מאמר זה נכתב על פי סיפורו של לוחם פלס"ר, על ידי HIM שהוא אחיו של הלוחם
מאמר על יחידת הפלס"ר של הנח"ל

אני כותב מאמר זה על סמך סיפוריו של אחי בן ה22 שהשתחרר לפניי קצת פחות משנה.

פלס"ר פירושו פלוגות סיור שמוכשרים במהלך השירות במספר תחומים כגון צניחות,קורס לוחמה בטרור ומספר ניווטים.

המאמר הזה יתמקד יותר בסיפוריו של אחי, אסף, שהיה בתפקיד החובש הקרבי של הפלוגה וכל מה שאני על צבא או על מלחמת לבנון השנייה הוא בזכות סיפוריו.

אסף כבר ריצה שנתיים וחצי משירותו הצבאי וכבר הסתכל קדימה אל חופשת השחרור המגיעה לו שלפתע פרצה מלחמת לבנון השנייה.

כל הפלוגה התבקשו להיכנס ללבנון ואף אחד לא חשב להפר את הפקודה.

הפלוגה השתכנו כמה ימים לפניי הכניסה על קו התפר ואז נכנסו שהגיע האישור.
כל אחד סחב על גבו אוכל ושתייה בנוסף לכך את נשקו.

הם הלכו 8 שעות שלאחר כל 55 דקות יש הפסקה של 5 דקות לשתייה, לאוכל ולמנוחה.
שהגיעו אל מחוז חפצם נתבשר להם שהם צריכים ללון בבית ספר נטוש שנפגע מטילים וזה עורר פחד רב בקרה החיילים והמפקדים כאחד.

כל שעה התחלפו השמירות ולא היתה דקה אחת שהמבנה לא היה מאובטח.
תודה לאל, הלילה עבר בלי ארוכים משמעותיים והם נתבקשו להמשיך בדרכם שהובילה לעיר מבוצרת ששם שכנו מחבלים ומטרתם הסופית היתה לחסל כל מתנקש שהם רואים ולהשתיק את מטחי הקטיושות שנורו בעיקר מאזור זה.

לאחר יום ארוך במיוחד של הליגה מאומצת שכל אחד מהחיילים סוחב מינימום של 8 קילו על כל גופו, הגיעו לביתו של אחד המחבלים שנתפסו ונהרגו בעבר ושם הם התרחצו לראשונה מזה 4 ימים ואכלו מה שמצאו שם.

בלילה צלפים החלו לירות על הבית ופקדו על כולם להתכופף, אחד החיילים שהיה ליד אחי נפצע מרסיסים של מנורה שנפלו עליו ופתחו את גבתו, ונכנס להלם ולא הבין מה הוא עושה, הוא קם על הרגליים והחל למלמל כל מיני דברים..

מייד שני חיילים קפצו עליו והצמידו אותו לרצפה בעת שטיפלו בפצעיו ובכך הצילו את חייו.

לאחר הפוגה של רבע שעה כל החיילים החלו לחבוש מכשירים של ראיית לילה ולהתחיל לירות בחזרה, חייל אחד זרק רימון על בניין וזה חזר על קבוצת מחבלים שבדיוק ניסתה לחדור לבניין, החייל זכה לאיתור העוז לפניי יומיים.

לאחר כיומיים שהחיילים יצאו מן הבית הודיעו להם בקשר שביטלו להם את המשימה והם החלו לחזור לכיוון שטח מדינת ישראל.

לאחר יום תדרוכים שהחיילים עברו הם השתחררו הביתה וברוך השם לאף אחד לא קרה כלום =]