חדשות סלולרי וגאדג'טים

[-Eliezer-]

גאדג'ט היום: Host XR

יום רביעי, 4 ביולי 2007, 3:48 מאת: דידי חנוך, מערכת וואלה!

איזו אנטנה גדולה יש לך, סבתא

אנטנה אחת קטנה אמורה להגביר את טווח הבלוטות' שלכם לעד 20 קילומטרים. לא מאד סביר. אבל מגניב



אנחנו אנשים אופטימיים, בגאדג'ט היום. אנחנו רוצים להאמין בטענות של חברות, ומכיוון שהמדור הזה אינו מדור ביקורת כי אם מדור דיווח על דברים שנמצאו ברשת, לעתים אין לנו ברירה אלא להאמין או לא לדווח (או כן לדווח, אבל בגרוע של השבוע).

הדילמה הזאת הכתה בנו שוב השבוע כשנתקלנו במוצר בשם Host XR של חברה בשם AIRcable. מדובר במתאם בלוטות' עם אנטנה להארכת טווח. בסדר. יש אלף כמוהו. אבל בתיאור מוצר די קצר טוענת החברה שהוא מאריך את הטווח ל-2 קילומטרים, 10 קילומטרים (עם אנטנה משודרגת) ואף 30 קילומטרים (לא ברור למה, איך או באילו נסיבות. אנחנו מניחים שבשדה באלסקה שבו אין שום משדר משום סיכוי, והמודד מגיע מאוניבסיטת שקרכלשהו).


אז נכון, אנחנו לא מאמינים לטענת 30 הקילומטרים. אנחנו גם לא ממש מאמינים לטענת 2 הקילומטרים, אלא אם באמת מדובר במקום ללא מחסומים והפרעות. אבל הטענה שהמתאם מאריך את טווח הבלוטות' של סלולרים ואוזניות למאות מטרים כבר לא נשמעת לנו כל כך מופרכת. כלומר, היא נשמעת הרבה פחות מופרכת מהטענות האחרות.


וללא מעט אנשים, הארכת טווח קליטת בלוטות' למאות מטרים זה דבר לא רע בפני עצמו. האם זה שווה 130 דולר? לנו לא. לכם? אולי. מה, ניכנס לכם לכיס? אנחנו לא כאלה. באמת.



הסלולריות נערכות למלחמה

יום רביעי, 4 ביולי 2007, 10:11 מאת: ערן גבאי, TheMarker.com

לא רוצים NVNO כמו helio האמריקאי

מאיים: נפעל נגד חברות מחקר וייעוץ שיציגו נתונים בעניין רמת התחרות בשוק הסלולר



הקרב על פתיחת התחרות בשוק הסלולר עולה מדרגה. "חברות הסלולר צפויות לפנות לבית המשפט בגין הפקעת תשתית באם יחליט משרד התקשורת לפתוח את תשתיות הסלולר לשימוש מתחרים חדשים", כך אומר ל-TheMarker בכיר בשוק הסלולר. אותו בכיר אף מאיים כי חברות הסלולר עשויות לפעול באמצעים משפטיים גם נגד חברות המחקר והייעוץ שיציגו ממצאים שונים באשר לרמת התחרות בשוק הסלולר הישראלי, שעל סמך אותם נתונים צפוי משרד התקשורת לקבל את החלטתו בעניין פתיחת שוק הסלולר לתחרות.


כיום מחלקות ביניהן שלוש חברות הסלולר את השוק בנתחים כמעט שווים. במשרד התקשורת בוחנים את האפשרות להכניס חברת סלולר וירטואלית שתרכוש דקות שיחה רבות ממפעילי הסלולר הקיימים ותעשה שימוש בתשתית שלהם תמורת תשלום בגין דמי המעבר שייקבע על ידי משרד התקשורת. חברת הסלולר הווירטואלית תשווק עצמה על בסיס מותג חדש ותספק שירותים מתחרים לחברות הקיימות.


אתמול ערכה חברת הכבלים מסיבת עיתונאים ובה הציג הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דרור שטרום, חוות דעת מקצועית שקבעה כי שוק הסלולר בישראל מצוי במצב של שיווי משקל משתק ורק כניסת מפעילים נוספים, שיורשו לעשות שימוש בתשתית חברות הסלולר הקיימות, תבטיח תחרות בענף לטובת צרכן התקשורת.


הבוקר חשף "ידיעות אחרונות" כי שטרום ניהל לפני כשנה מפגש עם בכירי סלקום בו דובר על האפשרות שהוא יכתוב עבור החברה עבודה שתתקוף את הניסיון להפקיע את תשתיות הסלולר מידי החברות שהשקיעו בהן לאורך השנים מאות רבות של מיליוני דולרים.


בכירים בענף מדברים על "הקלות הרבה" שבגיוס אנשי מקצוע בכירים לטובת כתיבת עבודת מחקר שמחזקת את הדעה של מזמין העבודה. בענף הסלולר מדברים על כך שכניסת מפעילים וירטואליים (MVNO) תגרום נזק רב לשוק ושבסיכומו של דבר - בתוך 3 שנים - יפשוט אותו מפעיל נוסף את הרגל, לא לפני שהוא יפגע קשה באיכות השימוש והשירות למשתמשי הסלולר.

בכבלים, לעומת זאת, מאמינים כי אם משרד התקשורת יאשר את כניסת המפעילים החדשים לענף הסלולר, הדבר יסדוק את החזית האחידה של חברות הסלולר הגדולות שמתנגדות כיום פה אחד לכניסת מפעיל חדש לענף. אתמול הציג שטרום תפישה ולפיה אם יינתנו רישיונות למפעילי סלולר חדשים, הרי שבהתאם ל"דילמת האסיר" עשויה חברה סלולרית להישבר ולהעדיף לשתף פעולה עם חברת MVNO חדשה. אם הדבר לא יקרה, הציע שטרום, יהיה צורך לכפות על חברות הסלולר את פתיחת התשתיות.


היו מדינות שבהן הצליחו ספקי השירות החדשים בתחרות, דוגמת סקנדיונוויה ובריטניה, אך במרבית המדינות המהלך כשל. בכבלים טוענים כי במקום שבו לא דאג הרגולטור לכפות על חברות הסלולר את כניסתם של המתחרים החדשים, לא היה סיכוי למהלך.


בכדי לקדם את העניין, שכר באחרונה משרד התקשורת חברת ייעוץ מטעמו, חברת NERA, שתגיש לו דו"ח על רמת התחרות בשוק הסלולר הישראלי. בעקבות זאת, יגישו גם שלוש חברות הסלולר, באישור של הממונה על ההגבלים העסקיים, עבודת מחקר של חברה מטעמן.

[aracer]

גולשים פירקו את ה-iPhone: מה מסתתר בתוכו?


</B>בשעה שרבים מבעליו החדשים של ה-iPhone לא יכולים לחכות לנסות את הגאדג'ט החדש והיקר שלהם, כמה מהרוכשים בחרו דווקא לפרק לחתיכות את ה-iPhone, המשלב טלפון סלולרי עם נגן mp3, מחשב כף יד אלחוטי וגלישה באינטרנט.

מרגע השקת של ה-iPhone של חברת Apple בשבוע שעבר, אתרי הגאדג'טים השונים, בלוגים טכנולוגיים וחברות מחקר התחרו ביניהם כדי להיות הראשונים שיפרקו את ה-iPhone. המכשירים המפורקים ובחלק המקרים, המושבתים לצמיתות - חשפו את אחד מהסודות השמורים ביותר של אפל עד עתה: את שמות החברות שסיפקו את השבבים והרכיבים האלקטרוניים האחרים לiphone


המצופה.


הממצאים גרמו לזינוק במניות אצל כמעט כל יצרניות החומרה ששמותיהן צוינו על הרכיבים הפנימיים אתמול, יום המסחר הראשון מאז הושק ה-iPhone. המכשיר הגיע לחנויות בערב יום ו' האחרון, ונמכר ב-500 דולר עבור גירסת ה-4 גיגה ו-600 דולר לגירסת ה-8 גיגה.

המסקנות הראשוניות מהפירוק ה- iPhone: לפי חישוב שביצעה חברת המחקר Portelligent, עלות הייצור הכוללת היא 220 דולר.

