליזם . נצחון זה יביא להקמתה של חברה סוציאליסטית המושתתת על בעלות ציבורית על אמצעי הייצור. כלומר, לאחר השלב הקפיטליסטי בתולדות החברה יבוא שלב הדיקטטורה של הפרוליטריון , שבו ירוכזו אמצעי היצור בידי המעמד המנוצל לשעבר, אשר יחזיק ממילא גם בכוח הפוליטי. זה יהיה שלב מעבר, שבעקבותיו תקום החברה הקומוניסטית שבה יוסדרו חלוקת העבודה והתגמולים עפ"י הכלל: "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו". בשלב הזה לא יהיה עוד צורך במנגנון הכפייה של המדינה, וזו תתנוון ולבסוף תיעלם. את מקומה תתפוס החברה הקומוניסטית האידיאלית, נטולת המעמדות.

3. צורת משטר שהתפתחה במאה ה-20 במגמה להגשים הלכה למעשה את משנת מרקס. לאחר מהפכת אוקטובר (1917) התגבש בברית המועצות , בהנהגתו של לנין , משטר חברתי, כלכלי ומדיני ייחודי. הבולשביקים , מחוללי המהפכה, כינו את מפלגתם מ-1918 בשם "המפלגה הקומוניסטית", ונקטו שורה של צעדים, רבים מהם דרקוניים, לכינונה של דיקטטורה של הפרוליטריון בארצם, כשלב המעבר ההכרחי לקראת קומוניזם "אמיתי". אולם לא עבר זמן רב בטרם התגלה כי הגשמת האידיאל קשה מכפי ששיערו חוזיו, והמשטר הקומוניסטי של ברה"מ הפך לדיקטטורה של עילית פוליטית מצומצמת ורודנית, שעה שהמנגנון הכלכלי שלו, המבוסס על תכנון וניהול ריכוזיים, הפך לביורוקרטיה משתקת שהחניקה כל יוזמה והכשילה את התפתחות המשק.

בימי השיא שלו תחת שלטון סטלין , ובעיקר בשנות ה-30, היה הקומוניזם הסובייטי ליותר מתורה מדינית וכלכלית, ושאף להטביע את חותמו בכל תחומי החיים: בחינוך, בראש וראשונה, וכן בתרבות ובאמנות, ואפילו במדע: כך למשל ניסה טרופים ליסנקו לפתח את החקלאות בברה"מ לפי תיאוריה גנטית שהלמה את הדוקטרינה הקומוניסטית ולא את עקרונות המדע. כתוצאה מכך, רוסיה מתקשה עד היום לספק את צורכי עצמה במזון.

סוציאליסטים בארצות רבות, שהתעלמו מן המתרחש בפועל בברה"מ, ביקשו לחקות את המהפכה הקומוניסטית, ומפלגות קומוניסטיות קמו באירופה בתקופה שבין מלחמות העולם, תוך פילוג המפלגות הסוציאליסטיות. המפלגות הקומוניסטיות הקימו במוסקבה ב-1919 את "האינטרנציונל הקומוניסטי" (הקומינטרן ), שהיה כפוף מראשיתו להשפעה רוסית, בייחוד בימי שלטונו של סטלין.

לאחר מלה"ע ה-2 היתה תקופת שגשוג למפלגות הקומוניסטיות באירופה המערבית. משטרים קומוניסטיים קמו במדינות רבות במזרח אירופה (1945-1948) תחת משטר הכיבוש הסובייטי, וכן באזורים אחרים: בצפון קוריאה, בסין (1949), בווייטנם, בקמבודיה, בלאוס ובקובה (1965).

לאחר מותו של סטלין התחוללו שינויים באידיאולוגיה ובמשטר הקומוניסטי בברה"מ ומחוצה לה, בכיוון של יתר חופש והחזרת תפקיד השוק החופשי בכלכלה. חרושצ'וב החל לנקוט צעדים בכיוון זה ב-1956, וגל נוסף של רפורמות החל עם בחירתו של גורבצ'וב למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ברוסיה (1985) והנהגת מדיניות הפרסטרויקה והגלסנוסט . בשנות ה-80 ניסו סין ומדינות קומוניסטיות במזרח אירופה, שהקיפאון במשקיהן עורר בהן דאגה, לשלב עקרונות של כלכלת שוק במערכות הכלכלה הציבורית והכלכלה המתוכננת שלהן. בד בבד התגבר במערב אירופה האירוקומוניזם - נטייה לאוטונומיה של המפלגות המקומיות והתרופפות הזיקה לברה"מ.

עם התמוטטות המשטרים הקומוניסטיים בברה"מ ובמדינות מזרח אירופה (1989-1991), הן בגלל כשלונותיהם הכלכליים הן בגלל התקוממויות עממיות נגד דיכוי חופש האזרח, דעכה יוקרתו של הקומוניזם, ומרבית המפלגות הקומוניסטיות בעולם הכריזו שהן דוגלות בעקרונות הסוציאליזם או הסוציאל-דמוקרטיה . התמוטטות המשטרים הקומוניסטיים באירופה עוררה דיון ציבורי נוקב בדבר טיבה של האידיאולוגיה הקומוניסטית, וחידדה את השאלה אם האידיאולוגיה עצמה פגומה, בשל ליקויים ביסודותיה ההיסטוריוסופיים, או שמא רק יושמה באופן כושל.