[ביוגרפיה] שון מייקלס
מייקל היקנבוטום התחיל בענף זה כמרכיב זירה בארגון של האחים ואן אריק האגדיים בטקסס. במהרה הפך לאחד הכוכבים הפופולריים וגם הכי שנויים במחלוקת בענף ההיאבקות המקצועית.
מייקלס זכה לתהילה הראשונה שלו בצמד ה"רוקרס" עם מרטי ג'נטי. הצמד הפך במהרה לאחד הצמדים הכי פופולריים ב-WWE בשל יכולתו לבצע מהלכים אוויריים ולזכות להצלחה מול צמדים אחרים שהיו גדולים מהם פי כמה וכמה.
השותפות ביניהם הסתיימה ב"סדרת ההישרדות" 1991 לאחר שמייקלס נטש את שותפו בזמן שהאחרון חטף את מכות חייו.
מייקלס עלה על דרך המלך והתחיל בקריירת היחידים שלו בתור "שובר הלבבות" עם שרי לצדו.
בשנת 1992 שון מייקלס היה מעורב בקרב הסולם הראשון ב-WWE אי פעם, מול ברט "היטמן" הארט.
בנובמבר, 1992 מייקלס זכה באליפות הבין-יבשתית לאחר ניצחון על ה"בולדוג הבריטי" דייוי בוי סמית' ז"ל.
לקראת סוף 1993 מייקלס התחיל להתפרע מאחורי הקלעים וסירב לשמוע להוראות ההנהלה. בתחילת 1994 מייקלס הושעה מהארגון וכתוצאה מכך האליפות הבין-יבשתית נלקחה ממנו.
אחרי שמייקלס חזר הוא עדיין החזיק בחגורת האליפות הבין-יבשתית. וזאת למרות שרייזר רמון זכה בתואר לאחר קרב "באטל רויאל" מפרך בו ניצח את ריק ה"דוגמן" מרטל. ראמון הביס את מייקלס בקרב הסולם המפורסם ביניהם ברסלמניה 10 והפך לאלוף הבין-יבשתי הבלתי מעורער.
מייקלס ניצח ב"רויאל ראמבל" בשנת 1995 וזכה להתמודד מול האלוף דיזל ברסלמניה 11, עם ג'ני מק'ארת'י לצדו, בזמן שפמלה אנדרסון התלוותה לדיזל. סיד הפסיכי שימש ששומר ראשו החדש של מייקלס, לאחר שדיזל, שומר ראשו הקודם, פנה לקריירת היאבקות בעצמו.
מייקלס סוף-סוף זכה באליפות העולם במשקל כבד ברסלמניה 12 בקרב "איש ברזל" מפרך בינו לבין האלוף דאז ברט "היטמן" הארט. הקרב נמשך למעלה משעה.
בסדרת ההישרדות 1996, מייקלס הפסיד את האליפות לסיד הפסיכי בניו-יורק (כשהרוב הגדול של הקהל מעודד את סיד) וכמה חודשים לאחר מכן זכה בתואר שוב בביתו שבסאן אנטוניו, טקסס.
ברסלמניה 13, מייקלס היה אמור להגן על תוארו מול ברט הארט, אבל הוא נפצע בברכו (ורבים יגידו שהוא זייף את הפציעה כדי לא להתאבק מול הארט).
ב"סאמר סלאם" 1997 מייקלס שימש כשופט אורח בקרב מול האלוף דאז, ה"קברן" לברט "היטמן" הארט. מייקלס רצה להטיח כיסא בראשו של הארט שירק עליו, אבל פספס ופגע ב"קברן", דבר שזיכה את הארט באליפות בפעם החמישית.
באוקטובר 1997 מייקלס התמודד מול ה"קברן" בקרב "תא הגיהינום" הראשון שקבע את הרף לסוג זה של קרבות, אשר מאוחר יותר יתעלה ע"י מיק פולי וה"קברן" ב"מלך בזירה" 1998.
היריבות בין מייקלס להארט הגיעה לשיאה בסדרת ההישרדות 1997. לפני הקרב הארט ומקמהן הסכימו להיפרד בשלום והייתה הסכמה שהתוצאה של הקרב תהיה פסילה כפולה. למרות ההבטחה, מקמהן "דפק" את הארט ובעת שמייקלס נעל אותו באחיזת ה"שרפשוטר" שלו, מקמהן ציווה על אחראי הפעמון לצלצל ולהכריז על מייקלס כאלוף החדש, וזאת למרות שהארט לעולם לא נכנע. מקמהן פחד שהארט, שחתם ב-WCW, יופיע בתוכנית נייטרו של המתחרה ויזרוק את חגורת האליפות של WWF לפח כפי שעשתה אלופת הנשים אלונדרה בלייז בזמנו.
מייקלס הקים את קבוצת הדגנרטים (Degeneration X) – קבוצת פרחחים פורעי חוק שהתחרו ב-n.W.o של הארגון המתחרה – WCW.
ב"רויאל ראמבל" 1998 מייקלס נפצע בגבו לאחר שנחת על קצה "ארון הקבורה" בקרב מהסוג מול ה"קברן". הוא נזקק לניתוח מיידי, אבל חיכה כדי שיוכל להתאבק מול "סטון קולד" סטיב אוסטין ברסלמניה 14 עם מייק טייסון כשופט – אירוע שהחל את חזרתה של ה-WWE לפסגת הענף לאחר כמה שנים בהם WCW שלטו ברייטינג.
לאחר גיחות קצרות, מייקלס חזר להתאבק וגנב את ההצגה בקרב בינו לטריפל אייץ' ב"סאמר סלאם" 2002. מאוחר יותר, ב"סאמר סלאם" 2005, מייקלס התמודד מול האלק הוגאן האגדי והפסיד. אפילו נקבע ביניהם קרב חוזר אבל מייקלס החליט שעדיף לו ללעוג להוגאן (באופן לא מתוסרט) ב-RAW יום לאחר האירוע וכתוצאה מכך הקרב בוטל.
לאחרונה מייקלס וטריפל אייץ' התאחדו כשהקימו מחדש את הצמד D-X אבל הפעם התפקיד כבר לא התאים להם. מייקלס, אב לשני ילדים, וטריפל אייץ', אב לילדה, המגלמים פרחחים כבר לא עובד כמו שזה עבד בעבר.
מייקלס הינו אחד המתאבקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות הענף, וקבוצת ה"קליק" (מייקלס, הול, נאש, וולטמן וטריפל אייץ') בזמנו היוותה בעיה גדולה להנהלה ולוינס מקמהן.
יש שיגידו על מייקלס שהוא צבוע, שקרן, בוגד, בן אדם עלוב ואחד שיעשה הכל כדי לקדם את עצמו, כולל זיוף פציעות במטרה להימנע מהפסדים. אבל אין כל צל של ספק ששון מייקלס הוא אחד הפרפורמרים והמתאבקים הטובים ביותר שדרכו אי פעם בזירת היאבקות
קרדיט-SPORT5
ציטוט ההודעה
(פשוט בשביל שאני לא ישכח:eye: )