הפתיחה הייתה מוצלחת: מלאי ה-iPhone אזל ברוב החנויות של אפל ושל AT&T עד אתמול, כך מסר דובר AT&T מייקל קו. עם זאת הוא סירב למסור פרטים מדויקים יותר לגבי היקף המכירות. השקת ה-iPhone לא עברה חלק, וקונים רבים נאלצו לחכות זמן ממושך עד להפעלת המכשיר (אקטיבציה) ברשת AT&T.

יש גם מי שטוענים כי החשאיות של אפל סביב הרכיבים הפנימיים של ה-iPhone מוכיחה פעם נוספת את יכולה של החברה מקופרטינו, קליפורניה, להלך אימים על שותפיה ולדרוש שישמרו שתיקה, למרות הטירוף התקשורתי סביב המכשיר.


קרדיט לYNET על הכתבה.
הוסף לאשכול חדשות סלולרי וגאדג'טים

[-Eliezer-]

גאדג'ט היום: Hummingbird

יום חמישי, 5 ביולי 2007

דייג, אוהב דגים? לא ברור, אבל הוא ימצא אותם די בקלות עם המכשיר שיש לנו בעבורכם היום


בחיפוש אחר גאדג'ט היום, אנחנו נתקלים כל יום במגוון מוצרים חדשים שמעולם לא ראינו בעבר. אבל רובם שייכים לקטגוריה זו או אחרת שהכרנו כבר. נגנים, מכשירי ניווט, וכו'. מקסימום, הם "דבר X שהכרנו כבר שעושה גם את דבר Y שהכרנו כבר".

Hummingbird 997c לא מתאים להגדרות האלה, פשוט מכיוון שמעולם לא ידענו שיש בכלל סונאר נייד לדייגים עם GPS מובנה והדמייה גרפית של מה שקורה מתחת למים. זה לא משהו שהעלינו על דעתנו שמישהו ייצר לשוק החובבים.

אז מה יש בדבר הזה? מסך 8 אינץ' מסיבי, סונאר ומקלט GPS, שאומר לכם כמה המים עמוקים ומה יש בהם. במכשיר יש מפה מובנית של קו החוף והאגמים של ארצות הברית ואם היינו דייגים אמריקאים - וממש עשירים, כי ה-997c עולה 2000 דולרים - בטוח היינו קונים אותו. גם אם היינו מחפשי אוצרות תת ימיים סביר להניח שלא היינו עומדים בפיתוי.

במצב הנוכחי, כנראה שנתספק בהפתעה מעצם קיומו של המכשיר ובשמחה על כך שאנחנו חיים בעולם שבו הטכנולוגיה עדיין מצמיחה סוגי מוצרים שלא שמענו עליהם בעבר.

[-Eliezer-]

הבתים האירופאיים של iPhone

יום חמישי, 5 ביולי 2007

יהיה קונטיננטלי לפני סוף השנה

הטלפון החדש של אפל זוכה למפיצים ראשונים באירופה. יופץ לפני סוף השנה בגרמניה, בריטניה וצרפת



בימים הראשונים להפצתו בארה"ב זוכה iPhone, הטלפון החדש של אפל, להצלחה אדירה. כעת, לפי דיווחים בעיתונות האירופאית, סגרו באפל את סוגיית ההפצה בשניים מהשווקים האירופאיים החשובים ביותר.


אם כל הדיווחים בנוגע למפיצות מדויקים, הרי שנראה שאפל בחרה בשיטת הפרד ומשול באירופה. במקום לבחור במותג אירופאי גדול אחד שישווק את האייפון ברחבי היבשת, בחרה החברה האמריקאית בשלוש חברות שונות לשלושת השווקים הראשונים שלה באירופה.


Rheinischen Post הגרמני מדווח שחברת T-Mobile תפיץ את המכשיר בגרמניה, החל מחודש נובמבר. לפי העיתון, האייפון יימכר בגרמניה במחיר 450 יורו.


אתר TimesOnline.co.uk מדווח שהאופרטורית O2 זכתה ברשיון אקסלוסיבי להפיץ את האייפון בבריטניה, שם יימכר במחיר של 300 לירות שטרלינג. באתר נטען גם שאורנג' היא המועמדת המובילה להפיץ את הטלפון בצרפת.



דיווחים סותרים מופצים כעת בנוגע להיותו של הדגם שיופץ באירופה מכשיר דור שלישי. דיווחים קודמים טענו בחוזקה שהמכשיר האירופאי יהיה טלפון דור שלישי, אך אתר FTD.de הגרמני מתעקש היום שהדגם שיימכר באירופה ב-2007 לא יהיה דור שלישי, כי אם יהיה מכשיר זהה לזה שנמכר כעת בארצות הברית.


באתר FTD נטען גם שצרפת, בריטניה וגרמניה הן המדינות היחידות באירופה בהן יופץ המכשיר בסתיו/חורף 2007. עוד לא ידוע איזו מהמפעילות תפיץ את המכשיר בארץ, אם כי סביר להניח שאפל תמשיך להשתמש במודל המפעילה הראשונית האחת כך שמדובר בסלקום או באורנג' ולא בשתיהן.

[-Eliezer-]

הגאדג'ט הגרוע של השבוע

יום שישי, 6 ביולי 2007

הגאדג'ט שלא אושר על ידי מחלקת בריאות הנפש

למה לדבר ללמפה כשאפשר לדבר עם הצמחים? למי שזה לא מספיק לו, היפנים רוצים למכור לכם אמצעי תקשורת



טענה ותיקה היא שדיבור לצמחים והשמעת מוזיקה יכולים לגרום להם לצמוח טוב יותר ולהפוך גדולים ובריאים יותר. מחקרים אמנם הפריכו את הטענה הזאת שוב ושוב, אבל כוחם של אנשים לשכנע את עצמם הוא גדול, ויצאו גם אלבומים של מוזיקה שאמורה לגרום לצמחים לגדול.


כל זה טוב ויפה. אם אנשים משכנעים את עצמם שהדיבור לצמחים עוזר, לפחות הם מרגישים טוב יותר בקשר לעצמם. ובינינו, יכול מאד להיות שהם פשוט צריכים מישהו לדבר איתו. מישהו שיקשיב ולא יקטע אותם או ילך למקום כלשהו בזמן שהם מדברים. יש לנו לב, ואנחנו מוכנים לקבל את כל זה.


אבל היפנים חייבים תמיד לקחת כל דבר צעד אחד - או עשרים - רחוק מדי. הפעם הם המציאו את הנאקוטובה, מכשיר שנותן לצמחים שלכם קול. קול יפני. איך זה עובד? שמים את החיישן במים או באדמה של הצמח. ואז נוגעים בצמח. המגע גורם לתנועה שגורמת לננס המפחיד שבתמונה לדבר. הננס המפחיד יודע 200 מילים ביפנית והוא "מתקשר" בעבור הצמח.

פרסומת

אנחנו יכולים להבין את היישום של הדבר הזה ככלי למתיחות. שימו כזה בבית ותגידו לאנשים לגעת בצמחים שלכם, והתוצאה יכולה להיות משעשעת. אבל אתר היצרן מדבר על "גישור הפער בינכם לבין הצמחיה העדינה שלכם", וזה כבר נמצא על הקו בין בולשיט לתועבה. אפשר באותה המידה למצוא פרנואידים ולהתחיל לעקוב אחריהם. זה ניצול ציני ודי מרושע של תמימות וטפשות. הנאקוטובה עולה 69 דולרים ומחיר נוסף ששמו שפיותם המעורערת של המשוחחים עם צמחים. די קל לקבוע שזה ולא אחר הוא הגאדג'ט הגרוע... של השבוע

[-Eliezer-]

גאדג'ט היום: MusicMarker

יום ראשון, 8 ביולי 2007

הגאדג'ט הבא יעזור לכם לזהות שירים שאתם שומעים ברחוב, באוטו או אפילו בתחנת החלל הבינלאומית


מוזיקה, כדברי הפרפורמר הדגול, ללב היא חודרת. הבעיה היא שמהלב היא לא תמיד עולה למוח, וגם אם כן – לא נשארת שם לנצח. כך קורה המצב בו אנו הולכים ברחוב, או נוסעים ברכב, ושומעים ברדיו שיר ממש מוכר שאנו לא מצליחים לזהות. עד כה, הפתרון הכי טכנולוגי למצב היו האתרים שמזהים שיר בעזרת הקשת קצב המנגינה על המקלדת, אבל לא עוד.


