[סיקור משחק]Family Guy - PS2
כשחברה טובה שלי אמרה לי שאני חייב לראות את "איש משפחה", אמרתי לה שחבל על הזמן שלי - לראות סאטירה מצויירת אחרי משפחת סימפסון זה כמו לראות קומדיית מצבים אחרי סיינפלד. לא מצחיק. אבל לאיש משפחה יש את הקסם המיוחד שלה, את ההומור השנון ואת סטואי שהופכים אותה לאחת מסדרות האנימציה הכי טובות היום. ועכשיו - גם ב-PS2.
המשחק נראה כמו פרק בסדרה, ואפשר לשחק באחת משלוש דמויות: פיטר - האבא השמן והמכור לטלביזיה, בריאן - הכלב המדבר, וסטואי - התינוק חולה-הנפש, ששואף להשתלט על העולם (כאילו, ברור שמשחקים אותו...). לכל דמות יש קו-עלילה משלה, מה שמבטיח אורך חיים ארוך בהרבה ממשכו של פרק אחד, וכל הקווים גם משתלבים זה בזה. לכתיבת עלילת המשחק היו שותפים שלושה מהכותבים המקוריים של הסדרה, כך שמובטחת לכם חווייה מצחיקה ומהנה. אם זה לא מספיק, השחקנים הראשיים בסדרה גם תרמו את קולותיהם למשחק, וגם כמה שחקנים מפורסמים שהופיעו בתפקידי אורח.
כל אחת מהדמויות נשלטת בצורה קצת שונה, מפני שסגנון המשחק בה הוא שונה (כשתשחקו את סטואי, למשל, המשחק יזכיר משחקי-פלטפורמה שונים, לעומת המשחק עם בריאן, שמזכיר משחקי-התגנבות). בנוסף לשלושת קווי העלילה העיקריים, המפתחים הוסיפו למשחק גם תוספות רבות בצורת minigames. אל המשחקונים האלו תגיעו בדומה לסצנות המשולבות בסדרה עצמה: אחת הדמויות תעיר הערה מוזרה כלשהי, ופתאום המשחק יעביר אתכם למסך שונה לחלוטין, בו יהיה עליכם לבצע משימה כלשהי כנגד השעון.
המשחק משתדל להכניס אתכם לאווירת הסדרה ככל שניתן - חוץ מהדיבוב הנפלא, המראה של המשחק משתדל להיות קרוב ככל האפשר לזה של הסדרה, והוא נראה ממש כמו סרט מצוייר.
