משחק הפעולה המשובח Ghost Recon: Advanced Warfighter 2, שהפך ללהיט ענק בקונסולת האקס-בוקס 360, הגיע כעת גם למחשב האישי. בניסיון נואש למצוא חן בעיני שחקני הפי.סי, עבר המשחק שינויים מרחיקי לכת כדי להפוך לריאליסטי ומחושב יותר – אך לא בטוח שהתוצאות הסופיות מצדיקות את המאמץ.

לאנשי Ubisoft היו דווקא כוונות טובות. הם רצו לתת לשחקני הפי.סי יותר מסתם המרה זריזה של Ghost Recon: Advanced Warfighter 2 מהאקס-בוקס 360. הם הגיעו למסקנה, ובצדק, שמשחקי הפעולה למחשב האישי נוטים לתחכום רב יותר מאלו המיועדים לקונסולות, ולכן גרסת הפי.סי של GRAW2 זקוקה לשינויים מרחיקי-לכת כדי שתוכל להפוך ללהיט אמיתי.

אבל, הם קצת נסחפו. בעוד שגרסת האקס-בוקס של GRAW2 מצליחה לשלב יפה אווירה ריאליסטית ומושכת עם משחקיות מלאת אקשן מהיר ומותח, הרי שבגרסת המחשב האישי הפך המשחק לסימולטור צבאי טרחני ומעייף. הוא אולי יגרום לכם להעריך הרבה יותר את אנשי היחידות המיוחדות של הצבא, אבל כיף והמון פיצוצים יפים אולי כדאי שתחפשו במקום אחר.



ויוה לה מקסיקו!

עלילת הרקע של GRAW2 היא קשקוש פטריוטי על הפיכה צבאית במקסיקו, אשר גרמה לאי-יציבות אזורית שדרבנה את צבא ארה'ב להתערב ולשלוח כוחות ללב ההתרחשות. אתם תיכנסו לעניינים כמפקדי צוות לוחמים קטן, המתמחה בפעילות חשאית ושקטה, ובהפעלת מכשור צבאי מתקדם.

ב-GRAW 2, הסתערות פרונטלית על האויב היא התאבדות. פגיעה אחת במקום הלא נכון עשויה להרוג אתכם בקלות, והיריבים שתתקלו בהם מפגינים כישורי צליפה מרשימים אפילו ברמת הקושי הקלה ביותר. לכן, כל פעולה מתחילה בתכנון מדויק של מהלכי התקיפה שלכם, ואם אפשר – עדיף שלא תתקרבו בכלל לאזור כשהאקשן האמיתי מתחיל...

כן כן, בניגוד להיגיון המוביל את רוב משחקי הפעולה, GRAW 2 מעודד אתכם לזרוק את האחריות על אנשים אחרים, ואז להשקיף מהצד ולראות את התכנית הגאונית שלכם עוברת לשלב הביצוע. קל מאוד לפקד על אנשי הצוות שלכם: אפשר לחלק להם פקודות בשדה הקרב דרך תפריט פשוט ונוח, או – בהקשה אחת על מקש ה-TAB – לעבור למסך פיקוד טקטי המאפשר לכם לסמן חיילים ולהדריך אותם את מי לתקוף ודרך איפה להגיע לשם, ממש כמו משחק אסטרטגיה.

המפקדים ראויים, החיילים – לא כל-כך

כל עוד אתם מקפידים לעבוד בדרך זו – סקירה קצרה של השטח מרחוק, תכנון טקטי מעמיק ופעולה המבוצעת על ידי חברי הצוות שלכם, סביר להניח שתצליחו לסיים את המערכה לשחקן יחיד בכמה שעות של עבודת תכנון מדוקדקת. היא איננה ארוכה או מגוונת במיוחד. דרך בדוקה להאריך את המשחק היא לוותר על ממשקי הפיקוד המתוחכמים, ולנסות לטבול בים האש בעצמכם. האתגר יעלה לרמות מטורפות, בעוד כל מערכות המשחק נלחמות נגדכם.

כמו כן, כל עוד תחלקו לאנשי הצוות שלכם הוראות מדויקות, הם יצליחו לבצע אותן יופי. אולם ברגע שתתחילו להיות מעט יותר כלליים, כמו לדוגמא לצעוק 'אחרי!” ולהסתער, תמצאו את עצמכם לבד תוך שניות. חייליכם פשוט לא יבינו מה לעשות, והם יתרוצצו בשטח חסרי מעש, יחטפו כדורים מכל עבר, וישלחו לעבריכם קריאה נואשת לעזרה, רגע לפני הפגיעה הקטלנית שתסיים את תפקידם באותה משימה. כחברים בצוות לוחמים מיומן ומקצועי, החיילים שלכם יפתיעו אתכם בחוסר היכולת שלהם לתפקד תחת אש. הם נמצאים בהלם קרב תמידי, מסרבים לתקוף יריבים ללא הוראה מפורשת מכם, ומעדיפים לעמוד בחוסר אונים בשטח הפתוח ולבכות מרה על גורלם הכואב.