היכונו לבואו של ה-MusicMarker. מחזיק המפתחות הזה כולל כפתור בודד וחיבור USB. כשאתם הולכים להנאתכם ברחוב ושומעים שיר שבא לכם לזהות, לחצו על הכפתור והמכשיר יקליט מספר שניות מהשיר. לאחר מכן, בשובכם הביתה, חברו את המכשיר למחשב והוא יזהה בשבילכם את השיר שהוקלט, כל זה בעזרת האינטרנט.

מעבר לכך, ובתשלום נוסף, תוכלו גם להוריד את השיר עצמו, הדיסק שממנו הוא בא ואפילו רינגטון. הכל, כמובן, בתנאי והשיר אותו מנסים לזהות נמצא במאגר בו התוכנה מחפשת, אבל היצרן מבטיח תאימות גבוהה מאוד. לא ברור אם זה יעבוד גם בשביל שירים ישראליים, אבל אם נתחשב בכך שמחירו של ה-MusicMarker הוא כ-20$ בלבד, אולי שווה לרכוש אותו בכל מקרה.

[-Eliezer-]

גאדג'ט היום: Evergreen MP3DIY

יום שני, 9 ביולי 2007

אתם חושבים שנגני המוזיקה הניידים של היום לא מספיק יפים? אולי תנסו להכין אחד בעצמכם



השוק העולמי, כמו גם זה הישראלי, מוצף כרגע במאות דגמים שונים של נגנים ניידים. הם באים כמעט בכל הצורות והגדלים, חלקם אף משולבים בתוך תכשיטים יוקרתיים, אבל אף פעם אי אפשר לקלוע לטעם של כולם. אם עוד לא מצאתם נגן מוזיקה שמתאים לכם, אולי כדאי שתכינו אחד בעצמכם.


עד היום, בשביל להכין נגן מוזיקה נייד, הייתם צריכים להיות בעלי ידע טכני רב, חיבה לאלקטרוניקה ויד יציבה מספיק בשביל להלחים רכיבים זעירים. חברת EverGreen מבטלת את הצורך הזה, עם השקתו של ה-MP3DIY - נגן זעיר שמיועד לחובבי העיצוב, אשר יכולים להלביש עליו כל מה שיש בהישג יד.


מימדיו הם 28x25x18 מילימטרים בלבד - גודל אידאלי בשביל לשים אותו באריזה שתכינו לבד. מה שתקבלו, אם כך, זה נגן בעל 256 מגה-בייט זכרון, אשר תומך בפורמטים של MP3, WMA ו-OGG ומתחבר למחשב דרך חיבור USB. את המחיר אנחנו נגיד לכם: כ-41 דולרים. ואיך הנגן הזה ייראה? את זה אנחנו דווקא לא יודעים, תגידו אתם.

[-Eliezer-]

גאדג'ט היום: HTC Omni

יום רביעי, 11 ביולי 2007

רוצים סלולרי עם פיצ'רים? לאומני יש פיצ'רים. הרבה פיצ'רים. המון פיצ'רים. מספר בלתי סביר בעליל של פיצ'רים


בתחילת השנה, לאחר הפרידה המתוקשרת של HTC מ-iMate, יצא לי לשוחח עם נציגים של שתי החברות. כל אחד מהם אמר את אותו הדבר: המוח האמיתי מאחורי המכשירים היינו אנחנו. הם רק ביצעו את ההנחיות שלנו (גרסת iMate על HTC)/שמו לוגו שלהם על המכשיר שלנו (גרסת HTC על iMate). כבר אז היה ברור שלשתי הטענות תהיה תשובה אחת: מי יוציא מכשירים מרשימים יותר במהלך השנה הקרובה.

חצי שנה לאחר אותן שיחות, וניתן לומר שיש הכרעה בסוגיה הזאת. מ-iMate השוק ראה בעיקר תמונות של מכשירים גדולים ומסורבלים. HTC, לעומת זאת, מוציאה מכשירים מגניבים כל יומיים וחצי בערך, כשעד כה המרשים מביניהם היה ה-Touch בעל טכנולוגיית מסך המגע המסקרנת.

כעת מופיעות תמונות ראשונות ורשימת פיצ'רים של המכשיר שהוא אולי המרשים ביותר של החברה עד כה: האומני. אומני, בלטינית, פירושו "כל", ונראה שהחברה לקחה את השם ברצינות.

מה יש לנו שם? ראשית, מכשיר עם רשימת הרשתות הנתמכות הכוללת ביותר שאני מכיר. המכשיר תומך בשלוש רשתות UMTS וארבע רשתות GSM. כלומר, אין מקום בעולם שהוא לא עובד בו. בכל הנוגע לאינטרנט סלולרי, הרשימה מרשימה עוד יותר. GPRS (דור 2.5), EDGE (דור 2.75), UMTS (דור 3), HSDPA (דור 3.5) וכן, גם HSUPA (דור 3.75). גם כאן המסר הוא: אם יש אינטרנט סלולרי איפה שאתם נמצאים, המכשיר הזה תומך בו.

חושבים שסלוט לכרטיס זיכרון אחד זה מספיק לנייד? HTC חושבים שצריך שנים. אחד מיקרוSD ואחד SDIO שמאפשר גם כרטיס זיכרון SD וגם כרטיס הרחבה להוספת יכולות שלא קיימות במכשיר (לא שיש הרבה כאלה).


ניווט? GPS עם 20 ערוצים. תודה.
מסך? מגע. 800x480 פיקסלים.
WiFi? ברור. 802.11b/g
מצלמה? 3.1 מגפיקסלים.
זיכרון? 256 מגבייט RAM, וגם 128 ROM.
מימדים? 81 על 130 מילימטרים ועובי של 16 מילימטר
מערכת ההפעלה? חלונות Mobile 6.0
מקלדת? QWERTY מלאה עם 65 מקשים

מה שאני מנסה לומר כאן - וזאת לא רשימה מלאה של הפיצ'רים ואופציות הקישוריות - הוא שמדובר במכשיר בלתי סביר, שסביר להניח שיעלה כמו מכונית קטנה (אין עדיין מחיר). הוא ייצא לשוק העולמי באוקטובר 2007 וניתן לקוות שיגיע גם אלינו.

[-Eliezer-]

האח הגדול צריך צווים

יום שלישי, 10 ביולי 2007

מעסיק המשלם על הסלולר לעובדיו רשאי לקבל רק פלט שיחות הכולל את מספרי הטלפון, שעת ההתקשרות ומשך השיחה



לא ניתן לצותת לשיחות או לקבל פלט של התכתבויות SMS בסלולר ללא צו בית משפט. כך עולה משיחות עם בכירי תעשיית הסלולר ועם משווקות המכשירים הגדולות. חברות הסלולר לא מכירות תופעה של מעסיקים המצותתים או מבקשים לקבל פלטי SMS של עובדיהם. לא רק שהדבר אסור על פי חוק, אלא שרק בעל חשבון הסלולר, ולא המעביד גם אם הוא משלם בעבורו, רשאי לפנות לחברת הסלולר בכל דרישה הקשורה בחשבונו הפרטי.



יותר מכך, חברות הסלולר מדגישות כי מנוי סלולר יכול לקבל רק פלט של השיחות שהוא ביצע, הכולל את מספרי הטלפון אליהן חייג, את שעת ההתקשרות ואת זמן השיחה. מידע זה יכול גם מעסיק לקבל בגין עובדיו הצורכים שירותי סלולר על חשבונו.


בכירים בתעשיית התקשורת בישראל לא מכירים תופעה של ציתותים לשיחות בסלולר או מכשירי סלולר שעברו שינוי טכני והוסבו לטובת פעילות האזנה. גם אם מתקבל צו בית משפט המאפשר לקבל את פלטי ה-SMS של מנוי או ציתות לשיחותיו - הדבר כרוך בתשלום שגובות חברות הסלולר מהמשטרה.

[-Eliezer-]

הפרסום בסלולר עובד - בישראל עוד לא

יום חמישי, 12 ביולי 2007

בעולם זה כבר התחיל, אך בישראל השוק עוד בחיתולים: האם סלקום, פלאפון ופרטנר יצליחו לייצר הכנסות מפרסום בסלולר?

