פאראמדיק, מאנגלית, מהמילים PARA וMEDIC שפירושם רופא חלקי. הינה דרגת ההסמכה הגבוהה ביותר ב
רפואת החירום, מלבד
רופא. לעיתים ידיעותיו ומיומנותו של הפאראמדיק בנושאי הטראומה והעזרה השנייה עולות על אלו של ה
רופא, אשר במקרים רבים אינו מיומן בטיפול מיידי בשדה ה
קרב, במצבי חרום וב
טראומה.
הפארמדיק עובר קורס אינטנסיבי במשך כ
שנה וחצי. תוכנית הלימוד של הקורס רחבה ביותר, החל מ
אנטומיה וכלה בביצוע ניתוחי חירום בתנאי שטח קשים.
פאראמדיק נחשב לראש צוות הכוח הרפואי בשטח, והוא מנהל אירועים שונים כגון
אר"ן (אירוע רב נפגעים) או תקריות
חומ"ס (
חומרים מסוכנים. כמו כן, מגיש הפאראמדיק סיוע רפואי לפצועים ול
חולים. בדרך-כלל נחוצה התערבותו של הפאראמדיק במקרים הקשים יותר כגון
החייאה, טראומה, וכן ניהול זירה מורכבת.
הפאראמדיק נוכח ב
ניידת טיפול נמרץ, יחד עם רופא ושני חובשים.
המקצוע הינו חדש יחסית ברפואת החירום, ולמעשה קיים פחות מ-35 שנים. לפני תחילת השימוש בתואר "פאראמדיק" נהוג היה לקרוא לחובש הבכיר "נהג
אמבולנס", בייחוד ב
ארצות הברית. ב
ישראל המקצוע קיים מאז שנת
1981. לאחרונה ניתן ללמוד את המקצוע גם כתואר ראשון ב
אוניברסיטת בן גוריון.
סמכויות הפאראמדיק ומעמדו נוסחו בהצעת
חוק שהונחה על שולחן ה
כנסת מספר פעמים, אך נכון להיום (
2006) עדיין לא עברה חקיקה.
ב
צה"ל ישנם כ-60 פאראמדיקים המשולבים כתחליף לרופאים בחטיבות מרחביות וביחידות השונות. הקורס הצה"לי נמשך כ-8 חודשים (שנה, יחד עם טירונות קרבית) ונחשב כ
קד"צ, כלומר, אינו תורם ל
פז"ם של החייל. בסגל הקורס משתתפים גם מדריכים ממד"א ולכן בניגוד להסמכה כ
חובש ישנה הכרה הדדית בין ההסמכות של צה"ל ושל מד"א. הפאראמדקים הצה"לים אף משרתים בפועל חלק מהזמן במסגרת מד"א בכדי לשמור על רמת כשירות גבוהה. בכדי להיות פאראמדיק בצה"ל יש לבקש זאת לפני הגיוס ולעבור את המיונים המתאימים.