פריקה..עוד אחת כן כן..כבר נמאס לי לכתוב תמילה הזאת
עומד כאן באמצע שום מקום
ראש מורם על השמים,מתבונן
את רואה?את רואה אותי?
ריח בושם זול שמתנדף
עטוף בנייר לבן,עטוף בזבל שמתפוגג
את זוכרת?את זוכרת?
אני כאן,מתאמץ ומזיע
אני כאן,טובע ונשכח
את רואה?את מסתכלת?
נשמה משתקפת,חיוך שעובר
נשימה מופסקת,תפרים שנפתחו
זה כאב?סבלת?פחדת?איך....
איך שם?כמו שמספרים?
וזה כאב,זה כאב
והריח המתנדף בלתי נשכח
והריח הטוב עדין נשאר
עדין על הבגדים
עדין שם
והזכרון כל כך חזק
הפצעים עדין שם
הגעגוע לא נעלם
העינים עדין פקוחות לרווחה
הנשמה עדין נקרעת
לפיסות נייר לבנות
כמו תכריכים לבנים זולים
הנקרעים מהשקט מתחת לאדמה
דמעות שהתפתחו לצמחיה
וזה כואב,וזה כואב,ולך?
עדין נושם בלי הפסקה
עדין עומד פה
מסתכל על השמיים
את רואה?
ציטוט ההודעה
