יש עוד מלבדו
פדרר זכה בווימבלדון, אבל גם הוא יודע: היריבות מול נדאל היא בין שני שחקנים שווים ביכולת. והזמן לא משחק לטובתו
בשלב מסוים פדרר הבין שהוא לא ישחק משחק מושלם. על אף שלפרקים הוא היה הגיע הכי קרוב שאפשר. כמו במערכה האחרונה מול אנדרה אגאסי בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה ב-2005; או במערכה האחרונה מול רפאל נדאל השנה בגמר טורניר המבורג. לכן הוא זכה אתמול בתואר חמישי ברציפות בווימבלדון וב-11 טורנירי גראנד סלאם בקריירה. בגיל 25, פדרר הוא מה שניטשה הגדיר כ"אוברמנש" – על אדם. יצירתי ואקסנטרי כצייר, מחושב ויעיל כאיש עסקים מצליח. אם היום, למרות שעשיתי את זה בעבר, אני לא אנצח את נדאל מהקו האחורי, זה יהיה בעזרת הסרב. התכונות הללו הן שהופכות אותו לשחקן הטוב בהיסטוריה כבר עכשיו.
אך אחרי הניצחון האפי על נדאל, פדרר גם יודע ששעון החול שלו מתהפך. "אני שמח על כל תואר, לפני שהוא (נדאל; א.ז) לא ייתן לאף אחד לזכות יותר", אמר במגרש המרכזי. רק לפני חודש, במסיבת העיתונאים המסכמת שלו ברולאן גארוס, הוא התעקש ש"נדאל לא השתפר מלפני שנה. היו לי הזדמנויות לנצח ולא לקחתי אותן". הצורה בה נדאל שלט בחלקים ארוכים של הגמר בווימבלדון והדומיננטיות שלו על הדשא ועל המגרשים הקשים השנה (זכה בטורניר המאסטרס במיאמי) הביאו את פדרר למסקנה שלא ניתן להגיע לאחרת ממנה: כרגע מדובר ביריבות בין שני ספורטאים שווים ביכולתם. ואם פציעות לא יטרידו את נדאל, הוא יזכה בתארי גראנד סלאם נוספים מלבד הרולאן גארוס על חשבון פדרר.
ציטוט ההודעה
