היום כל זוג רביעי או חמישי סובל מבעיות תקשורת שגורמות בסופו של דבר לגירושים.
יותר מזה אני אגיד, לא מזמן היתה כתבה על בני 90 שהתגרשו - "הפסיק להיות לנו טוב ביחד". אחרי שישים ומשהו שנה, כבר לא טוב. ביזארי?
אבל, מה לעשות, ואני די בטוח שיש חברים בפורום שההורים שלהם כן התגרשו.
הדיון כאן הוא לא כדי לשאול איך כל אחד מרגיש.
יש לי שאלה אחרת, כהורים בוגרים, עם ילדים, איך הייתם פועלים?
אולי מניסיון אישי, אולי מדעה שגיבשתם עם הזמן.
אני אישית ארגיש כשלון בחיים אם אני אהיה בעל גרוע, מה שיגרור אותי להיות אבא גרוע כנראה.
אני בשום פנים בחיים, לא אתן לנישואים ככה להתפרק, אין מצב כזה.
בטח שלא אם יש לי ילדים.
אבל אני מאמין שכל אחד אומר את זה, גם אלה שזה קרה להם.
זה יכול לקרות לטובים ביותר.
ואם אכן הגעתם למצב של בעיות בקשר? תעשו את כל המאמצים על מנת לפתור, גם בדרכים חיצוניים? או שאולי אתם חושבים שאין טעם לנסות גורם חיצוני?
גם כאן הדעה שלי דומה, צריך לשמור על הנישואים ולא לתת להם לברוח, גם אם זה להחדיר לפרטיות שלי גורם חיצוני זר.





ציטוט ההודעה


)





