[כתבה] 26 שנה להפצצת הכור בגרעיני בעיראק
יום חמישי, כ"א סיון התשס"ז, 07 יוני 2007, 12:33היה זה בערב חג השבועות של שנת 1981. בשעה 16:00 בדיוק ניתן האות לפתיחת המבצע, וב-17:35 הגיחו שמונה מטוסי F-16 של חיל האוויר מעל שמי עיראק והפילו את פצצותיהם. הכור הגרעיני הושמד עד היסוד. המשימה הושלמה. בזה אחר זה החלו הטייסים צועקים בקשר את מילת הקוד "אלפא": פגיעה בול. זאב רז, עמוס ידלין, דובי יפה, חגי כץ, אמיר נחומי, יפתח ספקטור, ישראל שפיר ואילן רמון ? עשו היסטוריה והעלימו את האיום הגרעיני כלא היה.
היום, ה-7 ביוני, מציין צבא ההגנה לישראל 26 שנים להפצצת הכור הגרעיני בעיראק - מבצע רחב היקף, אשר מכונה גם "מבצע אופרה".
"שעון גדול עומד מעלינו והוא מתקתק"
הפעילות הגרעינית בעיראק החלה עוד בשנות ה-60, עם חתימתה של עיראק על הסכם שיתוף פעולה גרעיני עם ברית המועצות, בעקבותיו הוקם כור גרעיני במרחק של כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדד. 16 שנים מאוחר יותר הרחיבה עיראק את התעניינותה בתחום הגרעין, והפעם סיפקה לה צרפת כור גרעיני שהורכב משני מבנים: "תמוז 1" - הכור הראשי שבו יוצר אורניום - ו"תמוז 2". בעקבות התחזקותה הגרעינית של עיראק, עקבו שלטונות ישראל בדריכות אחר הפעילות העיראקית להשגת מרכיבים גרעיניים. בישראל הוטל ספק בכוונות עיראק להפעיל את הכור לשם צרכים אזרחיים. ספק זה קיבל חיזוק נוסף בהערכת מצב של אמ"ן ומדוחות מודיעיניים שפרסם, מהם עלתה המסקנה כי פעילותה של עיראק מהווה סכנה מוחשית לקיומה של מדינת ישראל - ושעל ישראל לפעול להריסת הכור העיראקי.
ב-14 במאי 1980, התכנסה הממשלה בראשות מנחם בגין אישור הפצצת הכור העיראקי. עזר ויצמן, שר הביטחון דאז, התנגד לפעולה ושבועיים לאחר מכן התפטר מהממשלה. ב-28 באוקטובר אותה שנה אושרה התוכנית. בישיבת הממשלה בה אושר המבצע אמר בגין: "שעון גדול עומד מעלינו והוא מתקתק. המשמעות של עיראק, המייצרת נשק גרעיני היא סכנה לכל איש ואישה במדינת ישראל".
ההכנות למבצע החלו בסודיות רבה. מלכתחילה היה ידוע כי הדרך האפקטיבית והבטוחה להצלחת המבצע תהיה הפצצת הכור באמצעות חיל האוויר. הוחלט כי המשימה תבוצע על ידי מטוסי ה-F-16, אשר נקלטו בחיל האוויר כשנה קודם לכן, רביעייה נוספת מטייסת "אבירי הצפון" ומבנה של שישה מטוסי F-15 שישמשו לחיפוי. אחד מהנושאים העיקריים בהם עסקו מתכנני המבצע, היה בחירת נתיבי הטיסה. האילוצים: המרחק הגדול, (כ-11,000 ק"מ לכל כיוון); המעבר מעל מדינות עוינות והכמות המוגבלת של הדלק - הכתיבו למעשה את בחירת הנתיב. המבצע תוכנן ליום השבעה ביוני, וגם שעת השי"ן נבחרה בקפידה: 30 דקות לפני השקיעה באזור המטרה.
"משכנו ממש מעל נהר החידקל. מבט למטה גילה את מבנה הכור. היעד עצמו, הכיפה, נראה בבירור"
הטייסים אשר השתתפו במבצע נבחרו בקפידה, אומנו ביסודיות ונדרשו לביצוע מושלם ? לא תהיה הזדמנות שנייה. בצהריי יום השישה ביוני החלו ההכנות לביצוע המשימה. כל אנשי המערך הטכני של טייסת ה-F-16 הוזעקו מבתיהם. ואכן, ביום ראשון ה-7 ביוני 1981 הגיחו שמונה מטוסי F-16 ישראליים ממערב לנהר החידקל שליד בגדד. הטיסה לעיראק נמשכה למעלה משעה, בדממת אלחוט. ההפתעה הייתה מוחלטת. מערכת המכ"ם העיראקית לא חשה בסכנה המתקרבת.
אלוף עמוס ידלין, אחד משמונת טייסי הקרב שהשתתפו במבצע וראש אמ"ן בהווה, סיפר בראיון לביטאון חיל האוויר על מהלך העניינים: "כל מטוס נשא שלושה מכלי דלק נתיקים, שני טילי אוויר-אוויר ושתי פצצות עם חומר נפיץ לבטון במשקל טון כל אחת. טסנו בשתי רביעיות. את הרביעייה הראשונה הוביל אל"מ (מיל') זאב רז, מפקד טייסת 'הסילון הראשונה', ואת הרביעייה השנייה הוביל תא"ל (מיל') אמיר נחומי, מפקד 'אבירי הצפון'. אני הייתי מספר שתיים ברביעייה הראשונה. עברנו דרך דרום ירדן והמשכנו לעבר המדבר הסעודי.
"משכנו ממש מעל נהר החידקל. מבט למטה גילה את מבנה הכור. היעד עצמו, הכיפה, נראה בבירור. רגע התקיפה עצמו הוא מאוד מקצועי. אתה מכיר את היעף היטב, ביצעת אותו כבר עשרות או מאות פעמים. אבל אתה צריך לדאוג להיות בנתונים הנכונים: בזווית, בגובה ובכוונון הנכון. נדרש ממך קור-רוח, כדי שהכוונת תהיה מספיק יציבה".
הפצצות החלו ליפול על מטרתן, הדי ההתפוצצויות הראשונות נשמעו למרחקים. אחת מהן אף פגעה במרכזה של כיפת הכור. "ברגע שהפצצות השתחררו, הרגשתי את מכת ההדיפה על הכנפיים". כך הגיע הקץ לכור העיראקי "תמוז 1". המטוסים הישראליים עשו פנייה מערבה, לעבר הבית. "הטיסה חזרה בוצעה נגד השמש, כדי להקשות על מטוסי האויב לרדוף אחרינו. קיבלנו את הדיווח על הפגיעות בכור משני הטייסים האחרונים. הרגשנו מצוין. אל"ף, ביצענו את המשימה, ובי"ת, כולנו, כל השמינייה, חזרנו בשלום".
בנוסף קישור לסרטון של תא הטייס בעת הפצצת הכור באדיבות דובר צה"ל
http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/9/63359.wmv
ציטוט ההודעה
