תולדות הסקייטבורד - כנסו זה מעניין
קיצור תולדות הסקייטבורדיאיר אלדר יוצא למסע אישי בעקבות שורשי הסקייטבורד,למה ? כי חשוב לדעת מאיפה הסקייטבורד הגיע ולאן הוא הולך ולהזכיר לכם שסקייטבורד זה יותר מפליפ 360 נוז גריינד 180 אאוט,כשתהיו גדולים וזקנים כמונו,תהנו גם מהדברים הפשוטים בסקייטבורד.יאיר (ג'נגו) אלדר (29/10/2006)
אורי ריכטר - OLD SCHOOL STYLE (צילום: שי גיטרמן)טוב אז ככה הכתבה שאתם עומדים לקרוא היא לא שיעור בהיסטוריה ובטח שלא קורס בכלכלה,אלה פשוט סיפור קצר שמסכם את התהליך של היוולדות הסקייטבורד מבראשית ועד ימינו עד השלב שבו פשוט נמאס לי לכתוב ויצאנו לשחוט קצת אספלט, או כמו שחברינו בתפוצות אומרים bombing hills.
אני לא בא לחנך פה אף אחד למרות שאני בטוח שישנם מאות ואולי אלפי סקייטרים צעירים ומוכשרים שמסתובבים עם חור ענק בהשכלה, ואני מדבר על זה שהם לא מודעים לעובדה שהדבר הנהדר הזה שהם עושים פשוט ניתן במתנה לעולם על ידי הגולשים והועבר בירושה לסקייטרים של הדור החדש.
אני מביא לכם את הדברים בתור גולש אך גם בתור סקייטר עבר שהיה פשוט חי ונושם street ברחובות של רמה"ש (אם אתם לא מאמינים תשאלו את אקינו) ויכול להעיד על כך שהסקייטבורד הציל את חיי יותר מפעם אחת בתור נער מתבגר בעיירת פיתוח נידחת (מושבה דאז) הייתי עמוק בפנים...
זה התחיל כבר בגיל שבע, אבי עליו השלום חזר מניו יורק והביא לי איזה קרש מצחיק מפלסטיק צהוב מאז אותו יום ועד גיל עשרים בערך הייתי תמיד ובכל מקום עם סקייטבורד רק שיום אחד הברכיים שלי התחילו לבגוד בי והחלטתי להפסיק עם העניין או לפחות לשים את עצמי בניוטרל עד שהברכיים יתחזקו ואכן בעזרת השם והרבה עבודה חזרתי לקו הבריאות אך לא לstreet- כי בכל זאת אני מעדיף לשמור על עצמי כך שאוכל להמשיך לגלוש ולהגשים חלומות בתחום הזה.
ועדיין אחריי הכל יש עליי (בבגז') תמיד איזה קרוזר עם גלגלים רכים וטובים כמו שאני אוהב ואני מוצא את עצמי מבלה עליו רגעים טובים וקסומים עד עצם היום הזה.
הכתבה מכוונת לגולשים וסקייטרים כאחד ואני כותב אותה מתוך אהבה טהורה לדבר הכ"כ בסטייל הזה שנקרא סקייטבורד.
אז בואו נתחיל מהתחלה בשביל לעשות פה סדר...
1900 – ברחבי ארה"ב ילדים מחברים גלגלים של עגלות חלב לקרשים ובתוספת של כידון יוצרים את הקומבינה המגוחכת שנקראת קורקינט, תאמינו או לא אבל זהו האב טיפוס הראשון של הסקייטבורד.
1950-חמישים שנה לקח לאמריקאים להבין שקורקינט זה לא מגניב בכלל ולעשות עוד צעד ענק קדימה אל עבר האור , פשוט הבינו שהכידון המטופש מיותר ואפשר גם בלי ידיים, במקביל להשמטת הכידון רמת הביצועים של הצירים הלכה והשתפרה פלאות גם כן ובזכות פיתוחים טכניים שדרש השוק התעשייתי באותה תקופה התזוזה על הקרש כבר התחילה להיות סבבה.
1959-אז עד עכשיו אנשים מרכיבים סקייטבורדים מכלום ובקומבינות מתיבת הכלים של אבא פשוט הולכים לנגר קונים ח'תכת קרש אח"כ לוקחים לאחותם את הגלגלים מהגלגיליות , מרכיבים את הכול ביחד ויאללה לרחוב.אז זהו שממש לפני כניסת שנות השישים העליזות, מישהו שם לב לכך שתופעת הילדים שנוסעים על קרשים גודלת ומשתלטת על הרחוב האמריקאי והחליט לעשות מזה כסף.
1960 –התחלת יצור סדרתי של קרשים ושיווקם לחנויות. אז עכשיו כל אחד יכול לקנות סקייטבורד, אפילו בסופרמרקט על הדרך הביתה ואכן הקרשים קומפלט נמכרים כמו לחמניות והביקוש לעוד רק עולה בקיצור להיט היסטרי! רק חשוב לציין שאנחנו עדיין נמצאים בעידן גלגלי החימר, כן כן חימר, קשיח אמנם אבל אתם מבינים שעם גלגלים שכאלו כל אבן הכי קטנה או חריץ בכביש גורם לעצירה פתאומית, סטייל חריקה שמלווה ב- wipeout מהסוג הכואב ביותר מאלה שאתה הכי לא מוכן אליהם ובמקרה הטוב יגרום לך להשאיר אחוזים נכבדים מהעור שלך על הכביש.
