מה אתם אומרים על הספר הזה?
העיקרון שהוא מסביר מאוד הגיוני
וגם התיאוריות למקרים בתנ"ך
למי שלא מכיר העיקרון של הספר:
נמצאו סוגי אמבות אשר יכולות להתפתח באיזורים נטולי חמצן
האמבות האלה עשויות להמצא בכל כוכב
בני האדם, כנטען, התפתחו מאמבה, או כל ייצור חד תאי אחר
כך שבעצם הסיכוי להמצאות אמבות בכוכבים אחרים רבה(הוא מביא את זה באחוזים ועוד בוויתור בהפרזה וזה עדיין סיכויים עצומים)
כך שבעצם יש סיכוי(עוד פעם, אחוזים עצומים שבעצם בטוחים) שבכוכבים אחרים התפתחו ייצורים אחרים.
הייצורים עברו את ההתפתחות לפני בני האדם על כדור הארץ.
היצורים הצליחו כמו בני האדם, לטוס בחלילות לכוכבים אחרים, רק בצורה מתקדמת יותר כמו שצפוי לנו בעתיד.
הייצורים הגיעו לכוכבים מיישובים, ביניהם כדור הארץ, והם הגיעו בתוקפה שבני האדם היו בשלב נמוך של ההתפתחות.
בני האדם ראו אנשים עם רחפות-עשו מהם מרכבות אלים, ראו חלילות-כלי אש שטסו לשמיים.
הנביאים שתקשרו עם ה' (לפי טענת הספר)בעצם היו החכמים מבין העם, שניתנו להם מכשירי קשר לתקשור.
האסטרונאוטים היפרו נשים מהעידן הלא מפותח
יצא גזע חדש, חלק יותר מפותח, והחלק השני, מהגזע הישן.
כדי להשמיד את הגזע הלא מפותח-הלא יעיל, בעזרת פצצת אטום(סדות ועמורה) ועוד אמצעים מהתנ"ך שאני לא אפרט.
בני האדם ראו את האנשים האלה, והוראו על ידם כי הם אלים, עליונים וכוחם אינסופי(עוד פעם, גזע שלפרימיטיביים)
הקימו לכבודם מקדשים וכתבו ספרים עליהם.
ולפי ויקיפדיהלא מפורט עם דוגמאות כמו הספר)
הטענה המרכזית
לפי פון דניקן, אסטרונאוטים חייזרים הגיעו לכדור הארץ כמה פעמים במהלך ההיסטוריה האנושית. בביקוריהם אלה הם התקבלו כאלים על ידי האוכלוסייה המקומית. החייזרים בחרו את האינטליגנטי מבין האוכלוסייה המקומית כ"מלך" וסיפקו לו אמצעי להתקשרות עם האלים ("מכשיר רדיו"). הם לימדו את בני המקום אורחות ציביליזציה בסיסיות ביותר וכן כמה ערכי מוסר, במגמה לאפשר את התפתחותו של סדר חברתי.
החייזרים היפרו כמה נשים שנבחרו במיוחד ובכך יצרו גזע חדש שדילג על שלב בסולם האבולוציה הטבעית. בביקוריהם החוזרים נבדקו תוצאות ההפריה. המשפחות הלא מוצלחות הוכחדו או הועברו לאזור אחר ונשים נבחרות הופרו שוב.
כשהחייזרים עזבו הם השאירו אחריהם סימנים שרק חברה מפותחת מבחינה טכנית ומתמטית תוכל להבינם שנים רבות אחר כך.
מהלך כזה של ההיסטוריה יכול להסביר את תעלומת הופעתו של האדם המודרני, האדם החושב (הומו-סאפיאנס) שאין יודעים בוודאות מהיכן הופיע, ואת תעלומת היעלמו של האדם הניאנדרטלי שנעלם בתוך 5,000 עד 10,000 שנים לאחר הופעת האדם המודרני (לפני כ- 30,000 שנים). שתי תופעות אלה לא התיישבו עדיין עם העובדות הידועות למדע כיום.
ההוכחות ע"פ הספר:
תאוריית הפריית הגזע האנושי: "וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת, יֻלְּדוּ לָהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ." (בראשית ו, א-ב) וכמו כן הפסוק הבא: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם: הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם." (בראשית ו, ד).
השמדת אוכלוסייה לא רצויה: סיפור נוח והמבול, סיפור סדום ועמורה. את תיאור השמדת שתי הערים החוטאות בבראשית יט מפרש פון דניקן כפיצוץ אטומי, ואת סיפור אשת לוט מייחס דניקן להשפעת הקרינה רדיואקטיבית.: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר: אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה. וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן." (בראשית יט, כז-כח).
