"לפעמים החגיגה נגמרת, סוגרים את האורות, אך התקווה נשארת".
אחרי תקופה קצת יותר מקצרה, הגעתי למסקנה שמיצאתי את עצמי כמה שיכולתי. אני צריך לשואף לפסגה ולא לתחתית, לכן החלטתי, בצעד לא הכי חריג, לפרוש מהפורום.
אני יודע שיש לי לא קצת אויבים, ולכן אני שמח. כי אם יש אוייבים, יש חברים (וחברות.......)
אולי אני אכנס מדי פעם, אבל לא יותר מזה.
אחרי הכל, עולם התעופה לא מחכה לי, ויש עוד אלפי רגליים שאני צריך לכבוש.
היה לי כיף (יחסית) בשהותי פה, ומקווה שאני אשאר בקשר אם חלק בעתיד.
היה כיף להתווכח (וכן, גם לאיפה שהפרעושים הביאו את זה - למריבה).
מקווה שהשארתי חותם לטובה.
רק שני משפטים נחמדים לסיום:
"הפרידה היא הדבר הקשה ביותר בחייו של אדם", פרידריך ניטשה.
"Damnation a moment away in all the world's eyes", דיוויד דרמיאן.
אז, לכבוד הפעם האחרונה:
המשך צהריים אחרונים שקטיים,
Jay.




....)
ציטוט ההודעה

יש חתימה! 



















).. מה שאומר פחות זמן לשבת על המחשב.. אבל ככה זה החיים.. או שאתה עשיר ולא בזכות המוח, או שאתה עשיר בזכות המוח, או שאתה מת בשלולית השתן ברחוב. ואת זה למדתי על בשרי. שיעור חשוב מאוד בחיים.
