פריקה מסוימת..אהה
כשכל הגוף כואב
כשכל כך קר
כשרעב לך
כשאתה יושב והיא מולך
בוכה ונשברת
כשאתה יושב והיא מולך
מנסה להגן עליך בכל טיפת כוח אפשרית שנשארה
כשאתה יושב והוא מולך
מנסה להפיל אותך,לגרום לך להצטער,לגרום לך לשלם
כשאתה יושב מאחורי זכוכית קרה
כבול לעיניה של הבן אדם הכי חשוב לך מכל
כשהדמעות מתחילות ליפול
ונשברות על ריצפה מלאה בהם
והוא?והוא מסתכל מלמעלה,באדישות אין סופית
והרצפה רק מתמלעת בדמעות חלולות של כאב אין סופי
והינה אתה חוזר,הראש כואב
הבטן זועקת לאוכל
אתה צמא
רוצה לעשן
לאכול ולחבק
אתה רוצה חופש
אבל זה בלתי אפשרי
כשאתה יושב,וכל החיים שלך עוברים מאחוריך
וכל העתיד חולף מול עינך
ואתה יושב,כבול,בלי יכולת לשנות את זה
כשאתה יושב
ואנשים מסביבך
שבורים
סדוקים
כאובים
בוכים
צועקים
מתפללים
ורק אתה
זה שרואה הכל מהצד
ונשבר לחתיכות קטנות
שאי אפשר לחבר חזרה
כל כך קטנות שאתה גם לא תימצא אותם
ביום מלא אור,למרות ששם,אין אור שמש
למרות ששם אין אהבה ואין יום גשום
למרות ששם אין כלום ואין חופש
ציטוט ההודעה
