סיקר- דודג' ניטרו

[mordy]

מכירים את הסרטים בהם גיבור מתעורר מתרדמת 20 שנה, וצריך להסתגל לכל ההמצאות והחידושים שהופיעו בזמן שישן? "מה, פשוט לוחצים על הכפתור הזה והדואר נשלח?". ככה נראית היום תעשיית הרכב האמריקנית. אחרי שנים ארוכות של שינה, הם מנסים להתאקלם לאופנת המאה ה-21, זו שמוכתבת על-ידי אירופאים, יפנים וקוריאנים.



אלא שעד אותו רגע, בו יצליחו לצמצם פערים, עלו האמריקאים על פטנט שלדעתם יעזור להם למכור מכוניות: עיצוב הכי מוגזם ומוחצן שאפשר. תראו את האמר H3, הביטו בקרייזלר 300C, קדילאק אסקלייד ושברולט HHR. ואלו רק דוגמאות אחדות למה שעובר על היצרנים האמריקנים. במקרה של דודג', זה מוחצן עוד יותר. בעיקר כי היצרנית הזו, שמנסה כעת לפרוץ לשווקים בינלאומיים, ידועה כחובבת מכוניות עם עיצוב שלא לוקח שבויים: בעידן הנוכחי הקאליבר הייתה ראשונה, אחריה נשלחו לאירופה האוונג'ר וכעת גם הניטרו.

"בעולם בו מרבית המתחרים לא מעניינים," אומר תומאס האוש, מנהל שיווק ומכירות בקונצרן קרייזלר, "לדודג' ניטרו יש עיצוב, יכולת הנדסית וביצועים שיוכלו לעורר השראה בלקוחות, ולנער את שוק ה-SUV בגודל בינוני". האמנם?

שתי נקודות
בסעיף אחד יכול מר האוש לרשום לעצמו שתי נקודות חיוביות במאזן: העיצוב מעורר השראה, ולפחות הרתעה. עם חישוקים בקוטר "20, הניטרו נראה כמו בחירה אידיאלית לראפרים מהחוף המזרחי (של ארה"ב) או עקרות בית נואשות (מרמת אביב ג'). לא ברור אם זה טוב או לא, אין ספק שזה אפקטיבי. אה, במיוחד בשחור (המכונית, כמובן).



בתא הנוסעים אין הפתעות: העיצוב סולידי והאיכות בינונית. מאד בינונית. משום מה, האמריקנים מתקשים להבין שפלסטיק קשה ואפור הוא לא מה שלקוחות מבקשים. לא באירופה, ואפילו לא בארה"ב. אפשר כמובן לטעון שברכב שטח יש יתרון שימושי למשטחי פלסטיק אינסופיים אך קלים לניקוי, אבל זה לא יהיה יותר מאשר ניסיון לאנוס את המצב. דודג' הרי בכל מקרה מצהירים שהניטרו מיועד לשטח קל בלבד, ובעברית: מדרכות ומגרשי חניה אינסופיים לצד הקאונטרי קלאב. לכן הפלסטיק הזה, שהיה נראה ייעודי וחכם ברכב שטח של ממש, מרגיש כאן מיושן וזול.

מי שיתגבר על בעיית פלסטיק, ימצא עוד כמה דברים שאפשר לקטר עליהם: הגה שמתכוונן רק לגובה, המסעד התחתון במושב האחורי קצר מדי ועשוי להפריע בנסיעות ארוכות, ואין פתחי מיזוג מאחור. לטובה יש לציין שהניטרו מרווח, אם כי חלונות קטנים (האמר-סטייל?) יוצרים אווירה מעט אפלולית וקלאסטרופובית מהצפוי.

שתי בעיות
כרכב כביש-שטח, לניטרו יש שתי בעיות עיקריות: ראשית, הוא לא אמור להציע יכולת שטח טובה מדי, שכן אז הוא עלול לפגוע במכירות של מותג ג'יפ, השייך גם הוא לקונצרן קרייזלר; הוא גם לא ממש יכול להציע יכולת כביש טובה מדי, מאחר שיש לו סרן אחורי חי, מרכז כובד גבוה מאד ומשקל על-כבד. עם מגבלות כאלה, הניטרו לא יכול להבריק.



והוא באמת לא מבריק. עם הנעה אחורית בלבד (הנעה כפולה שמורה לשטח) הוא מרגיש כבד ומסורבל על הכביש. חישוקי ענק וצמיגים רחבים ונמוכי חתך דואגים אמנם לאחיזה גבוהה, אבל אם תנסו להתחכם מעט, תגלו כי הניטרו מתגלגל ומתנודד על מתליו במחאה לא ממש-אילמת. ונכון, גם דודג' לא טוענים כי הוא אמור לנצח מירוצי אינדי, אבל אם הם כן מכנים אותו "ספורטיבי", ואנחנו חייבים לכם דיווח אמת.