כאמור, קל מאוד למות ב-GRAW 2, כי המקסיקנים המסתובבים בשדה הקרב התברכו בעיני נץ והם מצליחים לפגוע בכם מקילומטרים. אם תצליחו להתקרב אליהם, תגלו שגם האינטליגנציה המלאכותית שלהם לא בדיוק מדהימה. חיילי האויב אינם מנסים לשפר עמדות או להתחמק מכם. הם שומרים, בנאמנות ראויה להערצה, על המקומות בהם הם נמצאים מתחילת המשימה, אינם מסוגלים לארגן כל סוג של מתקפה משותפת, ובעצם – חוץ מלצלוף כמו משוגעים – לא עושים פשוט שום דבר. המערכה לשחקן יחיד מציעה, אם כן, אתגר סביר, אך לא מאוד מעניין, אם תחליטו (כפי שמפתחי המשחק התכוונו, כנראה) לשלוח אנשים אחרים למות במקומכם, ואתגר קשה עד בלתי-אפשרי אם תחליטו להלום במקסיקנים בעצמכם. כך או כך, ברור שהקמפיין הקצר הזה אינו מהווה סיבה טובה מספיק לקנות את המשחק.

מצב מרובה-משתתפים מוצלח

למרבה המזל, מצב המשחק מרובה-המשתתפים מציע אתגר מגוון יותר. פרט לקרבות 'כולם על כולם' סטנדרטיים (וחסרי פואנטה לחלוטין במשחק כמו זה), כולל GRAW 2 כמה סגנונות קצת יותר מקוריים, כמו לדוגמא 'Recon Vs. Assault”, בו קבוצה אחת מקבלת שלוש מטרות שעליה להשמיד, בעוד הקבוצה השנייה צריכה להגן על המטרות האלה, או להרוג את כל היריבים. אפשר גם לשחק במשימות המערכה לשחקן יחיד עם עד שלושה חברים, ואז תוכלו ליהנות מאינטליגנציה מלאכותית קצת יותר מתוחכמת...

בסה'כ תמצאו ב-GRAW 2 די הרבה מפות למשחק מרובה-משתתפים, ובתקווה שתמצאו עם מי לשחק, ממתינות לכם כאן לא מעט שעות של הנאה. אלמנט התכנון הטקטי נהפך בקרבות הללו ליותר מתירוץ להתחמק מאחריות, ומציע משחקיות יוצאת דופן ואלטרנטיבה לא רעה ל-Battlefield או Counterstrike, אם בא לכם לנסות משהו קצת שונה (וגם להסתפק בקהילה הרבה יותר קטנה...).

GRAW 2 הוא אחד המשחקים הראשונים בהם נתקלתי אשר מייעצים לכם להצטייד בכרטיס ייעודי לחישובים פיזיקאליים - AGEIA PhysX. גם אם אין לכם כרטיס כזה, ידרוש מכם המשחק להתקין את התקני המערכת (דרייברים) של AGEIA. אל תצפו בעקבות הדרישות הללו למשהו מדהים: המודל ב-GRAW 2 הוא מודל פיזיקאלי סטנדרטי לחלוטין, שאינו מתעלה על זה של משחקי פעולה אחרים בשוק. בתור משחק פעולה 'ריאליסטי', התאכזבתי לגלות שמשגר רקטות החודר בקלות את שריונו של טנק, אינו מצליח להזיז ממקומה דלת של בקתת-עץ רעועה. כרטיס פיזיקה, במידה והצטיידתם באחד, יגרום לפיצוצים להיראות טוב יותר, אך יהפוך את שדה-הקרב למקום דינאמי וריאליסטי יותר במפה אחת בדיוק, שנועדה אך ורק להיות הדגמה טכנית ליכולות הכרטיס.

בעוד ש-GRAW 2 הוא חגיגה לעיניים באקס-בוקס 360, גרסת המחשב האישי מציגה מראות הרבה פחות מרשימים, בעיקר בשל עיצוב השלבים החדגוני. מה שכן, המשחק רץ חלק למדי על המחשב שלי, שכבר מזמן איננו שיא הטכנולוגיה. גם פס-הקול והאפקטים הקוליים אינם מרשימים, עדות להפקה שהייתה כנראה קצת פחות מושקעת מזו של גרסת הקונסולה.

לאלו מכם שאהבו את מה שראו ב-GRAW 2 על האקס-בוקס 360 וציפו לאותה החוויה במחשב האישי, נכונה אכזבה – זהו משחק אחר, המכוון לקהל יעד שונה לחלוטין. המערכה לשחקן יחיד אינה מצדיקה רכישה בכל מקרה, אך חובבי ז'אנר הפעולה הטקטית עשויים להתעניין במצב המשחק מרובה-המשתתפים. נכון, בד'כ הגיימרים שונאים המרות, אולם במקרה הזה אני חושב שהמרה ישירה יותר של גרסת האקס-בוקס 360 דווקא הייתה עושה רק טוב ל-GRAW 2