אני יודע שרוב קהל הפורום הוא לגברים, אבל מצאתי את עצמי קורא את זה ומשתעשע לי.
מה גם שבנות רבות הצטרפו לקהילה לאחרונה, אז אולי בכל זאת נראה כאן תגובות מן הצד הנשי.
יש לציין שקטעים אלה נכתבו ע"י הכתבת שלומית הברון הכותבת הידועה
עשרה משפטים שכל אישה צריכה לדעת להגיד
1. "לא"
2. "אני רוצה לקבל העלאה משמעותית במשכורת הקרובה"
3. "חניתי פעם-פעמיים לפני שהיית כאן לעזור לי – לכן נראה לי שאצליח לחנות גם הפעם ללא עזרתך"
4. "אני לא בדיאטה"
5. "אני לא מוכנה ללבוש את הדבר הזה רק משום שזה באופנה"
6. "כן! כן! עוד! עוד!"
7. "אתה מטריד אותי, האופן שבו אתה מדבר אליי לא נעים לי ולא מקובל עליי, זו הפעם הראשונה והאחרונה שאני אומרת לך את זה בארבע עיניים, וכדאי שתדע שאני מקליטה את השיחה"
8. "תודה רבה על ההצעה, אבל אני אחליף את הגלגל לבד"
9. "אני פמיניסטית"
10. "אני לא אתחתן ברבנות"
את בהיריון? - ולך עמד הבוקר? - מה מותר לשאול ומה פחות...
"נו? – את כבר בהיריון?!", שאל אותי לפני כמה ימים מכר באמצע הרחוב? ואני אומרת... שרגע לפני שאתם מעזים לשאול אותי כזה דבר, האם הייתם רוצים שאפנה אליכם מיד ובאותו המקום, באחת מהשאלות הבאות:
- ולך אדוני, עמד הבוקר?
- גברתי, האם הפטמות שלך זקורות כעת?
- האם זה נכון שאת/ה לא מקיים/ת יחסי מין כבר למעלה משלושה חודשים?
- אומרים לי שמעולם לא גמרת... זה נכון?
חברות שלי ספרו לי על התופעה הזו, שמיד אחרי החתונה, בן גוריון בעצמו מתקשר לברר איתך מדוע את לא מתעברת כאן ומיד ותורמת להמשך קיומו של העם היהודי. אבל אני מודה שלא ציפיתי לעוצמות של השטות הזו! כל מכר סוג ז' מרשה לעצמו לסקור אותי בחיוך ולהתעכב לי על הבטן ולברר אם אני בהיריון, כל דודה של דודה מגלגלת גבות בהנאה כשאני מרגישה לא טוב וכל סבתא של סבתא שואלת מה קורה עם הביציות שלי... אני די בהלם מזה...
אז לכל חיתו יער שמתעקש לשאול אותי שאלות ממשפחת "הרחם הלאומי", אני מבקשת – החוצה! זה לא עניינכם ואל תשאלו אותי את השאלה המעצבנת הזאת עד שאני אבוא אליכם ואחליט לספר לכם כשאהיה בהיריון, אם אני בהיריון! ואני לא בהיריון לעזאזל!
{קצת הזגימה בקטע בנ"ל, אבל חמוד מאוד לדעתי}
תהנו, ותגיבו כמובן![]()






ציטוט ההודעה