אחת המגמות הבולטות ביותר בתעשיית הסלולר ביפן וקוריאה, השווקים שמובילים את תעשיית הסלולר העולמית, היא כניסה של פרסום למסך הקטן. יותר חברות אסייתיות משתמשות במסכי הסלולר כמדיה פרסומית לכל דבר, ומשלבות באמצעותם את מותגיהן.

גם בארה"ב זהו נושא חם. לפני כחצי שנה החלו שתי חברות סלולר גדולות - ווריזון ו-וודאפון - בפרסום בסלולר במודל של שירותים מוזלים בתמורה לפרסומות. את שיתוף הפעולה שלה עורכת וודאפון עם יאהו. גם ספרינט האמריקאית מנהלת מודל דומה.

לפי נתוני חברת טיפקום, בישראל נשלחות מדי יום כ-9 מיליון הודעות SMS ו-3.3 מיליארד הודעות בשנה. בישראל מורידים משתמשי הסלולרי כמיליון וחצי רינגטונים בחודש, 600 אלף "גרפיקות" דוגמת טפטים ואנימציות וכ-500 אלף טרוטונים בחודש. כמיליון ישראלים משתמשים באינטרנט הסלולרי מדי יום בהורדת קבצים, מוסיקה, משחקים, חדשות, ותוכניות טלוויזיה.

יאהו כבר הודיעה בפברואר על תוכניתה ליצור רשת פרסום באינטרנט הסלולרי, שתאפשר למשווקים להציב פרסומות לא רק באתרי יאהו בסלולר, אלא גם באתרים של חברות אחרות. גם מיקרוסופט הודיעה כי היא מתכננת לפעול בתחום: לצורך כך היא רכשה את סקרינטוניק (ScreenTonic), חברה צרפתית לפרסום בסלולר. סקרינטוניק היא אחת החברות הראשונות באירופה שפיתחה פלטפורמה לניהול והחדרת פרסומות באינטרנט הסלולרי.

זווית נוספת להתקדמות התחום בעולם היא ההחלטה של חברות כמו גוגל ויאהו לפתח מנועי חיפוש לסלולר. מנועי חיפוש מתקיימים מפרסום. לפיכך, כאשר אלה ייכנסו למכשירי הסלולר - לחיפוש תוכן סלולרי - צפויות להשתלב בהם גם פרסומות וקישורים ממומנים של חברות מסחריות במודל כלכלי דומה למה שנעשה כיום בפרסום פרסומות מלים במנועי חיפוש.

תעשיית הסלולר בישראל עוד רחוקה מלהיות מדיה פרסומית. פרטנר, סלקום ופלאפון עוד רחוקות מיישום תוכניות להחדרת פרסומות למסך הסלולר, אך כולם כבר החלו לחשוב בכיוון, ולבצע ניסויי שוק.


אין הוזלה במחיר הבסיס

ל-TheMarker נודע כי חברת פלאפון היא שתערוך את ניסוי השוק הראשון בתחום הפרסומות בווידאו בסלולר. במסגרת הניסוי היא תציע למנוייה (במכשירי דור 2.5 או דור 3) לצפות בפרסומות בתמורה להוזלה במחיר חבילת התוכן, והוזלה על התשלום לפלאפון בעבור צפייה בשידורי הטלוויזיה. הצפייה בפרסומות לא תביא עמה הוזלה במחיר הבסיסי אותו משלם הלקוח לחברה - 19.90 שקל עבור השימוש בשירותי הדור השלישי.

מודל כלכלי זה דומה למודל שיישמה סלקום בפסח האחרון, כשערכה ניסוי שבו שילבה פרסומות במשחקים להורדה בסלולר. הלקוח עדיין נדרש אז לשלם את מחיר זמן האוויר להורדת המשחק, אך קיבל הנחה במחיר המשחק עצמו.

בניסוי של פלאפון יופיעו באנרים של פרסומת על המסך לפני עליית הסרט אותו ביקש הגולש לראות. בניסוי ישתתפו החברות פרוקטר & גמבל (למותג החיתולים פמפרס), החברה המרכזית למשקאות קלים (למותגים פריגת, טובורג וקרלסברג), שטראוס (לדוריטוס), צבר תיירות ונופש ובית ההשקעות איזיפורקס.

השותפים של פלאפון לניסוי הם חברת התוכן בסלולר מובי, ומשרד הפרסום גריי אינטראקטיב (מקבוצת אדלר-חומסקי שמטפלת בתקציב הפרסום של פלאפון). לדברי גיא באומן סמנכ"ל פיתוח עסקי, התוכן והמוצרים בפלאפון, "הפרסומות יותאמו לדפוסי השימוש של הגולשים בפורטל הסלולרי, כך שגולשים צעירים ייחשפו לפרסום מוצרי צריכה, בעוד קהל מבוגר יותר ייחשף למוצרים ושירותים פיננסיים".

בתגובה לשאלה מהו עתיד הפרסום בסלולר בישראל, אמר באומן כי "הפרסום באינטרנט צמח ב-300% בשנתיים האחרונות בישראל. אני מעריך שהפרסום בסלולר יעבור תהליך צמיחה דומה".


גורמים מתווכים

גם בסלקום, שסיימה באחרונה לבצע ניסוי שוק בהורדת מחירי המשחקים בתמורה לצפייה בפרסומות בסלולר, מעריכים כי התחום נמצא על סף פריצה. בפסח הציעה החברה ללקוחותיה להוריד משחקים לטלפון הנייד, ובמקום לשלם 12.9 שקל על כל משחק, צפו הלקוחות בפרסומות של חברות מסחריות בהן נוקיה, תנובה, ארומה, סמסונג, מקדונלד'ס, אדידס ועוד. את הניסוי שלה ערכה סלקום בשיתוף עם חברת הטכנולוגיות הסלולריות innerActive הישראלית, בסיוע משרדי הפרסום מקאן דיגיטל, BBDO אינטראקטיב (המטפלת בתקציב הפרסום של סלקום), TBWA דיגיטל (של יהושע) ונקסט אין של ראובני-פרידן.

עדי כהן, סמנכ"ל השיווק של סלקום, טוען כי "היקף ההורדות של המשחקים גדל פי עשרה לעומת תקופה מקבילה לפני הפיילוט. זה סימן מעודד שמראה שהשוק הולך לכיוון הזה. כ-20% ממי שקיבל בנייד קופון להוריד משחק עם פרסומת, החליט לממשו. מדובר באחוזי מימוש גבוהים מאד".

האם אתה מעריך שב-2007 נתחיל לראות חברות סלולר מציעות לצרכנים לצפות בפרסומות בתמורה להוזלת התוכן הסלולרי?

"בחצי השנה הקרובה אני מאמין שנראה ניסויים של החברות, שכן כולן בודקות את המודלים הנכונים לכניסה לתחום הזה. את הבשורה האמיתית, המסחרית, נראה רק ב-2008. גם בעוד שנה זה לא יקרה בבת אחת, בבום גדול, אבל זה יתחיל".


שוק פרסומי חדש

אחת הבעיות העיקריות הניצבות בפני חברות הסלולר היא שהן אינן יודעות למכור זמן אוויר לפרסום. כדי להפוך את הטלפון הסלולרי למדיה שתניב עבורן הכנסות, צריכות חברות הסלולר למצוא גוף שימכור עבורן את הפרסום, יעבוד מול המפרסמים ומול משרדי הפרסום. זהו מודל חדש לחלוטין עבור מי שרגילות להיות רק בצד שקונה זמן אוויר לפרסום, בטלוויזיה, בעיתונים או באינטרנט".

כיצד לדעתך יפתרו חברות הסלולר את בעיית המודל הכלכלי?

"אני מניח שיהיו גורמים מתווכים: אולי נמכור זמן אוויר באמצעות אתרי האינטרנט, או באמצעות חברות שיווק ופרסום דיגיטליות. אני לא מאמין שחברות הסלולר יעסיקו עצמן במכירת זמן האוויר לפרסום. זאת לא המומחיות שלהן. צריך להתקשר עם גוף שיידע למכור מדיה. אני מאמין שיקום גוף שימכור זמן אוויר לפרסום בסלולר עבור שלושת החברות".

גוף כזה יכול לעבור את אישור הממונה על ההגבלים?

"אני לא רואה בעיה. לא יהיה מדובר בחברה שתהיה בבעלות של חברות הסלולר. אם זה יקרה, זו תהיה חברה פרטית, עצמאית, שתקנה זמן אוויר, ותמכור אותו למפרסמים. היא תשמש מתווכת בין חברות הסלולר למפרסמים".

