לא יודעת כבר איך להגיב, אחי נשוי +ילד וגר איתנו בבית עם אישתו, הבית הפך להיות שלהם וההורים מפרנסים אותם באופן מלא עד שלא נשאר כלום להורים ולנו (שאר בני הבית), לא רק שצריך לברר מה אפשר לאכול ושצריך לסדר אחריהם כי הם כל הזמן משאירים בלגן ומכשירים דולקים, הם גם לוקחים להורים את האוטו וכולם צריכים לעמוד דום כשהם אומרים משהו, מרגישה כאילו אין לי קול כאן, דברתי עם ההורים וגם להם לא נוח עם המצב, אבל הם אומרים שאין ברירה וכבר שנתיים שהם "עומדים לעבור " , כל הבית כולל החדר שלי נראה כמו מחסן, כמה שהעפתי דברים החוצה גיליתי עוד בפנים וזה כבר עובר כל גבול, המחשב שלי הפך להיות גם שלהם, הדברים שלי והפרטיות פתוחים כל הזמן מול כולם וזה מחרפן, אין שקט, לא בלילה ולא ביום, לא אכפת לאחי אם אנחנו ישנים או לא, הכל סובב סביב הילד שלהם והם, ההורים שלי הפכו להיות ההורים השניים של הילד (כל הזמן איתו, יוצאים מוקדם מהעבודה בשביל לטפל בו), מה עושים במצב כזה? אני רוצה את הפרטיות והחיים שלי בחזרה, רוצה שישמעו אותי גם אם זה לא קשור לילד, רוצה להסתובב בבית ולהרגיש שייכת ולא להשאר כמה שיותר זמן בחדר כי ברגע שאצא יבקשו ממני משהו שקשור לתינוק או לסדר.
בסך הכל ההורים שלי רוצים לעזור להם כמה שיותר וזה מובן, הם לא מפלים אותנו או משהו אבל המצב הקיים ממשיך להיות ונמאס.
מה אפשר לעשות?



ציטוט ההודעה










