השמחה:

"הצלחה בחיים היא בעיקר משמחה (שהיא ממילא מצווה), קיום המצוות, וניתנת צדקה וחסד (ראו מדור הנהגות) שהם ממילא מקיום המצוות עצמם וכן להרבות בתפילה (ראו מדור תפילה באתר).."

עיקר הצלחה גדולה בחיים זו השמחה: כשיהודי מתחזק בכל אשר עובר עליו בחיים, ואינו נותן לעצמו לפול ביאוש ובמרה שחורה זו הצלחה גדולה.


כשאדם מיואש הוא מצומצם בדעתו, בקטנות המוחין, עד שאינו יכול לסבול את הזולת ואת החברה, וכך חי את חייו במרירות ובעיצבון, עד שמתכנס בתוך תוכו, וחי בעולם החשוך שלו.
הצלחה גדולה בחיים להיות רק בשמחה, ולדלג על הכל.


הכיצד זוכים להגיע לשמחה אמיתית?


על ידי שאדם מתחזק באמונה בו יתברך (ראו מדור אמונה באתר). כי אין עוד שמחה בחיים כמו שאדם זוכה לדעת שהקב"ה נמצא איתו, עימו ואצלו, והוא יכול לדבר אליו יתברך, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו. אך כל הצרות הן רק מחמת שמוציא את הקב"ה מחייו הפרטיים, בעבור זה סובל את הסבל הכי גדול, המאמלל אותו לגמרי. וזהו שכתוב (דברים לא, יז'): "הלא כי אין אלוה בקרבי מצאני הרעות האלה"


מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד קבע הרב נחמן זצ"ל, אך מה לעשות כשלפעמים הניסיונות מסתכמים באי אפשר וחבל?! אבל בטוחני שנחמן שלנו ידע בודאי שבקביעה "תמיד" תצוץ בעיה אולי, אבל יש חשיבות לכל חי לנסות תמיד- ביום ובליל לנסות גם כשלא הכל הולך מחיל אל חיל.



שמחה כלל אינה הוללות, אין בה בריחה מהחסר, היא אינה טשטוש עולמות, אלא- להיפך עימות עם הבעיה, התמודדות, חיפוש פיתרון, השלמת החסר שמביאה שמחה. את זה ניתן להשיג רק על ידי כניסה למציאות- והעלאתה, ולא על ידי בריחה ממנה. יש לבדוק בכנות וביושר למה אני באמת זקוק, מה באמת חסדר לי, האם מה שכה רציתי ונעצבתי על חסרונו, אכן דרוש לי באמת, מה באמת חשוב וערכי, ולמה אין ערך ואין בחסרונו כדי להדאיג. הערכת מצב זו, בדיקה כזו בשטח, לא רק מצמצמת את מירווח ומרחב העצב, אלא גם מסמנת פתרונות ומכוונת דרכי השלמה. שמחה יהודית עיקרה- לזכור, לא להתעלם ולא לשכוח. החגים שלנו הם תמיד גם זכר ל..." (מאת: ערכים).


_________________
"ומצוה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשאה כולה לבדו..."

"יהודי שאינו מאמין בניסים אינו אדם ריאלי"... (דוד בן גוריון)