בתוך כמה זמן אתה מאמין שהפרסום הסלולרי יפרוץ את דרכו לעוגת הפרסום?


"לאינטרנט זה לקח שש שנים של עבודה קשה. למדיה הסלולרית זה יקח לכל היותר שלוש שנים, עד שתיהפך חלק בלתי נפרד מתמהיל הפרסום בישראל".

בפרטנר מעדיפים בשלב זה למלא פיהם מים. החברה אמנם ערכה ניסוי קטן בפרסום בתוך משחקים לפני כשנה, אך לא הרחיבה בכך. גם כעת היא אינה מעוניינת להרחיב בעניין המודל הכלכלי או הנכונות שלה לפעול בתחום. מפרטנר נמסר בתגובה כי "אנו החברה הראשונה שהציעה תוכן משולב פרסום לפני כשנה במסגרת פיילוט בעולם המשחקים. אנו מגבשים את המודלים המתאימים שיביאו ערך מוסף, הן לצרכן והן למפרסם, ולא יפגמו בחוויית השימוש".

[-Eliezer-]

גאדג'ט היום: HTC Omni

יום רביעי, 11 ביולי 2007

רוצים סלולרי עם פיצ'רים? לאומני יש פיצ'רים. הרבה פיצ'רים. המון פיצ'רים. מספר בלתי סביר בעליל של פיצ'רים



בתחילת השנה, לאחר הפרידה המתוקשרת של HTC מ-iMate, יצא לי לשוחח עם נציגים של שתי החברות. כל אחד מהם אמר את אותו הדבר: המוח האמיתי מאחורי המכשירים היינו אנחנו. הם רק ביצעו את ההנחיות שלנו (גרסת iMate על HTC)/שמו לוגו שלהם על המכשיר שלנו (גרסת HTC על iMate). כבר אז היה ברור שלשתי הטענות תהיה תשובה אחת: מי יוציא מכשירים מרשימים יותר במהלך השנה הקרובה.


חצי שנה לאחר אותן שיחות, וניתן לומר שיש הכרעה בסוגיה הזאת. מ-iMate השוק ראה בעיקר תמונות של מכשירים גדולים ומסורבלים. HTC, לעומת זאת, מוציאה מכשירים מגניבים כל יומיים וחצי בערך, כשעד כה המרשים מביניהם היה ה-Touch בעל טכנולוגיית מסך המגע המסקרנת.


כעת מופיעות תמונות ראשונות ורשימת פיצ'רים של המכשיר שהוא אולי המרשים ביותר של החברה עד כה: האומני. אומני, בלטינית, פירושו "כל", ונראה שהחברה לקחה את השם ברצינות.


מה יש לנו שם? ראשית, מכשיר עם רשימת הרשתות הנתמכות הכוללת ביותר שאני מכיר. המכשיר תומך בשלוש רשתות UMTS וארבע רשתות GSM. כלומר, אין מקום בעולם שהוא לא עובד בו. בכל הנוגע לאינטרנט סלולרי, הרשימה מרשימה עוד יותר. GPRS (דור 2.5), EDGE (דור 2.75), UMTS (דור 3), HSDPA (דור 3.5) וכן, גם HSUPA (דור 3.75). גם כאן המסר הוא: אם יש אינטרנט סלולרי איפה שאתם נמצאים, המכשיר הזה תומך בו.


חושבים שסלוט לכרטיס זיכרון אחד זה מספיק לנייד? HTC חושבים שצריך שנים. אחד מיקרוSD ואחד SDIO שמאפשר גם כרטיס זיכרון SD וגם כרטיס הרחבה להוספת יכולות שלא קיימות במכשיר (לא שיש הרבה כאלה).



ניווט? GPS עם 20 ערוצים. תודה.
מסך? מגע. 800x480 פיקסלים.
WiFi? ברור. 802.11b/g
מצלמה? 3.1 מגפיקסלים.
זיכרון? 256 מגבייט RAM, וגם 128 ROM.
מימדים? 81 על 130 מילימטרים ועובי של 16 מילימטר
מערכת ההפעלה? חלונות Mobile 6.0
מקלדת? QWERTY מלאה עם 65 מקשים


מה שאני מנסה לומר כאן - וזאת לא רשימה מלאה של הפיצ'רים ואופציות הקישוריות - הוא שמדובר במכשיר בלתי סביר, שסביר להניח שיעלה כמו מכונית קטנה (אין עדיין מחיר). הוא ייצא לשוק העולמי באוקטובר 2007 וניתן לקוות שיגיע גם אלינו.

[-Eliezer-]

תנו לכבלים סלולר

יום שישי, 13 ביולי 2007


כממונה על ההגבלים היה דרור שטרום שופט הקו במאבקי התקשורת. עכשיו, כעו"ד פרטי, הוא מתגייס לצד הכבלים

חברת הכבלים HOT היא כבר מזמן לא רק הסיוט של בזק. מאז הושלם סופית מיזוגן של שלוש חברות הכבלים ערוצי זהב, מתב ותבל לחברה אחת, בסוף 2006, היה ברור לקברניטי הכבלים שהם לא יסתפקו עוד בהיותם קבוצת התקשורת היחידה שמספקת כיום סל שירותים (טריפל פליי) הכולל טלוויזיה רב ערוצית, אינטרנט וטלפוניה, אלא יחתרו לקבל גם רישיון לאספקת שירותי סלולר.


את דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הם מכירים היטב. שטרום היה זה שאישר את מיזוג חברות הכבלים ולמעשה הציל אותן מגסיסה, אך שטרום היה גם זה שחייב אותן, לפני כשלוש שנים, בהשקעה גדולה באספקת שירותי טלפוניה נגד רצונן. אלא שהשנים חלפו, ובכבלים ראו כי טוב. כבר השנה תתרום הטלפוניה להכנסות הכבלים יותר מ-350 מיליון שקל, והתחרות בבזק, כך התברר, אינה משימה בלתי אפשרית.


לאחר הצלחת המיזוג והכניסה לשירותי הטלפוניה הנייחת חשבו בכבלים שעל אף ששטרום כבר אינו נושא במשרת הממונה על ההגבלים העסקיים, כדאי להמשיך ולהיצמד אליו, בתקווה שהוא יהיה זה שימשיך לספק לחברה את האישורים הרגולטוריים הנדרשים לה כדי להגדיל עוד יותר את היצע שירותיה. הפעם, הדרישה היתה לשכנע את הרגולטור להתיר לכבלים לפעול בשוק הסלולר. שטרום הסכים והתייצב לימינה של חברת הכבלים.


אבל השבוע נזכר שטרום כמה קשה לצאת נגד חברות הסלולר כשאתה כבר לא יושב במשרדי הרשות להגבלים עסקיים. הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר מצא את עצמו השבוע מותקף מתחת לחגורה, כשעל כף המאזניים היו אמינותו ויושרתו המקצועית. כל חטאו של שטרום היה בכך שהוא זומן על ידי אנשי סלקום לפני כשנה, כשהם ביקשו לשמוע ממנו את תפישת עולמו בעניין התחרות בשוק הסלולר. שטרום התייצב, שמע והשמיע את דעותיו, ולא נוצרה כל התקשרות בין הצדדים. בסלקום זכרו היטב את המפגש הבלתי מחייב, אך בחרו להוציא את הסיפור החוצה כששטרום העז לתמוך בעמדת חברת הכבלים, המבקשת להצטרף למועדון הסגור והיוקרתי של חברות הסלולר.



שטרום: כשל שוק בסלולר

שטרום יוצא כבר במשך תקופה ארוכה נגד מבנה התחרות בשוק הסלולר וטוען כי קיימים בו כשלים שפוגעים בצרכני הסלולר הפרטיים, שנושאים על גבם סבסוד של מחירי הסלולר בשוק העסקי. בכירי ענף הסלולר דוחים על הסף את הטענות להיעדר תחרות בענף, החולש על כ-60% משוק התקשורת בישראל, ושומרים בקפדנות על הסודות של רווחי התעשייה. שטרום, שליווה את תעשיית הסלולר לאורך שנותיו כממונה על ההגבלים העסקיים והיה שותף למהלך להפחתת דמי הקישוריות בענף, כבר שמע בעבר את הבכי והנהי של מנהלי חברות הסלולר, שאיימו בפיטורי עובדים ובקריסת הענף, ועל כן הוא לוקח מאז בעירבון מוגבל מאוד את איומי חברות הסלולר בכל הקשור לפתיחה נוספת של הענף למתחרים.


