כדאי לנעוץ..מתוך בוטיק
המדריך לפירסינג בטוחמשרד הבריאות פרסם הנחיות מיוחדות למתבגרים שרוצים לעשות כתובת קעקע או פירסינג
משרד הבריאות שמודע לממדי התופעה של פירסינג וקעקועים אצל בני נוער, הוציא סוף סוף הנחיות מיוחדות בנושא למתבגרים. ד''ר שמואל גרוס, רופא נפת השרון במשרד הבריאות מפרט את הנחיות משרד הבריאות:
1. לא לעשות יותר משני פירסינג בו-זמנית, מפני שהכאב עלול להיות חזק מאוד, ומפני שקשה לטפל במספר פירסינג באותו זמן.
2. יש לבדוק שלמכון שבו עושים את הטיפול יש מכשיר אוטוקלאב, המשמש לחיטוי המכשירים.
3. המטפל חייב לשטוף את ידיו בסבון, ולשים עליהן כפפות כירורגיות לפני הטיפול.
4. חשוב לשים לב שבדיו ובפיגמנט שבו משתמשים המטפלים לא נעשה שימוש חוזר, ושהמחטים יהיו חד-פעמיות וסטריליות.
5. לפירסינג יש להשתמש בתכשיט המכיל טיטניום או זהב 14 קראט. יש להימנע מתכשיט המכיל ניקל, שידוע כגורם תגובות אלרגיות.
6. אין לשתות אלכוהול או לקחת תרופות לשיכוך כאבים לפני ביצוע טאטו ופירסינג. הם עלולים לגרום החלטות גרועות ודימום ממושך שיפגע בתמונת הטאטו.
7. אם העור שעבר טאטו או פירסינג הופך אדום, נפוח או כואב, יש ליידע את ההורים או הרופא.
לסיכום: ביצוע ההוראות יפחית את הסיכון לזיהום, אך זיהום תמיד אפשרי כשמחררים את העור.
קרדיט לאתר Ynet
ישראל מובילה בפירסינג
הנוער הישראלי חזק בפירסינג. מחקר שנערך בצבא מגלה שכ 20 אחוזים מבני הנוער הישראליים עשו פירסינג, זאת לעומת כ 10 אחוזים בלבד בארצות-הברית ו 3 אחוזים בפינלד. ויש לכך השלכות בריאותיות לא מעטות
ניקוב השפה והלשון על ידי פירסינג עלול להיות מלווה בבעיות שיניים וחניכיים. יותר מרבע מהצעירים שעשו פירסינג בלשון או השפה סבלו מנסיגת חניכיים ויותר מעשירית מהם סבלו מזיהום מקומי הקשור לפירסינג. כך עולה מבדיקה שנערכה במרפאת שיניים צבאית.
מתוך 389 נבדקים שהגיעו למרפאה לבדיקות שגרתיות במהלך תקופת המחקר נמצא כי חמישית (79) ניקבו את השפה או את הלשון שלהם לצורך ענידת עגיל. ל-57 מהנבדקים היה ניקוב בלשון, ל-18 בשפה ולארבעה נבדקים היה ניקוב גם בלשון וגם בשפה. הם הגיעו לבדיקת שיניים שגרתית 13 חודשים בממוצע לאחר שביצעו את הניקוב.
בבדיקה של הצעירים התברר כי אצל 26 אחוז מהנבדקים היתה נסיגת חניכיים בעקבות ניקוב חלל הפה, 14 אחוז סבלו משברים בשיניים ו 11 אחוז סבלו מזיהום מקומי הקשור לפירסינג.
כחמישית מבני הנוער בישראל עושים פירסינג
צעירים ומתבגרים שעושים פירסינג בחלל הפה לא מספיק מודעים להשלכות על בריאות הפה: בשאלון שהועבר לנבדקים נמצא שכמעט 60 אחוז מהם לא היו מודעים כלל לסיבוכים העלולים להתרחש על רקע הפירסינג. אחרים ציינו כי הם יודעים שישנו סיכון לשבר שיניים (22 אחוז), בעיות חניכיים (16 אחוז) דימום (12 אחוז) וחנק (אחוז וחצי).
החוקרים, ד"ר לירן לוין מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב ומבית החולים רמב"ם וד"ר יהודה צדיק מבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה, מציינים כי בהשוואה למחקרים אחרים שנעשו בקרב מתבגרים במקומות אחרים בעולם עולה שהנוער הישראלי הוא אוהד נלהב של פירסינג. בניו-יורק נמצא כי עשירית מבני הנוער ניקבו את הלשון או השפה ואילו בפינלנד רק 3 אחוז מבני הנוער, לעומת חמישית מבני הנוער במחקר הישראלי.
באחד המקרים שנבדקו במחקר הגיעה למרפאת השיניים צעירה בת 18.5 שהתלוננה ששתי השיניים התחתונות הקדמיות שלה מתנדנדות. בבדיקה נמצא כי עגיל שענדה על הלשון בארבע השנים האחרונות היה מכופף ונלחץ על ידי הלשון שלה כלפי השיניים. בדיקת החניכיים של הנערה וצילום רנטגן גילו נסיגת חניכיים. בעקבות שחיקה של השורש שהחזיק את השיניים הן היו תלויות על בלימה והומלץ לצעירה להסיר את התכשיט ולעבור ניתוח חניכיים.
בין הסיכונים: הפרעות בדיבור וריח רע מהפה
החוקרים ציינו כי "למרות שפירסינג ותכשוט-גוף הופך לשגרתי בעולם המערבי ובישראל, אין הוא נטול סיכונים, חלקם אף מסכני-חיים". והמליצו לבצע פעולות חינוכיות להגברת המודעות של בני הנוער לסיכונים הבריאותיים. המחקר יוצג בכנס בנושא פגיעות וטראומה בילדים בישראל של משרד הבריאות וארגון "בטרם".
תופעות הלוואי הקשורות לפירסינג כוללות הפרעה בדיבור ובאכילה, נמלול בלשון על רקע פגיעה בעצב, בליעה של התכשיט, חדירה של התכשיט לעומק הרקמה, טעם מתכתי בפה וריח רע. ישנן גם סכנות הנובעות מהליך הניקוב כמו הידבקות במחלות זיהומיות כמו הפטיטיס ואיידס. בספרות המקצועית דווחו מספר מקרים של התפתחות זיהומים מסכני חים בעקבות הניקוב.
משרד הבריאות ממליץ למי שמעונין לבצע פירסינג לבדוק שהחנות נקייה ושיש בה מכשיר חיטוי. כמו כן יש לבדוק שהעובד שמבצע את הניקוב משתמש בכפפות ובכלים חד פעמיים.














גשם של עופרת יצוקה.

שלי כואבב ותמיד יורד לי דםם ויש לי אינפקציה חמורה\\=

