בעיה נפשית קשה ביותר
טוב תקשיבו זה קצת חפירה והכל..
אז ככה:
שיחקתי כדורגל 9 שנים.
הייתי 3 עונות בהכח ר"ג והיה אחלה והכל ושם התאהבתי במשחק בצורה שאי אפשר לתאר, ואפילו הייתה לי הצעה מאיטליה אבל הייתי כולה בן 9 ככה. זה נשמע לא הגיוני נכון אבל הם היו רציניים. לא רציתי לעזוב את הארץ בגיל כל כך צעיר לשפה חדשה ותרבות חדשה והכל.
אחרי 3 שנים בהכח עברתי להפועל נצרת עילית.
שיחקתי שם 6 שנים וזו הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלי ורוב החוויות שלי משם.
אפילו ארסנל מועדון ענק באנגליה הזמין אותי למחנה אימונים בקיץ ובגיל 15 זומנתי לנבחרת לגיל שלנו (גיל 15 אז).
בגיל 16 החלטתי לפרוש מהכדורגל כי ידעתי שמשם אני לא יצא שחקן כי זה די שכונה כל ההנהלה וזה.
גם בגלל הלימודים והעומס מהכדורגל עזבתי.
עכשיו אחרי שנה אני מתגעגע לכדורגל בצורה שאי אפשר לתאר וזה שאני משחק כדורגל עם החברים זה בכלל לא אותו דבר.
אני מת לחזור אבל בנצרת עילית נפגעו שעזבתי והם לא רוצים להחזיר אותי.
וחוץ מזה עדיין קיימת התלבטות אם לחזור.
בסוף ספטמבר אני טס לגרמניה לחילופי תלמידים.
עכשיו אני בוחר ילד שאוהב כדורגל.
אני מקווה שהוא משחק בקבוצה ואז אני יוכל להיבחן בקבוצה שלו ואני יגיד להם שאני רציני כי גרמניה זה לא שכונה כמו ישראל.
אם אני יתקבל וזה זה יהיה חלום.
אני לא יודע מה לעשות וזאת התפרקות טוטאלית.
דרך אגב הסיפור אמיתי ואני לא סיפרתי לאף אחד חוץ מלחברים שלי על זה.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Beauty_Angel