שטרום הגיש השבוע חוות דעת בעבור חברות הכבלים שהציגה את כשלי השוק, שקיימים לטענתו בתחום הסלולר. חוות הדעת מגיעה על רקע שתי חוות דעת נוספות של חברות זרות - אחת שהוזמנה על ידי משרד התקשורת והשנייה שהוזמנה על ידי חברות הסלולר - שמבקשות לנתח את שוק הסלולר הישראלי ולקבוע אם יש מקום להכנסת מתחרים נוספים אליו. כשעל הכף ניצבות הכנסות במיליארדי שקלים של חיים סבן, נוחי דנקנר וקבוצת האצ'יסון הסינית, כל בדל סיגריה יכול להצית אש. דרור שטרום החליט להיכנס לזירה, ובראיון בלעדי הוא מסביר את תפישת עולמו בעניין הרגולציה ואופי התחרות בשוק התקשורת.


אתה קובע שמצב התחרות בשוק הסלולר אינו תקין ושיש חובה להתערב בו. למה?


"בכל הקשור לצרכנים הביתיים בסלולר, יש חובה להתערב. בשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו רואים בשוק הסלולר תופעות מאוד דומות אצל השחקנים השונים- הפרשי התעריפים, ההתנהגויות המקבילות, ההיצמדות תמיד לצד הגבוה של התעריפים של פעימות המונה - אלה תופעות עקביות שקורות כל הזמן, וזה בהחלט מצב שצריך להתערב בו כדי להעצים את התחרות.


"כשבודקים רפורמות שהצליחו, רואים שמה שהכריע להצלחה הוא המינון בין התערבות במבצעים או גזירות אחרות, כפי שאכן מתבצעות בשנה האחרונה בשוק הסלולר, לבין המבנה של התחרות בענף. כשאתה פוגע בעיקר במבנה, אתה משנה משהו, ואתה גם מעביר מסר חשוב לשוק - והוא שאתה נחוש לשנות מבנה ולהביא תחרות לשוק. אני לא מאמין בגזירות נקודתיות בלבד, זה כמו לזרוק חצים כך שאולי תפגע".


החלטה שמונעת מחברות הסלולר לגבות כסף על ההגעה לתא הקולי אם לא הושארה הודעה מעבירה מסר לשוק שלא ניתן לגבות כסף מצרכן שלא קיבל או צרך שירות בפועל.


"אני לגמרי בעד. אבל אחרי שגמרת לטפל בעניין הזה, צריך להבין אם טיפלת בסימפטום או במחלה. אני טוען שהטיפול בעניין זה הוא סימפטום. מה שיצא מכיוון אחד יחזור מכיוון אחר - זה טבעו של כוח. אם יש לך כוח לגבות רנטה (רווח) מהצרכנים - אתה תמצא אלף ואחת דרכים לעשות זאת, כי היצירתיות פה היא אינסופית. השינוי היחיד האפשרי הוא תחרות - אין רצפט אחר לשווקים".


היית עד לפני שנתיים-שלוש ממונה על ההגבלים העסקיים. מה עשית כממונה?


"מה זה משנה עכשיו איפה הייתי? עיקר העשייה שלי כממונה היתה דווקא בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית והמאמץ להחדיר תחרות בשוק הטלפוניה הנייחת. במשך שנים לפני כן הדעה ברשות להגבלים עסקיים היתה שהסלולר הוא שוק תחרותי רגיל.


"העניין הבעייתי בשוק זה צף לראשונה בעיסוק בדמי הקישוריות, כשפתאום ראינו שיש שם מונופול מוחלט והחברות מנצלות את המקטע המונופוליסטי של השלמת שיחה המגיעה מרשת אחרת. זיהיתי יחסית מהר שבעניין הזה מבחינת הסמכויות של הממונה על ההגבלים העסקיים יש בעיה. פתאום התברר שכשאתה פותח את השוק המונופולי אז יש לך פתאום דואופול או טריאופול. נוצר שוק עם חסמים מאוד גבוהים - ולאט לאט נבנה שיווי משקל שמאוד מזכיר את שיווי המשקל המונופולי. אנחנו יכולים להתהדר ששברנו את המונופול, אך השוק עדיין לא מתפקד ברמה של תחרות אפקטיווית באמת.


"התחרות פתאום מתייצבת, והשחקנים משדרים איתותים זה לזה שהם פה לא כדי להכניס מכות רצח, אלא כדי להרוויח וכדי להביא כסף לבעלי המניות - ואז נוצרת קבוצת ריכוז. כשזיהיתי את זה, ב-2005, הערתי את תשומת לבו של המחוקק לכך שצריך לצייד את מוסד הממונה בעוד סמכויות, כדי שיוכל להיאבק בתופעה. בעקבות זאת גובשה הצעת החוק הראשונה שאמורה להיות מוגשת בכנסת בקרוב.



הדאגה ללקוח בראש

אתה אומר שהאוליגופול יכול לפעמים להיות אכזרי יותר כלפי הצרכנים מאשר המונופול?


"בהיבט אחד - באוליגופול אנשים חושבים שיש תחרות. האמונה של אנשים שהם נהנים ממצב של תחרות כשבעצם אין תחרות היא המצב הרע מכל. בדרך כלל שיווי המשקל של האוליגופולים לא יהיו יותר גרועים ממונופול מושלם, אבל הם יהיו די קרובים אליו. מבחינה זו הנזק הוא דומה".


נדמה שבתקופתך הרשות התרחקה מעיסוק בשוק התקשורת והעדיפה להעביר את העול למשרד התקשורת.


"הסמכות להחליט שפותחים ענף לתחרות אינה בידיים של הממונה על ההגבלים העסקיים. הממונה הוא גורם שמגיב, שבא למנוע החמרה של מצב. יש קורטוב של פזיזות בלצאת בהצהרות לפני שאתה יודע גם לפרוע את השטר. עדיף להסתכל בעיניים ולהגיד 'רבותי, לרשויות אין כלים להתמודד עם האוליגופולים'".


קבעת שדמי הקישוריות בסלולר צריכים להיות אפס. אולמרט כשר התקשורת החליט להפחית את התעריפים באופן מודרג ולא להגיע לאפס.


"בצד המקצועי אין לי ספק שצדקתי אז, ושכיום רואים את זה. מה עשו כל ההפחתות המדורגות האלה? הן הובילו לשרשרת של התנהגויות מקבילות דומות מאוד בתמחור ולהעלאות מחירים שאמנם לא גבו את מלוא הפיצוי, אך כן גבו חלק משמעותי ממנו. השוק הראה שהוא יודע לחזור על הפעילות המקבילה בצורה מפחידה פעם אחר פעם. אין לי ספק שאם היו קובעים שדמי הקישוריות יהיו אפס, הדבר היה רק מחזק את התחרות ומונע מהציבור לשלם עוד מס מיותר".


העובדה שהתחרות נפתחת בהליך הדרגתי משרתת היטב את קבוצות התקשורת שהתגבשו.


"אני לא בטוח שהמבנה של חברות שהן אשכול שירותי תקשורת הוא פסול. צריך להשגיח שבין הקבוצות לא יהיו קשרים במקומות רבים מדי, כך שתהיה הרתעה רב תחומית. לדוגמה, לא הייתי ממליץ שבין הקבוצות בזק, הכבלים וחברות הסלולר ייווצרו שילובי ידיים.


"צריך גם לוודא שהצרכן יוכל לבחור כל חלק מהחבילה, ולא רק מיקשת שירותים מלאה ממישהו. אם אתה שומר על הגמישות - אין בעיה בתחרות. מי שיוצא נגד הקבוצות שוגה. אנחנו משק קטן, אנחנו כלכלת אי, ולכן במשק הזה צריכה להיות הפרדה בין כמה קבוצות בסיסיות בשוק התקשורת".



יותר מתחרים מאשר תשתיות

כיום לא היית מאשר מיזוג בין הכבלים לבין הסלולר?


