אוכלי-המוות
אוכלי המוות הם הקוסמים שהלכו בעקבות וולדמורט. נראה שיש מספר די קטן מהם, למרות שאלו שהתעתקו לצד וולדמורט כאשר האות האפל צרב על בשרם היו כנראה במעגל הפנימי של התומכים הכי נאמנים שלו. לחלק מאוכלי המוות יש ילדים הלומדים בהוגוורטס.
אוכלי המוות היו בעולם הקוסמים לכמה שנים. במקור, הם נשאו את השם "אבירי וולפורג'יס" (Knights of Walpurgis).
אייברי
אוכל המוות הראשון להשמיע קול ולהתרפס על רגליו של וולדמורט באיחוד ההיוולדות מחדש שליד בית רידל, התחמק ממאסר באזקבאן בטענה שהוא פעל תחת השפעתו של כישוף האימפריוס. וולדמורט הגיב בקללת קרושיאטוס, באמרו כי הוא רוצה 13 שנה של תגמול מאוכלי המוות על חוסר האמונה בו (ג"א33). לאחר שוולדמורט הבין מרוקווד שהמידע של אייברי על מחלקת המיסתורין היה מוטעה – שרק הוא או הארי יכולים לקחת בבטחה את רישום הנבואה ממקומה – וולדמורט העניש את אייברי שוב (מע"ח26).
בגמן, לודוביץ'
חשוד בהיותו אוכל מוות אבל זוכה, בגמן היה חלק לא ידוע מהביון של רוקווד בתוך משרד הקסמים.
בלק, רגולוס
בן דודה של בלטריקס, אחיו הקטן של סיריוס. רגולוס, שחלק עם הוריו את הדעות על טהורות הדם, הצטרף לאוכלי המוות בשמחה כי הסכים עם הרעיון הכללי שלהם, אבל ניסה לחזור כי הבין עד כמה רחוק הם היו מוכנים ללכת. הוא נרצח מתוך פקודה מוולדמורט, זמן קצר לפני שהוא הובס (מע"ח6).
ג'אגסון
נלחם בקרב במחלקת המסתורין (מע"ח35).
גויל
אוכל מוות גדול, די דביל, אביו של גרגורי גויל (ג"א33).
דולוחוב, אנטונין
אחד מחמשת אוכלי המוות שרצחו את גדעון ופביאן פרואט (מע"ח9, 35), ועינה הרבה מוגלגים ואויבים של וולדמורט במהלך המלחמה הראשונה (ג"א30). דוחולוב נתפס זמן קצר לאחר קרקרוף, שנקב בשמו במהלך משפטו (ג"א30). דוחולוב נשלח לאזקבאן אבל ברח בבריחה ההמונית בינואר 1996 (מע"ח). דוחולוב נלחם בקרב במחלקת המסתורין, שבמהלכו פצע את הרמיוני ונמנע ממנו להרוג אותה ברגע האחרון (מע"ח35).
ווילקיס
נהרג בידי הילאים בע. 1980 (ג"א27).
טראוורס
רצח את המקינונים, לפי קרקרוף במהלך משפטו (ג"א30).
לסטריינג', בלטריקס בלק
טהורת דם שנולדה למשפחת בלק, אחותה של נרקיסה בלק מאלפוי, בת דודתו של סיריוס, בלטריקס תרמה בהתלהבות לדעות של משפחת בלק על טהורות הדם, שלא כמו המרדנים האמיתיים של דורה (סיריוס ואנדרומדה) (מע"ח6). פיזית, יש לה את המראה הטוב של בית בלק - גבוהה עם שיער שחור ארוך (ובמקרה שלה) עפעפיים כבדים ומראה יהיר, אבל בדומה לסיריוס, אזקבאן עשה את שלו וגזל קצת מיופייה (ג"א30, מע"ח25). היא פגשה את רודולפוס לסטריינג' כחבר לספסל הלימודים מבית סלית'רין ומאוחר יותר התחתנה איתו; שניהם הפכו לאוכלי מוות (ג"א27).
בלטריקס היא סדיסטית עם חיבה לקללת הקרושיאטוס, וטוענת שהמקלל צריך לרצות באמת ובתמים לגרום כאב בשביל הכיף כדי שהקללה תעבוד כראוי. היא גם שומרת אמונים בצורה יוצאת מן הכלל. חמקה בהצלחה מתפיסתה וכליאתה לאחר מפלתו של וולדמורט, היא (ועוד שלושה אוכלי מוות) ניסו למצוא ולשקם את וולדמורט בכך שעינו את הלונגבוטומים עד טירוף בניסיון לדלות מהם קמצוץ מידע על אדונם. בלטריקס כנראה היתה המנהיגה של הקבוצה הזו, אם לשפוט לפי התנהגותה במשפט שהתקיים לאחר מכן, כשהיא סירבה לוותר על נאמנותה. ניתן לה מאסר חיים באזקבאן (ג"א27, ג"א33), אבל היא ברחה כאשר הסוהרסנים הפנו גבם למשרד הקסמים (מע"ח).
