לכי תזד*#@%!
סיפור שקרה לי
אני מכיר מישהי מלפני כתה א' והכרנו והכל ועברנו כיתות ביחד
ונהיינו ידידים ביסודי ואז היא עזבה את הכתה
ואז יותר מאוחר אחריי כמה כיתות שלא שכחתי אותה
ואז היא חזרה בכתה ז' והייתי ממש שמח והיינו ידידים והכל ובאמת היה סבבה !
והיום אני כבר בכתה ט' .
אז תמיד הייתי ידיד טוב שלה והכל טוב אבל באיזה שהוא שלב תמיד שהייתי
עם בנות איכשהו היא הייתה עולה לי בראש .
הייתי מנסה להעלים אותה ולא מבין מה קורה ,וזה נהיה חזק יותר וחזק יותר .
ולא הבנתי עד שקלטתי שאותה ידידה הזאתי כבר לא ניראת לי ידידה היא ניראתה
לי יותר יפה פתאום והיא תמיד הייתה יפה ובנים התחילו איתה אבל אני לא .
אז קלטתי שאני אוהב אותה , כן הרבה זמן ...
אז התחלתי לחשוב איך להתחיל איתה ובאמת התחלתי איתה ופתאום
היא התחילה ליראות אותי גם בצורה שונה והיא הבינה שאני מתחיל איתה אז היא אמרה לי לרדת מזה , ולא הייתי מסוגל .
אז שהיא כבר נהייתה פחות ידידה שלי והיה חבל .
ובנסיון להתחיל איתה ולהשיג אהבה איבדתי ידידות ממש קרובה , הייתי צריך את זה בחזרה איכשהו !
פתאום היא התחילה לסנן אותי במסנג'ר אפילו ובכל פעם שפגשתי אותה היא הייתה כאילו היא עושה טובה , וזה עיצבן אותי .
הייתי כל כך נואש אליה שפעם באה אליי מישהי מזה כוסית ופתאום באה אליי והתקרבה לנשק אותי ואז חשבתי על זאתי שאני אוהב וזזתי אחורה . לא הייתי מסוגל והרגשתי כל כך מטומטם !
עד שבסוף החלטתי שאני לא יכול יותר ועשיתי חשבון במסנג'ר בתור מישהו אחר ואז דיברתי איתה , היה ממש כיף תקופה ארוכה שדבירתי איתה לפחות במסנג'ר.
והיא אמרה לי שאני מזכיר לה ידיד שלה , היא הזכירה אותי .
והיא אמרה שזה בטח אני , ואמרתי לה שלא והיא חשדה , עד שיום אחד ידידה של שנינו גרמה לזה שאני והיא
נשב אחד ליד השני לבד .
ודווקא באותו יום החלטתי שאני לא רוצה אותה כבר ...
ואז אני סיפרתי לה , כמו מטומטם סיפרתי לה אתם בטח חושבים , אבל הייתי חייב ! פשוט חייב ! הרגשתי שאני משקר ואיזה מן אמון זה שאני ישקר לה או משהו כזה .
אז זה גרם לריחוק מה בדיוק רציתי , פשוט לרדת ממנה , לעזוב אותה , פשוט לנצח .
אבל אז אני התסובבתי מסביב לחומה ורציתי ללכת ואז התקרבנו הייתי קרוב אליה הרחתי את הריח שלה
הרגשתי את האוויר שיוצא לה מהשפתיים ועד כמה הן קרובות לשפתיים שלי אבל אז אמרתי לעצמי "לא, פשוט תעזוב , זה צריך להיגמר ככה"
והסתובבתי והלכתי .
לא רציתי להתנשק עם מישהי בגללה ובסוף לא התנשקתי איתה
, יצאתי מופסד,
היא ניסתה לדבר איתי אבל כל פעם סיננתי אותה , והיא שאלה אותי אם אני כועס אז מצאתי תירוץ מסוים לזה שאני רציך ללכת.
קיצור - תעזבו אותכם מאהבה עד שתהיו מבוגרים יותר כי כתה ט' זה ממש לא גיל שמתאים לזה וזה פשוט סתם ...
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי משתמש אנונימי