"מאחר שלכבלים אף אחד לא נותן לשדר דקת פרסום אחת, ומודל ההכנסות שלהם בכל העולם זה הרוב מפרסום והמיעוט מדמי המנוי, נוצר מצב שבתעשיית הכבלים בישראל יש איזושהי נכות, והיא מחפשת מקורות צמיחה אחרים. לדעתי, הכבלים מחפשים לפעול בשוק הסלולר מכיוון ששיתקו להם את מקור הצמיחה בפרסום. בעיקרון זה דבר שצריך להימנע ממנו, אלא אם יש צורך חיוני במיזוגים שכאלה.


"המצב כפי שאני רואה אותו הוא שכל אחד מהקונגלומרטים האלה לא צריך מיזוג כדי להיכנס לתחומו של האחר. כמו שהחברות הסלולריות יודעות כבר כיום להציע לך תוכן, חברות הכבלים יידעו להציע לך תשתית ולשווק את התכנים שלהם שם, בזק יושבת גם בעולם התוכן וגם בעולם התשתית - כך שההתלכדות מתרחשת לנגד עינינו".


אז צריך לפתוח את התשתית של הכבלים בפני שחקנים אחרים?


"אני חושב שבלי קשר לעובדה שהכבלים ביקשו ממני חוות דעת בעניין הסלולר, אין לי שום קושי לבוא ולהגיד שבוודאי שכן. שאחרת נישאר עם מספר שחקנים כמספר התשתיות, וזו מציאות מאוד עגומה".


אבל אתה מתנה את פתיחת התשתית בשדרוג שצריכות בזק או HOT לבצע, וכך בעצם משאיר את המפתח לתחרות בידיהן.


"אני לא מאמין באותיות הקטנות האלה. אם זה המצב, זה בהחלט נראה מוזר. המדיניות הלאומית צריכה להתבסס על עקרונות רחבים ולקבוע שבמשק התקשורת העתידי התשתית תהיה פתוחה, בתמורה הוגנת כמובן. שיהיה ברור - אין פה הפקעות, אבל אנחנו רוצים פה יותר מתחרים מאשר מספר התשתיות. אחרת נהיה בטריאופול קלאסי ובשיתוק קטסטרופלי".


למה הכבלים לא יכולים לבקש תדר WiMax, להקים רשת ארצית ולהתחרות בסלולר?


"אין מודל עסקי שאני מכיר שבו ה-WiMax מקים רשת תקשורת כלל ארצית ומקיים אותה. חייבת להיות הלימה בין הרגולציה והאופק הטכנולוגי, אבל המודל חייב להיות כזה שברור שישנה את מפת המשחק. לצערי, ב-WiMax אני לא רואה איך הדבר הזה קורה. רק אם יראו שה-WiMax יכול להביא מזור מלא בטווח זמן סביר - אז יכול להיות שזה מודל עדיף, השאלה היא אם משקיע סביר ייתן כיום כסף בבורסה לחברה שהולכת להיות מפעילת WiMax. תחושתי היא שכיום הבורסה לא יודעת לממן מודלים עסקיים כאלה - ובזה נבחן הכול".


חברות הסלולר טוענות להפקעת תשתית, מכיוון שמפעיל נוסף שישתמש ברשת שלהן יפגע קשות במעמדן התחרותי והכנסותיהן - כי דמי המעבר יהיו נמוכים מהרווח כיום.


"הטיעון הזה הוא למעשה 'אל תכניס לי אף פעם תחרות'. החברות צריכות לקבל פיצוי שלא יהיה נמוך ממלוא הערך הכלכלי של הרשת שלהן. צריך לתת לחברות הסלולר להרוויח על השימוש ברשתות שלהן, אבל אם הטענה היא כדי למנוע תחרות ושחיקת רווחים - זה כבר לא מקובל עלי".



השחקנים הנוכחיים מספיק גדולים

חוסר ההצלחה של מירס בשוק הפרטי לא מוכיח את הטענות שלא ניתן להכניס מתחרה נוסף? גם אם אינו תחרותי, שוק הסלולר מביא בשורה לצרכנים. אולי משקיע הרפתקן יביא נזק?


"למה, יש אולי חשש שמישהו אחר יפריך את זה? אז אני אומר שצריך לדאוג לכך שהמישהו הזה שייכנס לפעול בשוק אינו הרפתקן עם מטפחת אדומה על הפנים. תדאג לאיתנות פיננסית, להוכחת רצינות, להעמדת בסיס הון והתחייבויות מתאימות מגובות בערבויות בנקאיות".


אבל לכבלים היה חלק בהתנהגות הניהולית הכושלת של סוף שנות ה-90 ותחילת העשור הנוכחי, והם יחד עם yes הובילו לקריסת הענף בתחרות הפרועה על תוכן.


"יש שימוש לרעה בטענה הזו. החשש האמיתי של מי שמעלה את טענת ההרפתקן ומנסה להיתלות בה כדי לשכנע שלא צריך לשחרר כלבים שוטים לשדה התחרות, הוא מעוד תחרות. אף אחת מהחברות לא מבוטחת מכשל ניהולי, כשל ניהולי היה גם בחברות אחרות, ולא מזמן ראינו כשלים ניהוליים במשק התקשורת (רומז לפרשות בזק - ע"ג).


"אין חברת ביטוח מפני זה. אם בדיקתו של משרד התקשורת תגלה ש-HOT אינה רצינית דיה, כי היא אינה יציבה מספיק מבחינת השדרה הניהולית שלה, או שאין לה בסיס הון מספיק או שהיא נמצאת עם חובות עודפים, כך שספק אם תוכל לקיים מודל כזה - אז שזה יהיה נימוק מדוע לא נותנים להוט אבל נותנים לאחרים".


יש תפישה שאומרת שאם יש בזירה את נוחי דנקנר, האצ'יסון, תשובה וסבן הגדולים, אפשר לקבוע תאריך, בעוד כמה שנים, שאחריו כל חברה תוכל לתת כל שירות בכל טכנולוגיה על כל תשתית.


"אני נוטה להסכים עם האמירה הזאת. אני חושב שאם נסתכל אחורה בעוד עשר שנים, נגלה שהרגולציה קצת פיגרה אחרי פוטנציאל התחרותיות של השוק, כי הרבה פעמים נוח לשחקנים שמסדרים את השוק ביניהם. אם פותחים את כל הגדרות זה הרבה פחות נוח. המדיניות של ה-VOB (טלפוניה על גבי האינטרנט) היתה אירוע מכונן של משרד התקשורת, שקבע שהתחרות על בסיס תשתיות בלבד כעיקרון בלעדי נעלמה.


"אני צופה שבתוך פרק זמן של חמש שנים, כל הגדרות, ההפרדות, המגבלות והאיסורים וחלוקות השווקים ייפסקו כי הטכנולוגיה תוביל לזה. זו מדיניות התחרות הלאומית של ישראל, ולשם הכול מתכנס. זו צריכה להיות המשימה העיקרית של ועדת גרונאו (הוועדה שדנה בימים אלה בכללי הרגולציה בענף התקשורת - ע"ג)".


מה צריך לעשות עם ההפרדה המבנית בבזק?


"ההפרדה המבנית בבזק כבר שנים צריכה להיעלם. יש בה מאפיינים של מצג שווא לציבור. ההפרדה המבנית לא מחזיקה מים. אין תאגיד שהוא קונגלומרט שנותן מגוון רחב של שירותים שיכול להתוות תוכנית אסטרטגית-עסקית לארגון בלי לדבר על הסינרגיה שבין זרוע ימין לזרוע שמאל. זו משימה בלתי אפשרית, ועדיף היה לבטל אותה. כבר ב-2002 טענתי כך. את ההפרדה החשבונאית צריך להשאיר. ההפרדה מולידה עוד מטות, עוד הנהלות, עוד אישורים ביורוקרטיים מסורבלים".


והפרדה מבנית בין תשתית לתוכן?


"אני האמנתי אז, ואני מאמין גם כיום, על אף שזה אולי לא פופולרי, שההפרדה בין תשתית לתוכן היא הדבר החשוב ביותר להשגיח עליו כל עוד אתה רוצה עוד תכנים על התשתיות. כדי למנוע מצב של אפליה פנימית שאתה לא יכול לעלות עליה אף פעם, אתה חייב הפרדה בין תשתית לתוכן ולהקפיד על שני אשכולות תאגידים, כדי שלשחקן התוכן הנוסף שרוצה לעלות על התשתית יהיו תנאים שקופים כמו למתחרה שלו, שהוא חברת הבת של הכבלים".



