Story of my Life .. ?
שמתי לב שבתקופה האחרונה יש מי שמפרסמים את הסיפור אהבה שלהם או דברים דומים ,
אז החלטתי גם ללכת בעקבות הזרם הזה.. ואני מקווה שהרבה ילכו בעקבות האלו .. :]
השעה גם מאוחרת [5 בבוקר..] ואין מה לעשות , אז קבלו את זה ...
זה יצא פאקינג ארוך שאני מסתכל על זה עכשיו .. אבל אל תכנעו לאורך
תודה לאיציקי שהיה פה ברגעים הקשים ,
גם אם נדמה שהתרחקנו, אתה עדיין חשוב .
אז איך נתחיל ?
הכרתי אותה יומיים-שלושה לפני ה-1 ינואר 2006,
ההרגשה הייתה טובה , זה ממש הרגיש טוב..
במהלך השבועות-חודשים התקרבנו מאוד מאוד ,
כבר על הפעם הראשונה שראיתי אותה הבנתי שיש כאן משהו , שאני מרגיש משהו כלפיה ...
הימים הפכו לשבועות , אותם שבועות הפכו לחודש-חודשיים , ומצאתי את עצמי פאקינג מאוהב בה
היא לא ידעה שאני מרגיש כלפיה משהו מיוחד מעבר לידידות ...
אפשר להגיד שהיה ביננו משהו 'קסום' [כן, נשמע חרטא] אם אפשר לקרוא לזה ככה.. שמרנו על קשר יומיומי .. מסנ , SMSים , פלא - הכל הלך ..
מפעם לפעם היינו נפגשים [שכחתי לרשום את זה אבל היינו במרחק של חצי שעה, בערך]
עם הזמן איבדתי את הראש , רק עליה חשבתי , רק אותה באמת הרגשתי ..
הלכתי לישון עם מחשבות עליה כמו שפתחתי את היום ... לפעמים מחשבות טובות , לפעמים רעות
הגיעה תקופת המבחנים [עם הזמן בגרויות..] ושוב - לא יכלתי ללמוד , חשבתי רק עליה - מה היא עושה עכשיו , מה היא מרגישה , מה עם זה , מה עם ההוא וכ'ו וכ'ו ....
לא אחד ולא שניים אמרו לי להרפות ממנה , לחשוב על דברים אחרים , לשאוף לדברים אחרים ,
בנות אחרות , בנים אחרים .. - אתם חושבים שהקשבתי ? לא . המשכתי בדרכי העקומה ...
במהלך כל הקשר פעם אחת לא שאלתי באופן ישיר מה היא מרגישה כלפי . אולי חשבתי להתאכזב, אולי לא רציתי לקלקל את הידידות [שיקרתי לעצמי - כי במצב כזה עדיף לקלקל את הידידות ולא להשאר באותו מצב..] , אולי ואולי , אבל אף פעם לא שאלתי ...
לפעמים היו יוצאים לי רמזים כאלה ואחרים , והייתי מקבל תשובה חיובית - אבל לא ידעתי מה לעשות עם זה.. חשוב להגיד שכבר התבאסתי ממנה פעם אחת והבנתי רמז אחרת ממה שהוא היה באמת , ככה ש... סבלתי ושתקתי .
מממממ.. מה עוד אפשר להגיד ? הרבה , אבל לא נעביר אותכם הרבה , ונדלג הלאה...
רק לקראת תחילת החופש הגדול התחיל לרדת לי באמת ממנה , ולא סתם השקרים של "זהו , יצא לי ממנה" ... ולא , לא שיקרתי לחברים שלי , בסופו של דבר? שיקרתי לעצמי .
וטוב , נגיע לחלק המרכזי ולמוסר השכל :
במבט לאחור -
היא חשבה שאני בקטע של חברה טובה שלה [ידידה שלי , שהכרתי דרכה .. ואני מדבר איתה בטירוף וזורם ..]
אף פעם לא חשבתי שיילך משהו עם הידידה הזו ושהיא רוצה .
אז מה התברר?
שבאותה התקופה החברה שלה רצתה אותי , ולא סתם נדלקה , משהו מעבר להדלקות..
זו שאני רציתי מכתחילה - חשבה שאני דלוק על החברה שלה [למרות שזה לא נכון , אולי הראתי סימנים.. מי יודע .. ]
נעבור לאמצע יולי -
אחרי אירוע מסוים , יצא לנו לדבר ולדבר , ואיכשהוווו זה זרם לזה שאממ
"אולי ננסה לקחת את זה שלב אחד למעלה ?"
וכן , זה יצא מהפה שלה
התשובה שכל כך רציתי ,
המילים שכל כך רציתי לשמוע פאקינג חצי שנה
ומה ישר אמרתי ?
כן . בלי לחשוב .
סוף סוף הגעתי לרגע הזה.
מה אחרי שבוע של מחשבה אמרתי לה בחזרה ?
לא .
אתם מבינים ? כל כך סבלתי , כל כך חיכיתי לרגע הזה שנהיה ביחד , ובסוףףף .. אחרי כל כך הרבה סבל שזה הגיע - מי שלא הוציא את הקשר הזה לפועל זה אני . טיפשות ? חכמה ? אף אחד לעולם לא יידע ..
המשפט של "מי שאתה תרצה לא ירצה אותך [או לפחות לא יראה סימנים במקרה שלי],
ומי שלא תרצה [כעבור פרק זמן] ירצה אותך " באמת עבד לי . כל כך עצוב . =\
אממממ
אז אחרי החפירה הזאת...
מה למדתי ומה הפקתי כדבר שאני אקח לחיים ?
אל תגבילו את עצמכם , אל תורידו מערכם , כי הכל אפשרי והשמיים הם הגבול . ואפילו אותם אפשר לעבור .
מסתבר שיכלתי לרקוד על כל החתונות , לאכול את העוגה וכן להשאיר אותה שלמה - אבל לא השכלתי לעשות את זה . לא כי אני טיפש - כי לא הערכתי אותי מספיק [וכן , זה כל כך נשמע של ילד מטומטם שחושב שהוא אפס. אני יודע]
לא חשבתי שזו שאני רוצה היא תרצה אותי , ועל אחת כמה וכמה גם לא חברה שלה [שאני ממש בקשר איתה] .
אם הייתי אומר את המילים הנכונות בזמן הנכון , אם הייתי עושה את השיחה הזו לפני חצי שנה, הייתי מפסיד הרבה רגעים של צער בחצי שנה האחרונה . מפסיד צער , מעביר אותו על פניי - אולי אפילו הייתי זוכה באושר ..
הזמן עובר ...
ואל תפחדו לאהוב . למרות הקשיים , למרות הבכי , ולמרותתתת הכל - זה שווה את זה.
הדקה של הסבל שווה את התמורה - השנייה של הכיף , של הרגע המדהים הזה . של האהבה .
החמצתי הרבה אירועים שהיו חשובים ,
אבל את המסר העברתי ....
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי meidan
