חברות התקליטים בישראל ממתינות בקוצר רוח מדי שנה לתקופת החגים כדי למלא אותנו בתקליטים חדשים. מי באמת מרוויח? האם זה משרת את האומן או בעיקר את חברת התקליטים?

מאת: בצלאל גלעדי-מפיק מוסיקלי ומעבד, מומחה בקידום זמרים צעירים
בפרוש עלינו שנת תשס"ז הבאה עלינו לטובה, כמדי שנה מתבשרים אנו על שיווק יתר של אריכי-נגן, חלקם חדשים וחלקם אוספים למיניהם. מה מושך את האומנים וחברות התקליטים להוציא את האלבום דווקא בתקופת החגים? האם באמת יש ביקוש לאלבומים בחגים? האם זה רק מהלך פרסומי לצורך תזכורת לגבי קיומו של האמן? האם זהו אקט פרסומי לקיומה של החברה שעומדת מאחורי האומן ומבקשת בזאת להזכיר את שמה (בהקשר לעוד מספר אלבומים) על גבו של האמן? האם בעידן הזיופים והאינטרנט, עם ישראל ירוץ לקנות איש לרעהו דיסק כמתנת חג חביבה? התשובה היא כן- זה צעד יעיל לחברת התקליטים. התשובה היא לא – זנה לא משרת את האומן.
בהחלט יתכן שהאמן ימכור בזמן החגים קצת יותר מהכמות הרגילה בשאר ימות השנה. מי שמרוויחה מהצעד הזה בעיקר היא חברת התקליטים שמייצרת מחזורים כספיים עצומים ביחס לשאר ימות השנה. למרות הזיופים והאינטרנט, הרי שאם חברות התקליטים לא היו מרוויחות באמת בתקופה זו, הן לא היו משווקות אלבומים ושלא יספרו לכם סיפורים על "הישרדות". (אולי במקום לשלם את המס של הרווחים הם משווקים אוספים כותרות ל"הוצאה מוכרת").

אז מחד גיסא, האמן בתמימותו חושב שזו מתנת חג יפה ושאולי זו ההזדמנות שלו להתפרסם ולהיכנס ליותר בתים בישראל. אולי יצוץ לו ניצוץ של פרנסה. מאידך גיסא, חברות התקליטים משווקות את האלבומים מסיבות כלכליות ברורות.

המשנה של חברות התקליטים גורסת – "אם לא הרווחנו כמו לפני שנים לפחות נשלם פחות מס". שהרי מחיר הפרסום בכלי התקשורת שהוא בסדר גודל של חמישה אפסים ויותר, נחשב כהוצאה מוכרת לכשעצמו. חישבו מי באמת נהנה מתבלין השנה החדשה שניקרא "חגים". שנה טובה ומתוקה.

קרדיט לכתבה לאתר Vipic