אוקיי,זה מכתב שקורט אנגל כתב לנו האוהדים שלו אחרי שהוא פרש וזה באמת הא כתב תרגמתי הכל מאנגלית לעברית וזה לקח זמן ! אני מבקש תגובות !! זה ארוך אבל אני קראתי הכל ולא השתעממתי.מקווה שמישו באמת יקרא הכל
והנה זה מתחיל:
המכתב הזה שאתם הולכים לא נכתב ע"י ה-WWE, לא ע"י הסוכן שלי, אלא על ידי-קורט אנגל,לכל האוהדים שלי.
זאת הדרך שלי להגיד לכם תודה מכל הלב ,לכל האוהדים שלי שהיו איתי והביאו לי תזכות הכי מבדת לבדר ולהופיע לפניכם. תודה לכם שהדלקתם את הטלוויזיה שבוע אחר שבוע,על זה שביקרתם אותי במאות האוס שואוס וצעקתם "יו סאק" (אני אוהב תמשפט הזה),לכל דבר טוב ורע שכתבתם לי לאימייל שקיבלתי יום אחרי יום במשך שש השנים האחרונות וכאלה שאני ממשיך לקבל יום-יום.
תודה לכם שהייתם איתי והפכתם את החיים שלי למבורכים באמת.כשבאתי ל-WWE הרבה פקפקו שזוכה מדליית זהב בהאבקות חובבנית יוכל להפוך למאסטר באומנות הבידור.להפתעתי,אלוהים נתן לי בנדיבות את המתנה להצליח גם פה.כשבאתי ל-WWE הייתה לי מטרה בראש-להיות הטוב ביותר ! הרבה אומרים שאני באמת כזה,חלק אומרים שלא.אבל אני רוצה שתדעו שעם מעל 6 שנים של האבקות נון סטופ,התייחסתי לכל קרב כאילו הוא יכול להיות האחרון.
לא הייתה תקופה בחיים שלי אם זה באימונים תחרות או בידור שלא הבאתי את ה-100%. אני באמת לא מכיר דרך אחרת להתאבק או להופיע,וני תמיד רציתי לתת לכם,האוהדים, מה שאני הייתי תמצפה לראות.מעמדת ה"מבדר" זה היה באמת מלהיב אבל אני יודע בליבי שלא הגעתי שיא ולסוף.
המון השוו אותי למתבקים מכובדים וטובים כמו ריק (סיק) פלייר,ברט הארט,שון מייקלס והדד מן,שאת כולם אני מעריך מאוד ומכבד,אבל יש הבדל אחד גדול בינינו. אני ככ הנראה האתלט הכי אגרסיבי ואינטנסיבי מכום על המזרון. כשאני נכנס זירה אני מתייחס לזה כאילו זה באמת וזה מרגיש אמיתי ואז אני משחק כאילו זה קרב יריות אמיתי.
כמתאבק חובבני ל-23 שנים ומקצועי ל-6 שנים,לחוסר המזל ב-4 השנים האחרונות סבלתי מהרבה פציעות. שברתי את הצוואר פעמיים ועשיתי שתי ניתוחי רציניים בצוואר. שברתי את עצם הזנב,אצבעות ואגודלים וגם קרעתי כמעט כל שריר חשוב בגוף לפחות פעם אחת. פציעות היו תמיד חלק טבעי מהעסק והחיים שלי,אבל איפה שאני נכשלתי זה לא היה לקחת הפסקה לרפאות את עצמי.
כשאין לי לחץ נפש המצב הפיזי רק הופך גרוע יותר. משו בנשמה שלי אומר לי לחזור למרות המצב.הדבר המצחיק הוא שהאובססיה זה מה שהעסק אוהב, אבל האובססיה יכולה להיות גם הדבר שישמיד אותי.
שבוע אחר שבוע,יום אחר יום,250 ימים בשנה בדרכים יכול להיות גהנום לכל אחד,במיוחד כשכואב לך צורה יומיומית כבר חודשים.זה היה בבית מתי שהבנתי כמה המצב גרוע,כשמשימה פשוטה כמו לזרוק את הזבל הפכה לאימון שלם ואני צריך מורטין בשביל לקום ולעשות את זה.
