*אני יודע שכתבתי הרבה אבל זה חשוב, בבקשה תקראו את זה ותנסו לעזור לי*
אהלן אנשים
אני מניח שיש פה אנשים מבוגרים, אנשים עם ניסיון חיים ואנשים שיכולים לעזור לי, אז החלטתי לפתוח את הנושא פה..
אז ככה - אני מוטי, אני בן 15 (בקרוב), אני עולה עכשיו לכיתה י'
אני עומד בפני קונפילקט פנימי שכזה, האם להמשיך את הלימודים ואיך זה ישפיע עלי בעתיד
הסיפור הוא די פשוט.. לי, בתור בן אדם, יש ערכים, מחשבות והשקפת עולם משלי.
הדברים האלה בעצם גורמים לי לחשוב "למה אני צריך את בית הספר?"
אני בוחן דברים, ואני פשוט מבין (ואולי אני טועה) שהלימודים לא יתנו לי הרבה - מערכת החינוך בארץ היא על הפנים, המורים שובתים כל שני וחמישי, יש לי התנסות עם הרבה מורים שלא יודעים ללמד ובית הספר שלי הוא בדיחה
לטעמי, צורת הלימוד היא לא אפקטיבית, את החומר של הבגרויות אני יודע שאני אשכח, זה קורה עם מבחנים וזה פשוט לא נתפס אצלי, למה אני צריך את זה? למה אני צריך את העומס? את הפחד שאני לא אעבור? שאני ארגיש אחרי שלא הצלחתי ככישלון?
אני חושב שניה, אולי אני אסתכל על האנשים שפרשו מהלימודים - מצד אחד אני רואה אנשים שפרשו מבית הספר והצליחו בחיים בגדול ומהצד השני אני רואה אנשים שפרשו ולא הצליחו בחיים
בוא נגיד לרגע שאני אמשיך ללמוד - גם אני אסיים את הלימודים, אני לא רוצה לעשות מה שיכתיבו לי לעשות, אני פשוט לא רוצה.. אני רוצה לעשות מה שאני אוהב בחיים, אני רוצה לחיות את החיים, להתנסות בדברים ועוד
אז אני אומר לעצמי "למה אני צריך את זה, גם אם אני אעשה את זה, גם אם אני אהיה עם תואר, אני לא רוצה להתעסק בזה.. יש לי דברים מסויימים שאותם אני רוצה לעשות בחיים"
מצד שני אני חושב שזה יכול להיות גיבוי מצויין, כל הבגרויות ושיש לך משהו מאחורייך שיכול להחזיק אותך ברגעים שאתה לא הכי מצליח במה שאתה רוצה לעשות, משהו שאתה יודע שיהיה שם אם הדרך האחרת לא ממש תצליח
אני חושב על האנשים שפרשו ולא הצליחו וזה פשוט מפחיד אותי.. מצד שני אני חושב שהרוב אלו אנשים שפרשו בגלל שהם פשוט לא למדו, אנשים שלא רצו ללמוד, אנשים שגם לא הייתה להם איזו מטרה בחיים - פשוט פרשו (אם לא הבנתם, אני רואה ואני מתכוון להרבה ערסונים)
אני פשוט לא יודע מה לעשות, גם אני אמשיך ללמוד עכשיו, מכל הדברים האלה שרשמתי עכשיו - פשוט אין לי חשק להשקיע, אין לי חשק ללמוד, אין לי חשק להמשיך הלאה
אני מפחד גם מהריחוק מהחברה, למרות שאין לי הרבה חברים אבל זה לא בגלל שאנשים לא רוצים להיות חברים שלי - אני זה לא שלא רוצה קשר עם הרבה אנשים, כי הם פשוט לא מסוג הבן אדם שאני מתחבר אליו
חשבתי ללמוד בבית, אבל הסיבה שרשמתי למעלה מרתיעה אותי מלעשות את זה, מרתיע אותי לחשוב שאני לא אצליח, מרתיע אותי לחשוב שיש עוד סיבות שאפילו לא חשבתי עליהן והן יכול לגרום לזה שאני לא אצליח..
אני לא ילד טיפש, אני מרגיש שאני יכול להרשות לעצמי להגיד (מבלי שחצנות או יהירות) שאני בן אדם חכם וזה פשוט כואב לי לחשוב מה אם אני אעשה את הצעד הזה, אני לא אצליח ולא מיציתי את הפוטנציאל שהיה בי
יש אנשים שאולי יחשבו שאני ילד קטן ואני לא יודע מה אני אומר ואני לא בטוח מה אני חושב אבל זה לא נכון - אני יודע מה אני אומר ואני יודע מה אני חושב
אף אחד לא יכול להגיד לי שאני לא יודע מה טוב בשבילי כי אף אחד, גם הבן אדם שמכיר אותי הכי טוב, לא מכיר אותי יותר טוב מעצמי
אנשים, תעזרו לי![]()



ציטוט ההודעה