הגעת ה"אלים" ברכב חלל קדום: פון דניקן מצטט את ספר יחזקאל פרק א': "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ--כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וּמִתּוֹכָהּ--דְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת; וְזֶה, מַרְאֵיהֶן--דְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה. וְאַרְבָּעָה פָנִים, לְאֶחָת; וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, לְאַחַת לָהֶם. וְרַגְלֵיהֶם, רֶגֶל יְשָׁרָה; וְכַף רַגְלֵיהֶם, כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל." (פסוקים ד-ז). וכן, "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים--הִיא, מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת; וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, וּמִן-הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת, רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה, הַבָּזָק. וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ, וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן; וּמַרְאֵיהֶם, וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן, בְּתוֹךְ הָאוֹפָן." (פסוקים יג-טז).
גילגמש
גילגמש היה תערובת של שני שליש אל ושליש אדם (רמז להפריית הגזע האנושי).
ידידו של גילגמש אֶנקידוּ מתאר מסע לחלל שבו הוא אחוז בציפורני פליז של אל השמש בדמות "נשר" (מסע לחלל).
"אבי האדם" - אוּתנאפישתים מתאר את המבול הגדול וכיצד ה"אלים" הזהירו מפניו וציוו עליו לבנות ספינה ששימשה מחסה למשפחתו ולאומנים מכל הסוגים. כמו סיפור נוח הוא משתמש בעורב וביונה לראות "הכלו המים" ולבסוף כשירדו המים, התייצבה הספינה על ראש הר (הכחדת הגזע הבלתי רצוי).
מבנים מהתקופה הקדומה שלא ייתכן שניבנו על ידי בני התקופה בטכנולוגיה שהייתה בידיהם:
הפירמידה הגדולה של גיזה: ההנחה המקובלת: מאות אלפי העבדים (שפון דניקן מפקפק בקיומם בשל כמות המזון הענקית שהייתה נחוצה כדי להאכילם) דחפו את האבנים במשקל שנים־עשר טון כל אחת, שמהן נבנתה הפירמידה, במישור משופע (שאורכו כ-3 ק"מ, מבנה ענק בסדר הגודל של הפירמידה עצמה, שלפי טענת הספר לא נמצאו לו שיירים ארכיאולוגים) בעזרת חבלים על גלילי עץ (פון דניקן תוהה מאיפה היו להם גלילי עץ, שהרי סביר להניח שלא פגעו בעצים היחידים שעמדו לרשותם - עצי התמר המצוי - שסיפקו להם מזון).
פון דניקן מעלה את התמיהה הבאה: בהנחה שהעובדים החרוצים הגיעו לתפוקה יומית נפלאה של עשרה גושים מונחים זה על גבי זה, אזי בכדי להשלים את הפירמידה המורכבת משניים וחצי מיליון גושי אבן הם הזדקקו ל-664 שנה, בעוד שאנו יודעים כי הפירמידה שימשה מקום קבורה לפרעה שהגה אותה, פרעה ח'וּפוֹ.
פסלי הענק של אי הפסחא: פון דניקן טוען כי לא ייתכן שבאי קטן שבו לא יותר מ-2,000 תושבים הצליחו התושבים המעטים, תוך שימוש בכלי־עבודה פרימיטיביים, לחצוב מהסלע הוולקאני הקשה כפלדה דמויות ענק, להסיע אותם מרחק ניכר ממקום החציבה, כשאין באי עצים שמהם ניתן ליצור גלילי עץ הדרושים לכך.
מבני הענק של טיאהואנקו: העיר מתוארכת לתקופה שבין המאה השנייה לפני הספירה ועד שנת 1100 וכוללת כמה מבנים מרשימים: שער השמש שהוא מונולית (כלומר עשוי מאבן אחת בלבד) שמשקלו 10 טון. מבנים אחרים בעיר מורכבים מגושי אבן־חול במשקל של 10 טון האחת.
ציורים פרימיטיביים של אנשים שלראשיהם קסדות עם אנטנות ממקומות שונים בעולם.
תבליט מ"פלאנקה" עיר של המאיה המראה איש בתנוחת המראה של אסטרונאוט (ראה העטיפה המצולמת).
סימנים לפיצוץ אטומי במקומות שונים בעולם. במיוחד האירוע שארע בטונגסקה שבסיביר ב1908.



לא מפורט עם דוגמאות כמו הספר)
ציטוט ההודעה




בובית יש רק אחת 