זה הזמן לנוח ! אחרי שש שנים ארוכות הסתכלתי לתוך עייני אשתי וראיתי סוף סוף שגם היא מאוד עצבנית ולחוצה בגלל הצורת חיים של. הילדה בת ה-3 שלי קירה הפכה להיות האחות שלי,ולחשוב שהיא שמה לי חבילות קרח או דברים חמים על הרגל,צוואר וגב בגלל שהיא יכלה לראות באיזה כאב אבא שלה נמצא.
בנקודה זו משו קרה שגרם לי להבין שרסלינג זה לא הדבר החשוב בעולם ובחייים שלי. ישבתי עם אשתי קרן שהיו לה דמעות בעיניים.יכולתי לראות את הפנים שלה ולראות כמה היא לחוצה ודואגצ לי. היא אמרה: "אני אוהבת אותך.לא התחתנתי איתך כי אתה היית מתאבק ב-WWE.אני התחתנתי איתך עוד לפני שהפכתי להיות כזה.קורט,אני כ"כ מודאגת שאם תמשיך בקצב הזה משו רע מאוד יקרה ואני לא רוצה שקירה וקודי (הבן שלי שבדרך) יגדלו בלי אבא".
לקחתי את זה לתשומת ליבי אבל אז כרגיל כמה ימים אחרי חזרתי לדרכים ברצון להלהיב את אוהדי ה-ECW החדשים שלי.
האירוע האחרון שלי היה בניו יורק. האולם היה מלא המאיין אבנט היה אני נגד RVD. היה לי קרב מעולה נכג RVD כשהאוהדים עודדו גם אותי וגם את רוב. כמה שאני ורוב התאבקנו יותר,ככה אני רציתי לתת להם יותר.10 דקות בתוך הקרב אני משכתי איזשהו שריר.רוב המתאבקים היה עוצרים מיד. אבל האוהדים צעקו חזק יותר ויותר "הקרב הזה שולט !" בהמשכיות אז המשכתי.ואז משכתי עוד שריר.עכשיו הייתי בצרות אבל הסתכלתי על האוהדים והם צעקו יותר ממה שהם צעקו תמיד.
אז רוב ואני הלכנו לסוף,סוך זוייך ואחריו עוד אחד,קדימה ואחורה.אבל הדבר שהאוהדיםש מו לב הוא שאני עושה חצי מהקב על רגל אחת,זה גרם לאוהדים להרגיש שזה יות אמיתי.אני יכול רק להודות לאוהדים ולאלוהים על זה שהצלחתי להמשיך,כשהייתי בכאב עצום.ואז בסוף הקרב הייתה לי הזדמנות לנצח את רוב.הכנתי אותו לאנגל סלאם ורוב הביא קאונטר עם פליינג DDT.שריר האמסטרונג שלי נדפק.האוהדים צעקו ואני לא יכולתי לזוז.איך שהכאב גבר יותר ויותר יכולתי רק להסתכל לצדדים.כל אוהד היה על הרגליים והביא לי אהדה בעמידה.וזה היה בהאוס שואו ! לא PPV.החרט היחידה שלי הייתה שלא יכולתי לעמוד על הרגליים ולהודות להם.
לכל אלה שאוהבים אותי ולאלה ששנאו אותי ולאלה שאהבו לשנוא אותי-אתם הייתם ההשראה שלי.אלוהים היה ויהיה הכוח שלי וכך גם המשפחה-אמא שלי,אחותי,אחים שלי,אבא שלי (שאלוהם ירחם על נשמתוו),הסוכן שלי דייב הוק והכי חשוב אשתי קרן,שעברה את כל הגהנום בקריירה שלי יחד איתי.
אוהדים תודה לכם על כל הזכרונות. זה היה חתיכת מסע. לא הייתי מחליף את זה בשומדבר.כשאני יושב פה קצת דומע אני רוצה שכולכם תדעו,אני יהיה בסדר,סוף סוף אני יוכל לבלות זמן איכות אמיתי עם המשפחה שלי,המטרה והתוכנית שלי הם להתחזק מנטלית,פיזית ונפשית.
אני קורט אנגל יחזור ! וזאת הבטחה !.
וינס אם יצא לך לקרוא את זה אני רוצה להגיד לך שוב תודה מכ הלב אתה בנאדם גדול.
בפעם הבאה שנפגש הכוס קפה על חשבוני
אלוהים יברך אותכם,
קורט אנגל.





ציטוט ההודעה











(פשוט בשביל שאני לא ישכח:eye: )