בלטריקס נלחמה בקרב במחלקת המסתורין. היא התכוונה לענות את ג'יני וויזלי, אבל נחסמה בידי החברים האחרים בצ"ד שנכחו שם; היא הצליחה ליישם את קללת הקרושיאטוס על נוויל לונגבוטום, אבל הוא חולץ. היא נלחמה והרגה את סיריוס בלק, והיתה מן אוכלי המוות שנמלטו מדמבלדור, למרות שזה היה יותר ממאמציו של וולדמורט כדי שתמלט מאשר משלה (מע"ח35).
לסטריינג', רבסטאן
אחיו של רודולפוס, רבסטאן השתתף בעינוי הלונגבוטומים, ועל כך ניתן לו מאסר עולם באזקבאן (ג"א27, ג"א33); הוא ברח בבריחה ההמונית מאזקבאן בינואר 1996 (מע"ח25). רבסטאן נלחם בקרב במחלקת המיסתורין (מע"ח35).
לסטריינג', רודולפוס
נשוי לבלטריקס, אחיו של רבסטאן, רודולפוס היה אחד מן אוכלי המוות שעינו את הלונגבוטומים, ועל זה נשלח לאזקבאן למאסר עולם (ג"א27, ג"א33). הוא ברח בבריחה ההמונית מאזקבאן בינואר 1996 יחד עם אשתו ואחיו. נלחם בקרב במחלקת המיסתורין (מע"ח35).
מאלפוי, לוציוס
גיסה של בלטריקס בלק לסטריינג' דרך אשתו נרקיסה (מע"ח6), לוציוס ברח מהצדק לאחר מפלתו של וולדמורט, וטען שפעל תחת כישוף האימפריוס (ח"ס), ולאחר מכן עבד על לחזק את תדמיתו המכובדת. לוציוס עינה מוגלגים בשביל הכיף באליפות העולם בקווידיץ', אבל נתקף פאניקה כאשר ברטי קראוץ' הבן שיגר לאוויר את האות האפל (ג"א). כשוולדמורט חזר ביוני 1995, מאלפוי חזר לאדונו (ג"א33).
לוציוס שירת כחבר ההנהלה של בית הספר הוגוורטס עד 1993, כאשר מזימה מורכבת לערער את שמו של ארתור וויזלי דרך בניו כשלה וחזרה אליו (ח"ס). לוציוס עדיין מפקח על הוגוורטס – יותר מכל הורה אחר, כנראה – בעזרת בנו, דראקו מאלפוי, שנכנס לסלית'רין ב-1991. בעקיפין, למעשה, לוציוס הוא משהו כמו סיכון בטיחותי לוולדמורט, מאחר שלבנו יש נטייה להיות לא זהיר בכל מה שקשור בלהביס את האויב. לוציוס פיקד על אוכלי המוות במחלקת המיסתורין לפי הוראות אדונו, מרסן את חבריו שלא לגרום נזק לרישום הנבואה. הוא נתפס ונשלח לאזקבאן (מע"ח).
מאלסיבר
מומחה בהטלת אימפריוס, שנתפס כבר לפני שקרקרוף הועמד לדין – לאימתו של קרקרוף, שניסה למסור את שמו בעד החופש שלו (ג"א30). נלחם בקרב במחלקת המיסתורין (מע"ח35).
מקנייר, וולדן
תדמיתו המכובדת של מקנייר מזה שנים היתה כמוציא להורג מטעם הוועדה להשמדת יצורים מסוכנים (א"א16). הוא שירת כאחד מהשגרירים של וולדמורט לענקים, ונראה שהצליח לשכנע אותם להצטרף לאדונו (מע"ח20). מקנייר נלחם בקרב במחלקת המיסתורין (מע"ח35).
נוט
חמק מאזקבאן לאחר מפלתו של וולדמורט, אבל נוכח ב"מסיבת ההיוולדות מחדש" של וולדמורט ביוני 1995 (ג"א33). בנו, תיאודור נוט, נכנס לסלית'רין ב-1991 (מע"ח26). נוט נלחם בקרב במחלקת המיסתורין (מע"ח35).
סנייפ, סוורוס
הפך למרגל בשביל מסדר עוף החול, כנראה עזב לתמיד את אוכלי המוות (ג"א30).
פטיגרו, פיטר "זנב-תולע"
אנימאגוס העכברוש הזה שימש כשומר-הסוד של הפוטרים ובגד בהם בכך שהסגיר את מקום מסתורם לוולדמורט. הקריב את ידו הימנית בשביל שלמות השיקוי ששיקם את הלורד וולדמורט, ועל כך ניתנה לו יד כסף חזקה יותר כתחליף (ג"א33).