לזכותו של הניטרו יש לומר שני דברים: יחסית לרכב כביש-שטח אמריקני, הוא מרגיש בכלל לא רע. בעיקר בגלל שאינו רך מדי. שנית, רוב הלקוחות לא ממש מתעניינים ביכולת השחזת הצמיגים שלו, ועבורם חשוב יותר שהניטרו מציע בקרת יציבות אלקטרונית סטנדרטית והתנהגות מאד צפויה.

ואיך הוא מעבר לאספלט? מארגני השקת הניטרו בספרד הוסיפו מסלול שטח קצרצר, שהתאים ברובו גם למכוניות כביש סטנדרטיות, למעט מספר קטעים בוציים ועלייה אחת ארוכה וחלקלקה שאותם צלח הנייטרו ללא קושי. ובהתאם להצהרות דודג' (ולאופי הלקוחות הפוטנציאליים), זה בדיוק מה שהוא אמור לעשות.

הניטרו יוצע באירופה עם שני מנועי בנזין, V6 בנפח 3.7 ליטר (205 כ"ס) או 4.0 ליטר (260 כ"ס), ומנוע טורבו-דיזל בנפח 2.8 ליטר (177 כ"ס).

למרבה הצער, הגרסה הרלוונטית לישראל, 3.7 ליטר בנזין, נעדרה מאירוע ההשקה. אולי כדי להרשים את העיתונאים, טרחה דודג' לשלוח רק את ה-4.0 ליטר בנזין, שלא ממש הרשימה. זה לא שחסר כוח - המומנט דואג לדחוף את הניטרו קדימה - אבל המנוע רועש מדי ומרגיש עצל ולא גמיש דיו. התיבה האוטומטית, עם חמישה הילוכים ואפשרות תפעול ידני, לא עוזרת כאן, עם יחסי העברה ארוכים ואופי פעולה חקלאי וגס למדי.


מקסימום ומינימום
ועכשיו תיקחו את כל מה שקראתם, ותשכחו ממנו. הניטרו יוצע בישראל במחיר של כ-200 אלף שקל בגרסת אבזור בסיסית (SE) או כ-240 אלף שקל לגרסת אבזור גבוהה יותר (SXT). ובמחיר הזה, הניטרו מתייצב פחות או יותר בנישה עצמאית. מתחרים פוטנציאליים כמו יונדאי סנטה פה, שברולט קפטיבה או הונדה CR-V חדש, קטנים וצנועים ממנו.

הוא פונה דווקא למי שנמשך להאמר H3, אבל הממדים ותג המחיר (330 אלף) גדולים עליו. אם כבר, הוא עשוי בהחלט להתמודד עם ג'יפ צ'ירוקי, ואפילו לנצח במידה ויכולת השטח אינה חשובה, אבל המראה המוחצן והסופר-אמריקניזציה הופכים מועדפים. כי בסופו של יום, מה שחשוב כאן הוא ה"מראה הנכון". ומאחר שיש גם מחיר נכון, הוא נותן במשוואת עלות-תועלת בדיוק את מה שהוא צריך: מקסימום תשומת לב במינימום השקעה.



דודג' ניטרו</B>מנועV6 עם 24 שסתומיםנפח / סוג דלק3,952 סמ"ק / בנזיןהספק מרבי260 כ"ס ב-6,000 סל"דמומנט מרבי36.7 קג"מ ב-4,000 סל"דהנעה / תיבת הילוכיםכפולה / אוטומטית, חמישה הילוכיםמרכבחמש דלתותאורך458.4 ס"מרוחב185.6 ס"מגובה177.3 ס"מבסיס גלגלים276.3 ס"ממשקל1,875 ק"גנפח תא מטען369 ליטר100-0 קמ"ש8.5 שניותמהירות מרבית202 קמ"שתצרוכת דלק (ממוצע יצרן)8.8 ק"מ לליטרמחירלא ידועאבזור בטיחות6 כריות אוויר, ABS ,ESPדירוג בטיחותלא נבחן

[mama4all]

תביא קרדיט

[Bar.]

יש כבר 2 כאלו בארץ.
אחד של שכן שלי(בערך)
ואחד של הקירח מהתוכנית "משפחה חורגת"
רכב סוס.. וענק במציאות