חבילת הבסיס כלחם אחיד

יש הרגשה שיש תחרות בשוק התקשורת ושהיא מתקדמת, החברות מציגות תוצאות שיא, אך עוגת הפרסום תקועה על 800 מיליון דולר - מה אתה למד מכך?


"גם שוק הפרסום צפוי להתפתח הרבה יותר טוב אם יפתחו הפרסום גם לחברות הטלוויזיה הרב ערוצית. מונעים מהשוק מוצר טוב ומפולח. לולא היה איסור כזה, אני מניח ששוק הפרסום היה גדל באופן ניכר".


מה באשר לעובדה שמחיר חבילת הבסיס בטלוויזיה הרב ערוצית בישראל הוא מהגבוהים בעולם?


"בימי כממונה יצאתי בשרשרת של החלטות שמנעה מהכבלים להעביר תכנים בין החבילות השונות. חשבתי אז שזה נכון וצודק לשמור על המדיניות הזאת בקנאות ובדווקנות, כי יש קהל שנזקק לחבילת הבסיס וצריך להגן עליו. המועצה התירה את הרסן היכן שלדעתי לא היה צריך לעשות זאת. את התוצאה רואים כיום. להגיד שהיא אופטימלית - אני לא חושב. חבילה בסיסית בעיני מזכירה קצת את הלחם האחיד, זה המינימום, מה גם שהאפשרויות החלופיות לקבל טלוויזיה בישראל הן כל כך מפגרות והן לא באמת קיימות".


הבנקים עדיין מחזיקים בבזק ובכבלים. אני זוכר את האמירות שלך לפני שנים על כך שהם חייבים למכור. מה דעתך כיום?


"אלה בעלויות צולבות של נושים. כאשר יש אדם שהוא באמת נושה של שני המתחרים היחידים בתחום, לדבר הזה יש אפקט לא מוצלח. זה מעט יותר בעייתי בכבלים, ששם זו תופעה שצריכה לבוא לסיומה הטבעי, ואם לא צריך לדאוג לסיומה הלא טבעי".


מה דעתך כמשפטן על הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן מש"ס לגבי הצנזורה באינטרנט?


"יש משפט יפה שאמר בזמנו בנג'מין פרנקלין: 'לא כל מה שאפשר לעשות - טוב לעשות'. אני מסתכל על האינטרנט כתעשייה שצריכה להיות כמעט ללא רגולציה, אלא במקרים חריגים של פגיעה בוטה מאוד ברגשות הציבור.


"אלה הקצוות הסהרוריים שאולי צריך להסדיר, אבל למעט זה, להתחיל לשגות באשליה של בניית מסדי רגולציה לאינטרנט זה חוסר פרגמטיות, כי התעשייה הזאת תמיד תדע לעקוף כל רגולציה, ואני חושב שהאינטרנט יצר סוג של דמוקרטיזציה של דעות ודמוקרטיזציה גוברת והולכת של חופש ביטוי. דווקא כשראינו את כל התחומים המסורתיים של המדיה מתכווצים, עם פחות מתחרים, בא תחום אחד ופתח לנו חלון רחב לדמוקרטיה אמיתית".


העברת מסרים בין מנכ"לים מעל דפי העיתון היא משהו שעלינו ללמוד לחיות איתו?



"יש מקום שהרשות להגבלים עסקיים תעסוק בעניןן הזה. בתעשיות רדומות יותר, שבהן המתח התחרותי מלכתחילה ירוד, הרשויות לוקחות את האיתותים האלה כפוטנציאל להסדר כובל. הדבר הזה יכול בנסיבות מסוימות להיות התנאי הראשון כבסיס לעבירה של קרטל".

[-Eliezer-]

הגאדג'ט הגרוע של השבוע

יום שישי, 13 ביולי 2007

בסוני רק הכריזו על הגרסה החדשה של קונסולת ה-PSP הניידת שלהם, וכבר זכו לככב במדור של וואלה. כבוד?


על הגאדג'ט הגרוע של השבוע כבר כתבנו לפני פחות מיממה, אבל בידיעה בה לא הבעתי עליו דעה נחרצת כלשהי. אבל אני לא איש ברזל, לא תמיד יש לי את האפשרות להתאפק, והפעם אני חייב להגיד שה-PSP החדש של סוני הוא פשוט הגאדג'ט הגרוע של השבוע.

לא מדובר חס וחלילה במכשיר גרוע בפני עצמו – אני מאוד אוהב את ה-PSP שברשותי ואת ספריית המשחקים שיש לי בשבילו, אבל אני גורס שבסוני לא היו צריכים להוציא את הגרסה החדשה של הקונסולה לשוק במתכונת הנוכחית. מה בסך הכל קיבלנו בשדרוג הזה? המכשיר מעט יותר דק, קל וחיי הסוללה שלו טובים יותר. המתחרה של ה-PSP, נינטנדו DS שמה, נמכרה במספר כפול של יחידות לא בגלל הגודל או חיי הסוללה, אלא בגלל הממשק והמשחקים הכיפיים, ושדרוג ה-PSP לא הציע אף יתרון חדש שיכול לגרום לאנשים להעדיף את ה-PSP Slim על ה-DS כשהם באים לחנות.

אוי, שכחתי שבהכרזה גם הבטיחו זמני טעינה קצרים יותר, אבל אני לא בטוח שזה נכון – כבר בעדכון האחרון של ה-PSP נפתחה החסימה של מהירות המעבד אשר הופעלה מאז השקת הקונסולה בשביל לשמור על זמן סוללה. עכשיו, כשיוצאים משחקים חדשים שמצריכים יותר כוח עיבוד, פתחו אנשי סוני את החסימה הנ"ל. כן, זה יקצר את הזמן שתוכלו להעביר בין טעינות, אבל בשביל זה בדיוק הומצאו סוללות נוספות ל-PSP – הדבר לא מצריך יצירת גרסה חדשה לקונסולה.


אה, רגע, בסוני דווקא מאוד התלהבו מהאפשרות של חיבור הקונסולה לטלוויזיה ויכולת לשחק או לראות סרטים על מסך גדול. ואני שואל: הא?! מישהו בכלל שם לב שראשי התיבות PSP מסמלים Playstation Portable – פלייסטיישן נייד? היתרון הגדול של סוני עכשיו הוא האפשרות לקחת את הקונסולה הניידת, עם הכותרים שנועדו לתקופות משחק קצרות, ולתת לה אופציה של נייחות? זה יכול להיות שימושי, נכון, אבל במקרים מעטים מאוד. המהדורות המגבלות של 'דקסטר' ו-'מלחמת הכוכבים' דווקא כן מגניבות, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי.
מה כן רציתי? כונן קשיח מובנה, לדוגמה. שני פדים אנלוגיים. לכן ה-PSP Slim הוא הגאדג'ט הגרוע... של השבוע.

[Vmon]

ה-Moller M200G הוא אולי כלי התחבורה המדובר ביותר בשנים האחרונות. הכלי המרחף שצורתו כצורת צלחת, מצויד במנוע המניע שמונה רוטורים שמסוגלים להרים את הרכב לגובה 3 מטרים מאכזבים מעט. זה אמנם מספיק בשלב הראשון כדי להתגבר על פקקי תנועה ולהפתיע אפילו נהגים ישראלים משופשפים, אבל עדיין לא מה שהבטיחו לנו בסרטי המד"ב.



מהירות הרכב, לעומת זאת, מפתיעה: תוכלו לשייט באוויר במהירות של למעלה מ-80 קמ"ש, ועוד לא הזכרנו את קיצורי הדרך האפשריים. הצלחת המעופפת הזו לא מסווגת ככלי טיס, ולכן כל אחד יכול להטיס אותה. למרות שלא הוכרז תאריך ההשקה (תרתי משמע), ידוע שהמחיר יהיה שווה לכל נפש: החל מ-90,000$, שמצויים בכיסו של כל אחד בימינו.

[Vmon]

מה קורה כשצריך להעביר את המידע מכרטיס הזיכרון למחשב, והכבל המתאים לא נמצא בהישג יד? התשובה ברורה לכל ילד: שולפים את Thanko Spydisk של thanko, עט שכולל בתוכו התקן USB וקורא כרטיסים.