קווירל, קוויריניוס
מצא את וולדמורט ביער במסעותיו מסביב לעולם והשתכנע ממנו לעבור לצד האפל. היה אמור לשרת את וולדמורט כמרגל בהוגוורטס שישיג את אבן החכמים בשבילו שתחיה אותו מחדש, כאשר עד אז וולדמורט שכן בקווירל כראש נוסף בעורפו. קווירל מת בידי הארי פוטר שגרם למשימתו להיכשל.
קראב
אוכל מוות גדול ודי דביל, אביו של וינסנט קראב (ג"א33). נלחם בקרב במחלקת המיסתורין (מע"ח35).
קראוץ', ברטי (הבן)
השתתף בעינוי הלונגבוטומים, עליו ניתן לו מאסר עולם באזקבאן (ג"א30). מתוך מאמצי משפחתו, הוא ברח ממבצר אזקבאן רק בשביל לחיות כאסיר של אביו, שם נמנע ממנו להמשיך לחפש את האדון שלו. וולדמורט, שלמד מגוף שלישי על הישרדותו של קראוץ', חילץ אותו בעזרתו של זנב-תולע. לקראוץ ניתנה המשימה הנחשקת של ההסתננות להוגוורטס, כאשר הוא משתמש בשיקוי הפולימיצי כדי להתחזות למודי ולהתקרב להארי. קראוץ' קיבל את נשיקת הסוהרסן לפני שיכל לתת עדות רשמית על חזרתו ופעולותיו של וולדמורט (ג"א).
קרקרוף, איגור
נלכד בידי "עין הזעם" מודי לאחר שישה חודשים של מרדף, ועד שקרקרוף הובא למשפט וולדמורט הובס. בהתמודדותו עם מאסר עולם כמעט בטוח באזקבאן, קרקרוף וויתר על נאמנותו ונתן כמה שמות של אוכלי מוות (כולל רוקווד וסנייפ) בתמורה לחופש שלו. קרקרוף נעשה מנהל מכללת דורמשטרנג (ג"א). כשהבין שוולדמורט חזר, קרקרוף נס על נפשו; מיקומו המדויק לא ידוע (ג"א30).
רוקווד, אוגוסטוס
מרגל במשרד הקסמים, עבד בשביל מחלקת המסתורין אבל היו לו סוכנים בכל המשרד, ולא כולם ידעו בשביל מי הם באמת עבדו. (לדוגמא, רוקווד היה חבר ותיק של אביו של לודו בגמן, ובגמן העביר לו מידע חשוב ללא ידיעה שהוא עובד בשביל וולדמורט). קרקרוף נקב בשמו של רוקווד במהלך משפטו (ג"א30), ורוקווד נשלח לאזקבאן אבל ברח בבריחה ההמונית בינואר 1996 (מע"ח25). רוקווד נלחם בקרב במחלקת המיסתורין (מע"ח35).
רוזייר, אוון
נהרג בידי הילאים בע. 1980, זמן קצר לאחר לכידתו של קרקרוף, כשלא "בא בשקט" והתנגד למעצרו, הוא לקח גוש גדול מאפו של "עין הזעם" מודי (ג"א27, 30).
אוון= יוונית, "של ילודה אצילית", מתאים לאוכל מוות עם דעה שטהורות הדם היא מעל לכל.
"רוזייר" הוא שם של מלאך נפול. השד הזה יכול להופיע כאיש או אישה, והוא סוג של שד האחראי על האהבה המקולקלת והפיתוי. ידוע במיוחד על כך שקיבל צורה של בן-אדם בעל יופי אדיר.
ג'.ק.ר נתנה את התגובה הזאת בראיון עם ג'רמי פקסמן ב-BBC, ביום שלישי, 19 ביוני, 2003, בזמן שהסתכלה על רשימותיה על הספרים: "...הנה ההיסטוריה על אוכלי המוות ואני לא יודעת אם אני באמת אצטרך את זה אי-פעם – שהם נקראו פעם אחרת – הם נקראו אבירי וולפורג'יס. אני לא יודעת אם אני אצטרך את זה, אבל אני אוהבת לדעת את זה. אני אוהבת לשמור כאלה דברים בהישג יד."
זהו מחזה על "לילה וולפורג'יסי" – 30 באפריל, על שם הקדוש וולבורגה (שיום הסעודה שלו הוא למחרת, 1 במאי, ושהוא המגן מפני כישוף וקוסמות) ב"לילה וולפורג'יסי", מכשפות אמורות להיפגש על הרי ההרץ, במיוחד ליד הנקודה הכי גבוהה. דרך אגב, ליל וולפורג'יס עומד מנגד לליל כל הקדושים...
hpl




ציטוט ההודעה