באותו זמן בדיוק מתעצבת לה הזהות התרבותית של קהילת הסקייטרים באמריקה ובמקום הראשון נמצאים כמובן הגולשים שגם ככה רוב הזמן שורצים בסביבות החופים של קליפורניה מחכים לסוול הבא וגם הספיקו כבר להוציא לעצמם שם של עושי צרות לא קטנים בכלל,אין מה לעשות זה היה פשוט תפור עליהם והם ראו את זה בקטע של אשכרה לגלוש ברחוב ולא משנה אם זה בגלל שאין גלים או סתם בשביל הדאווארה הגולשים פשוט שלטו בתחום לאורך כל ההתפוצצות המסחרית של הסקייטבורד בתחילת שנות השישים, עד כדי כך שהדביקו לסקייטבורדים שלהם את הכינוי הגאוני: sidewalk surfboard או בעברית עילגת "גלשן המדרכה".
1965 – טוב נגמרה הפארטייה סוגרים הבאסטה והולכים הביתה. הסקייטבורד מת! אחרי לא מעט תאונות קטלניות של רוכבים ותדמית שלילית שנוצרת בקרב החברה האמריקאית לגבי העניין כמובן שגם בעזרת תרומתם הנדיבה של הגולשים החוליגנים שנתפסו באותם ימים כעצלנים ופורעי חוק שעושים בלאגן סתם בשביל הכיף (כמו היום בעצם). החליטה הממשלה האמריקאית לצאת במלחמת חורמה נגד כלי השטן בעלי ארבעת הגלגלים שלטענתם השחיתו כל חלקה טובה של הארץ (כמו היום בעצם) ויצאו בקמפיין תקשורתי שמסביר עד כמה סקייטבורד זה מסוכן שבין היתר גם עודד הורים לא לקנות קרשים ולאסור על ילדיהם לרכב עד להודעה חדשה, הקמפיין הצליח והסקייבורד מת.
1970 – או ליתר דיוק בשנת 72' הגיע המשיח שהחזיר לחיים את התעשייה כולה .אדם בשם פרנק משהו..(לא באמת אכפת לכם מה השם משפחה שלו נכון? תודה.) יצא בהמצאה גאונית ששינתה את פני ההיסטוריה לנצח. האיש, גולש בעצמו מהחוף המזרחי של ארה"ב, היה מודע לבעיית גלגלי החימר הלא ידידותיים למשתמש והביא גאולה לעולם בכך שהמציא את גלגלי ה-polyurethane חומר חדש רך וגמיש שגרם לרוכב לטוס במהירויות שעוד לא הכירו וגם בטח גם לא דמיינו שהיו אפשריות בכלל ופתאום הללויה, הסקייטבורד was back in buissnes!!!.
הוא קרא לחברה שלו wheels - Cadillac וגלגלים מופלאים אלו מצאו את דרכם אל החבורה שבאמת לקחה את העניינים לידיים בקטע אחר!!! הלא הם ה – LORDS of DOG TOWN האגדיים.
שוב חבורה של גולשים (כמובן) שכל מהותם בחיים זה להימצא על board מאיזשהו סוג ולשחוט. באמת שמדובר בחבורה יוצאת דופן של מופרעים לא קטנים משכונה קטנה יחסית שנחשבה אז לסוג של גטו של לבנים איפה שהוא ב– santa monica ששוכנת קרוב מאד לחוף של לוס אנג'לס , קליפורניה.
ואז בקיץ של 76 ' אחרי עוד כמה שנים יפות של גלישה וסקייטבורד בזוהמה של רחובות "דוג טאון" קרה דבר נפלא, והתחילה לה הבצורת הקשה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, דבר שגרם לכך שהממשלה אסרה על תושבי קליפורניה להשקות את הדשא שלהם , להגיש מים במסעדות (לא היו אז מים מינרלים ) ואפילו היה אסור למלא את הבריכות המפוארות שנמצאו בשפע בשכונות היותר אמידות של לוס אנג'לס.ופה בדיוק נכנס לפעולה הראש היצירתי והגאוני של הח'ברה שלנו שהחליטו פשוט להיות החלוצים של הנסיעה הוורטיקלית על כל צורותיה ולבדוק מה קורה עם מנסים לנסוע בתוך בריכה. חברים יקרים פה ממש התחיל כל מה שאתם יודעים היום על "סקייטבורדינג" או במילים אחרות שם התחיל העכשיו.
והם אלו שנטעו את הזרע הראשון במוחם של כל אלו שבאו אחריהם , אותו הזרע שמוכיח כי הכל אפשרי.מה שהופך את הסיפור למיוחד אף יותר זאת העובדה שהח'ברה התפרסמו קודם כל כחבורה ורק אח"כ כאינדבידואלים, למרות שמההתחלה לכל אחד הייתה אישיות מאד מיוחדת ולרוב גם מוקצנת, שהבולטים מביניהם היו: tony alva הרוק סטאר, stacy peralta המקצוען השקט, וjay adams הפאנקיסט הנצחי. הם והשאר פתחו את דלתות התעשייה לדור העתיד עם ענקים כמו steve caballero ומאוחר יותר גם tony hawk אז שוב ובפעם האחרונה RESPECT !
הבטחתי שלא יהיה שיעור היסטוריה אז אני מפסיק בזאת. ורק מזכיר לכם שבשנים האחרונות יצאו שני סרטים על אודות החבורה, הראשון הוא סרט שמתעד את הסיפור ואת חייהם של האנשים מאז ועד היום והשני הוא סרט הוליוודי עשוי היטב ונאמן למקור , בקיצור על שניהם אני ממליץ בחום.
ולמי שלא יכול להתאפק הנה עוד שני אתרים שכדאי לבדוק : www.dogtownskateboards.com ו : www.sonyclassics.com/dogtown
תהנו...
קרדיט לאדרנלין
אהבתי את הכתבה..
מעניינת..
תגיבו ;]
ציטוט ההודעה
akley::.
יש חתימה! 
