מוזיקה (מהמילה היוונית Μουσαι=מוזה) היא אמנות סידורהצליל והשקט במרחב הזמן.
המוזיקה היא דרך הבעה, ואינה יכולה להיכלל בהגדרותערכיות, שהרי רשימת הצלילים המוגדרים כמוזיקה משתנה בהתאם לתקופה, לאופי או לתרבותבה היא מתקיימת. למרות זאת, מקובל לסווגה ולקטלג אותה בסיווגים שונים, ואף לקבוע להמתכונות שיש בהן מוטיבים ועקרונות אחידים.
לרוב המוזיקה הקלאסית נכתבתומומצאת על ידי מלחינים אשר מתעדים אותה על ידי תווים. לכל תו יש בדרך כלל גובהמוגדר. תווים שונים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים לחן, בעוד שתווים המנוגנים יחדבאותו זמן יוצרים אקורד, ואקורדים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים הרמוניה. תוויםמסוימים שלהם אין גובה מוגדר נוצרים באמצעות סוגים שונים של כלי הקשה (כמו התוף, למשל ) ובמקרים נדירים גם על ידי כלי קשת כמו כינור. כלי הקשה שלא יוצרים מלודיהמספקים מקצב. המוזיקה הנכתבת על ידי מלחין, יכולה להתבצע על ידו או על ידי אחריםהמנגנים את היצירה ועוקבים אחרי ההוראות שהמלחין כתב באמצעות תווים ופרטים שוניםלביצוע הכולל את פירוט התפקידים השונים בחוברת הנקראת פרטיטורה (בעבריתתכליל).
בג'אנרים מוזיקליים מסוימים, המוזיקאים ממציאים את המוזיקה תוך כדיביצועה ומאלתרים אותה על המקום. מוזיקה יכולה להתקיים גם ללא העברה ותעוד מסודריםעל ידי תוים, אלא כמסירה בעל פה מאדם לאדם או לקבוצה כמו לדוגמה העברת מסורות שלמוזיקה אתנית מדור לדור. דרך נוספת היא העברה בעזרת אמצעי הקלטה והשמעה שונים, בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה, עושים שימוש במחשבים כדי לשמר ולתעד מוזיקהאם בתוים היוצרים צליל מלאכותי או גם בצלילים טבעיים.
אספקטים שלהמוזיקה
האספקטים המוסכמים והמוגדרים אשר מרכיבים כל צליל וצליל אותו אנחנושומעים, כותבים או מנגנים במוזיקה הם גובה (תדר), משך, צבע או גוון ועוצמה או משרעתשל הצליל. בנוסף לאלה, אנו שומעים גם צלילים עיליים והרמוניות. תדר, כאמור הוא גובההצליל - הצלילים נעים בין נמוכים לגבוהים (ילדים נוהגים להשתמש במונחים "דק" ו"עבה"). ישנם צלילים שלהם אין גובה מוגדר. משך הוא, פשוטו כמשמעו, הזמן שאורךהצליל. צבע וגוון הם תכונות המיוחסות להבדל בין צלילים המפיקים כלי נגינה ובני אדםשונים, כלומר, גוון הצליל של קונטרה-בס שונה מגוון הצליל של חצוצרה. בנוסף גם השקטהוא אספקט של מוזיקה, בהיותו שקט מדוד בין שני צלילים. למעשה כל צליל שאנו שומעיםבוקע מתוך ה"שקט" של מקום ההאזנה שלעיתים אינו שקט כל כך, שקט כמעט מוחלט קיים רקבחדרים שקטים במעבדות מיוחדות העוסקות באקוסטיקה. המוזיקה יוצאת תמיד מתוך גודלנמוך של רעש המלווה אותה לכל אורכה וממשיך גם עם סיומה. כך ש"שקט" זה הוא חלק בלתינפרד מן המוזיקה.
סולו ואנסמבל
תרבויות רבות כוללות מסורת חזקה שלהופעת סולו, היא הופעת היחיד. במוזיקה הקלאסית ההודית למשל ישנו דגש חזק מאוד עלסולו. לעומתה, בתרבויות אחרות, כמו למשל במוזיקה הקלאסית המערבית ישנו דגש עלהרכבים (אנסמבלים) גדולים יותר, כמו מקהלה, תזמורת סימפונית וכו'. למרות זאת, גםבמוזיקה קלאסית מערבית, ישנן הופעות סולו לא מעטות. עם התפתחות המוזיקה לכיווןמודרני יותר, נוצרו הרכבים חדשים אשר כוללים עד חמישה מוזיקאים, בעיקר בתחום הג'אזוהמוזיקה הקלה - להקת רוק, להקת בנים, להקת בנות וכו'.
תיווי
הדרךשבה מועברת מוזיקה ממוזיקאי למוזיקאי היא בדרך כלל בתווים (אף על פי שלעיתים קרובותמועברת מוזיקה בעל פה (במלל), או באמצעות האוזן, כלומר, מוזיקאי משמיע מוזיקה לחברווזה לומד אותה ללא צורך בהסברים או תווים). התווים המוכרים לכולנו הם תווים שהחלולהתפתח באירופה במאה ה-14 בערך, ואלה כוללים רישום של כל האספקטים המוזיקלייםשהוזכרו קודם - גובה, משך, עוצמה, צבע וגוון. לעיתים מצוינים בתיווי גם דבריםנוספים, כמו אווירה, או מהלך הרמוני.
הלחנה, אילתור ואינטרפרטציהאישית
ברוב התרבויות המוזיקליות ישנה אחידות כלשהי בדרך יצירת המוזיקה, יצירהמראש. יצירה של מוזיקה מראש נקראת הלחנה, ואילו יצירה של מוזיקה "תוך כדי" נקראתאילתור. ישנן טכניקות רבות של הלחנה, השונות מתרבות לתרבות. אילתור נפוץ בעיקרבג'אז ובמוזיקה ערבית. ברוב התרבויות נעשית גם אינטרפרטציה אישית למוזיקה הכתובה, כלומר, הנגן המבצע מנסה להוסיף את "דעתו" או הרגשות שלו על המוזיקה, ומשנה את אחדאו יותר מהאספקטים המרכיבים את היצירה המוזיקלית. מעניין זה אפשר להסיק כי אין שניביצועים זהים לחלוטין של קטע מוזיקלי אחד.



